ב- ז' בתמוז ה'תשס"ד - 26 ביוני 2004 - נסתלקה מאיתנו נפילת השירה העברית, נעמי שמר: משוררת, מוסיקאית ופזמונאית, כלת פרס ישראל לזמר עברי לשנת תשמ"ג (1983). ריכזנו עבורכם את כל הדפים העוסקים בנעמי שמר, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
אִרְגּוּן בִּלְתִּי פוֹרְמָלִי (informal organization) הוא מערכת הקשרים החברתיים בארגון, היוצרת 'ארגון בתוך ארגון'. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הארגון הבלתי פורמלי והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה...
הממצאים בשטח מלמדים כי מה שגורם לעובדים לעזוב את ארגונם, איננו מעורבותם הנמוכה, אלא מערכת היחסים הלא פורמאלית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בניתוח רשתות ארגוניות - ONA...
לאחר הביקורת על תפקוד המשטרה באירועי המחאה בקיסריה ב- 2 ביוני 2023, ביצע ממ"ז חוף, ניצב יורם סופר, שגיאה אסטרטגית גסה, והתייצב לראיון לערוץ 12. מה בדיוק חשב שיקרה בראיון הזה?
מרגע שבכיר מכריז על שינוי ומציב יעד דקלרטיבי, יודע כל מי שיפגע מאותו צעד לאן מועדות פניו, מתי יצא לדרך, באיזו דרך יסע ומתי הוא מתכוון להגיע. כל שנשאר הוא להערים מקסימום מכשולים בדרכו, כולל שימוש בעורמה ובתחבולה לסכל את השגת המטרה הזו (ואפשר גם להוסיף מכשולים נוספים כמו עלות או זמינות). לכן, הדרך הפחות טובה, לכאורה, העקיפה והמורכבת היא פעמים רבות גם עדיפה...
"... צריכה הייתה המדינה להקדים עצה לפורענות (האויב). אבל בני המדינה מחולקים לשתי כיתות, לכסויי ראש ולגלויי ראש, וכל שכת אחת מבקשת שנייה מעכבת, ואף הכיתות עצמן מחולקות ביניהן ושונאות אלו את אלו, אולי יותר מששונא האויב את כסויי הראש ופרועי הראש כאחד"... ש"י עגנון משקף לנו את שנאותינו היום...
נושאים רבים בפרשת חֻקַּת: מותם של מרים ואהרן – תלונות נוספות – הכאת הסלע – עונשם של משה ואהרן – הימנעות ממלחמה נגד אדום – מלחמה נגד הכנענים – נחש הנחושת – שירת הבאר ומלחמה נגד סיחון ועוג. אך כאן נעסוק, כדרכנו, רק באירועים מיוחדים המעוררים הגיגים והרהורים.
לקראת סופה של פרשת חוקת, מופיעה שירה קצרה הנקראת שירת הבאר. מבחינת הסוגה הספרותית, שירה זו שייכת לשירת העבודה, שירת העובדים השרים לעצמם בכדי להנעים את זמנם ולעודד את עצמם במהלך העבודה המפרכת. לפי המסורת המדרשית נחשבת שירת הבאר לאחת מהשירות המרכזיות של המקרא, והיא עומדת לצד שירת הים ושירת דבורה בחשיבותה...
יצירת לחץ ציבורי הולך וגובר היא אחת האומנויות של עיצוב מחאה ציבורית. בשנת המחאה הזו הוכיחו מעצביה שהם שולטים בה לפרטיה. היא לקוחה מתוך תורתו של אקטיביסט השמאל הרדיקלי והתאורטיקן הפוליטי יהודי-אמריקאי סול אלינסקי (Saul David Alinsky; 1972-1909): 'לחץ הולך וגובר הוא חזות הכל. הגזימו, אל תרפו וחדשו כל העת'. זהו הכלל השמיני מתוך 13 העקרונות המופיעים בספרו של אלינסקי מ- 1971: "כללים לרדיקלים" (Rules for Radicals). רק שזה לא תמיד עובד...
