גישור ע"י פרוקסי הוא מצב שבו, כשאף צד אינו מוכן להשתתף בגישור או למנות באופן רשמי שליחים לגישור. אזי, מי שיוצע להם להשתתף בהליכי גישור כאלה יהיו נציגים לא רשמיים. הם יוזמנו לשולחן הגישור ע"י צד שלישי, המקובל על שני הצדדים; והם אלה שידונו בעמדות השונות הנתונות במחלוקת.
מחאת טייסי המילואים היא סחיטה אפקטיביות מאוד. אין לנו טייסים אחרים; כי לא הקפדנו לגוון מקורות אנושיים; וגם אם נגוון היום את מקורות כוח האדם לקורס הטייס, יהיו לנו טייסים אחרים רק בעוד שלוש שנים... ובינתיים, הרמטכ"ל זקוק לטייסים השובתים, ומדינת ישראל זקוקה להם. הסחיטה הזו ממקמת אותנו היום בחצי הדרך להפיכה צבאית; ואין לנו אלטרנטיבה.
אברהם בורג במאמר ב'הארץ' מה- 1 במרץ 2023, קורא לניצחון ממלכת ישראל החדשה, על ממלכת יהודה. הוא ממשיל את 'ישראל הראשונה' לממלכת ישראל הקדומה (להבדיל ממלכת יהודה), ומציע לנו להתחבר לאתוס חדש, אבל עתיק ימים, שישמש לנו מכנה משותף פנימי, איזורי ועולמי... כדאי לנו?
אינני רואה ב"מגילת אסתר" קרן אור והצלה. אני רואה בה דיכוי הרגש הלאומי ובגידה ברעיון שיבת ישראל לארצו. יהיו כאלה שיראו במלים אלה שלי כפירה בכח האמונה ובחסדי האל. אך עלינו לקרא במגילה וללמוד ממנה שהרצון מקדמת דנא להשמיד ולאבד את עמנו, התגלה בצורה חמורה כבר בתקופת מלכותו של אחשוורוש ומאז לא נעלם ואף חזר בכל שנות ההיסטוריה ולשיאו הגיע בגרמניה ובארצות אירופה כהעתק מדויק של גזרות אחשורוש בעצתו של המן.
בעוד שעוד ועוד אמנים הלכו אחרי קהלם, ונתנו את שמם לתנועת המחאה, נותר שלמה ארצי - כמו אריק איינשטיין לפניו - זמר לאומי במובן השלם של המילה. עובדה זו ניקרה את עיניהם של לא מעט אמנים מתנועת המחאה, שניסו לגרור אותו אל תוך הקלחת במבעבעת. את התשובה נתנו הוא - ועידן עמדי שחבר אליו - לא בכיכרות, אלא בתחום המומחיות שלהם: ביצירה, בשיר שכולו אחדות, בשם 'אחים'...
בסופה של פרשת תְּצַוֶּה , לאחר חמישה פרקים מלאים וגדושים שמתארים את עשיית המשכן וכליו, כולל בגדי הכונה, בא הציווי על עשיית מזבח הקטורת שהיה מצופה זהב. למרות המיקום הזה בסדר הפסוקים, ברור שעבודת הקטורת הינה ריטואל דתי רב חשיבות...
מאחר שפרשת תְּצַוֶּה מייחדת ומפארת את מעמדם של הכוהנים, שמו של משה אינו מוזכר בה כדי לא להמעיט מכבודו של אהרן. בכך ניתנת תודה לאהרן הכהן והוקרה על פעילותו הרבה!
היה זה הגורו הגדול של תורת התעמולה במדינות הדמוקרטיות, הצרפתי, ז'ק אלול (1912 – 1994) שלימד אותנו כבר מזמן, כי בניגוד לדעה המקובלת, האנשים המשכילים ביותר הם גם הרגישים ביותר למניפולציות; ואינטלקטואלים הם אפוא היעד הראשון לתעמולה... את המחיר משלמים כולנו, חוץ מהיועצים האסטרטגיים, שגוזרים את הקופון!
לאלה הנדים ראש למצבם של אנשים במדינות טוטליטאריות, בחצי הראשון של המאה העשרים - שהיו נתונים לשטיפת מוח בלתי פוסקת של תעמולה - כדאי להפנים שלמרות שפע המידע והטכנולוגיה - ואולי דווקא בגללם - האדם בן ימינו נתון למניפולציות הרבה יותר; וכדאי להזכיר שוב: האנשים המשכילים ביותר הם גם הרגישים ביותר למניפולציות.