ברוכים הבאים לאחת הטכניקות האפקטיביות בעולם המדיה, הפרסום והשיווק: אסוף את המושגים שאתה חושש שיופנו נגדך, אמץ אותם כ'סלוגנים' שלך והקנה להם משמעויות שונות ממשמעותם המקורית.
במאמר זה נעמוד על המונח מידתיות, על תהליך שיקול הדעת ועל המשתנים האובייקטיבים והסובייקטיביים. החלק האמפירי של המחקר מבוסס על ראיונות מובנים עם שוטרים וקצינים ממשטרת ישראל.
פרשת כי תצא עוסקת בין שאר נושאיה באיסור כלאיים. המקרא לא מפרט את הטעם של איסור כלאיים, אבל הוא בא ככול הנראה מתוך חשש לפגיעה בסדרי הטבע, כפי שנקבעו במעשה בראשית. הצירוף של שני מינים, מן הצומח או מין החי, נחשב כמעשה בלתי טבעי, ולכן ככול הנראה נאסר. אשר על כן, איסור כלאיים נכתב במקרא בסמוך לאיסורים מוסריים שנועדו לשמור על קדושתו ומוסריותו של עם ישראל.
אחד מגילויי המחאה הפרוגרסיבית, הן האמריקנית והן הישראלית, הוא ראיית היריב כ'רע מוחלט' שאיננו זכאי לזכויות. כך למשל דיבר ח"כ רם בן ברק על: "הם שחורים, אנחנו לבנים"; פרופ' עידית מטות על חברי הממשלה, כחיידקים שגורמים להרס הגוף ולהרס המדינה, וקובי ריכטר על 'נגע', שצריך לסלקו באופן טוטאלי. ההיסטוריה מלמדת שלאבחנה הזו השלכות קשות מנשוא!
פרשת שופטים - שבעיקרה עוסקת במוסדות השלטון ובחוקים שעניינם בעיקר המשטר - מביאה גם מחוללי כאוס לסדר קונסטיטוציוני זה, שאחד מהם הוא השוחד. אמנם במקרא המנעד בו השוחד קיים הינו רחב יותר מאשר בימינו אנו, בו השוחד מוגבל בעיקר למעשי שחיתות, והוא שייך גם לתחום היחסים הבין לאומיים, שיחוד שליטים למטרות מדיניות, כמו גם כמתן לעריץ שיפסיק את מעשיו הרעים וכדומה.
כניעת האימפריה היפנית הוכרזה ב-15 באוגוסט, ונחתמה רשמית ב־2 בספטמבר 1945. זה היה אקט הסיום של המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט, שהביאה לסופה של מלחמת העולם השנייה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות יפן במלחמת העולם השנייה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
איך מביאים לדעיכת המחאה? איך גורמים לרוח לשנות את כיוונה, ובדרך לבצע את אותן רפורמות כלכליות הדרושות לישראל כאוויר לנשימה? 'רעיון מחולל' כזה מציע פרופ' ירון זליכה כבר שנים, אך איש 'לא הרים את הכפפה'. דומה שלאחר הבחירות הקרובות יבשלו התנאים לביצועו. תוך שלושה חודשים מרגע הביצוע נוכל להיות במציאות אחרת, אבל זה משחק שחמט מורכב ודינאמי, מול יריב אימתני, שיעשה הכל כדי לשרוד!