במאמר זה אבדוק השפעת הקורונה על מגמות הפשיעה בישראל בטווח המידי ובטווח הארוך, תוך ניתוח נתוני פשיעה השוואתיים של מוקד 105 ביחידת להב 433, אשר פורסמו לאחרונה...

קיבלנו תזכורת שלא לעולם חוסן, כי במעשינו ובמו ידינו אנו מייצרים את המחלה הבאה, ואולי זו דרכו של כדור הארץ והטבע לאותת כי אינו מרוצה מהאופן בו אנו מטפלים במשאב החיוני הזה שהדור שלנו קיבל למשמרת מידי הדור הבא. וחובתנו להחזיר אותו לבנינו במצב הרבה יותר טוב מזה שקיבלנו בעבר...

הפעם, שלא כמו באירועים הקודמים, המשטרה נמצאת בלב הסערה כי היא זו שאחראית על אכיפה, מהסוג שלא ידענו אותו בעבר: מלחמה באויב עמום, נסתר, מתוחכם  ומסוכן בקצב הדבקתו ובסכנת החיים הטמונה בו. זה כולל התנגשות פיזית וכתיבת דוחות למפירי הוראות וצווים; מעקב אחריהם (בין היתר באמצעים, שהביקורת עליהם חוצת אוכלוסיות)

אין לאף אחד רשות להפלות לרעה בני-אדם שאינם יכולים לנוע או לאכול בכוחות עצמם. חייהם חיים, כבוד האדם שלהם הוא כבוד האדם, זכותם להגנה על חייהם היא זכות האדם להגנה על חייו. הפליה כזאת היא פסולה מכל הבחינות!

השבדים - בשונה ממדינות אחרות בעולם המפותח - בחרו במודע במדיניות של אין סגר, אין שם הגבלות והמשק כלכלי פתוח וחופשי; זאת תוך בקשה מהאוכלוסייה להימנע ממגעים מיותרים ולשמור על מרחק פיזי והגיינה אישית ככל שניתן; ובלי להידרש לצווים, למשטרה, לקנסות ולמעצרים. האם הם צודקים? האם ניתן ליישם זאת כאן?

אם במשברי הביטחון נחשפנו למסבירים על טהרת המין הגברי; ואם הובאה אישה, זה היה בדרך כלל שמור לתחום התמחות ייחודי, התמחות בתקשורת; מומחיות במדינה ערבית כלשהי; או כוח האדם.... הרי שמגיפת הקורונה, חוצה גבולות מגדריים, ובחזית ניצבות ללא אחת, פרופסריות  מומחיות לאפדידמולוגיה, אחראיות מחלקות בידוד ואחיות מקו חזית הקורונה...

כנראה שמנהיגי העולם מקשיבים לעמנואל, תופסים את משבר נגיף הקורונה  בשתי הידיים – ונוקטים בצעדים שפוגעים בדמוקרטיה, לפעמים באופן אנוש. ברשומה היום אציג בקצרה את הפגיעה בדמוקרטיה בחסות המשבר בשלוש מדינות, ואקנח במדינה אחת אחרונה שמוכרת לכולנו...

שיתוק המשק מוביל לאסון לאומי. עלותו, יותר ממיליארד שקל ליום, והנזקים עברו כבר את ה-100 מיליארד שקל. למעלה ממיליון מובטלים. מי ישלם את זה? הנינים שלנו? מי ישקם אלפי משפחות שמצאו עצמם ללא פרנסה?