למה הוחזר השגריר הירדני לתל אביב?

"סדר", שקט ורוגע מעולם לא אפיינו את התנהלות משפחת נתניהו, ושערוריות ציבוריות מלוות אותה ואת צוותי היועצים הקרובים, מתחילת הקריירה של ראש הממשלה בליכוד. מרגע ששרדה המשפחה את המשברים הראשונים, כל משבר נוסף רק מחזק אותה... בנימין נתניהו הפך, בהקשר של התנהלות רעייתו, ל- אנטי שביר! התופעה הזו קרויה בשפת המערכות המורכבות, בשם: "ההיגיון הפרדוקסלי של השבירות".

עיקר הסכנה בשימוש בכלי של 'תכנון מול ביצוע' רובצת לפתחם של ארגונים ביורוקרטיים, שרובם מצויים במצב של קיפאון - סטגנציה, ומאופיינים בהיעדר חשיבה ובהתמכרות לטקסים. אצלם, הפכה סוגיית ה'תכנון מול ביצוע', עם השנים, לריטואל העומד בפני עצמו: מתפרסמים מסמכים מפורטים ונערכים טקסים שבהם נסקרת הפעילות (בעיקר 'הצלחות') ותוצאותיה. ניתוח מעמיק אין; וגם חשיבה, אין.

הכנסת ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis) לתורת הניהול יצר ממדים חדשים של התבוננות על הארגון. אחד מהם הוא היכולת לבטא תחומים שנחשבו עד כה רכים - כמו מנהיגות - בציון מספרי...

בתורת המערכות המורכבות מוכר הכלל, לפיו תנודות קטנות יחסית במערכת, "מחסנות" אותה בפני תנודה גדולה יותר. הגישה הזו מוכרת למשל ברפואה... כיוון שמערכות מורכבות דומות בתכונותיהן, הדבר אמור להיות נכון גם לגבי מלחמות. משמע, מלחמות קטנות אמורות למנוע מלחמות גדולות...

הרעיון המחולל שלנו לפתרון בעיית הצורך בביסוס מהיר של אוכלוסייה יהודית היא מיסוד גיור אזרחי: גיור תרבותי לאומי: אדם המקבל עליו את הלאום היהודי ואת תרבותו ומכיר באלוהי ישראל גם אם אינו מקיים את ההלכה, ויימצא מתאים על ידי בית דין חילוני לגיור, יוכל להצהיר נאמנות ללאום, לחתום על הצהרה ולהצטרף. פשוט כך. כך יוסר החסם העיקרי והמשמעותי הקיים היום, המונע משיכה של גורמים המעוניינים לחבור לרכזת שלנו. לאחר שיוסר, היא תוכל להאיץ ללא הפרעות!

הרעיון של מדינה אחת בין הים לירדן הועלה במקור על ידי המפלגות הערביות והשמאל הרדיקלי בישראל, אולם בשנים האחרונות הפך פופולרי גם בקרב גורמים בימין. כשאופציית 'שתי מדינות לשני עמים' הפכה ללא רלוונטית, האם יש לו היתכנות?

[תמונה זו היא יצירה של הממשל הפדרלי של ארצות הברית או אחד מארגוניו, ולכן היא משוחררת לרשות הציבור.] [בחזרה לפוסט המרכזי: חלופות לפתרון שתי המדינות] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. *  *  *…

במהלך השנים – על רקע התחושה הגוברת שהפתרון ה'מקובל' של שתי מדינות לשני עמים איננו קביל על שני הצדדים – נעשו מאמצים יצירתיים לגבש הצעות אלטרנטיביות. המאמר הנוכחי עוסק בהצעות לחילופי שטחים כוללים בין מדינות האזור.

הסכמי אוסלו ועליית אליטת ההון לעמדות כוח, הולידו גישה הרואות בציונות את הבעיה במזרח התיכון. ה'פתרון' לכך היה 'חזון שתי המדינות: מדינה פלסטינית ביו"ש ובעזה, ומדינת כל אזרחיה בגבולות הקו הירוק, שתתאחד עם הזמן עם המדינה הפלסטינית. חוסר ההיגיון של הפתרון הזה במציאות המזרח תיכונית הוליד הצעות אלטרנטיביות רבות. לכל אחת מאלה מוקדש פוסט נפרד. מאז ה- 7/10 הבינו כבר רוב הישראלים, כי אין תחליף לשליטה ישראלית מוחלטת בין הים לירדן.