"פעם הייתה משטרה אחרת... הגעגועים גורמים לטובים ללכת, להישבר בדרך, לוותר על הכל; כי המשטרה היום אחרת. המדינה הפכה פניה. הפסדנו את שתיהן, סופית. סיימתי!

בפרשת פנחס שבספר במדבר, מביאה לנו התורה את המאבק הפמיניסטי הראשון על זכויות נשים במשפט, הלא הוא מאבקן של בנות צלפחד על ירושת אביהן. הישגן של בנות צלפחד היה מקומי; ולא שיפר, מהותית, את מעמדן המשפטי והכלכלי של נשות ישראל; אולם, מסתבר שהן היוו השראה לרעיונות פמיניסטיים מודרניים...

ספק הוא עניין חיוני שאי אפשר להגזים בחשיבותו. בעולם מתוקן לא היינו אמורים להתפעל ממנו יותר משאנו מתפעלים מהיכולת האנושית (המאפיינת את עולם החי בכללותו) לנשום. כי ספק – כמו נשימה, אם כי באופן מורכב בהרבה – הוא תנאי לקיום. נשימה היא אוטומטית ולכן לא תלויה לא ברצון טוב ולא בערכים ולא בנרטיבים ולא בשום אינטרס פוליטי...

לא דרוש מנגנון אכיפה. דרוש מנגנון הטמעה עם אכיפה בשוליים. במנגנון מוצלח לניהול המוני יש מנגנון הטמעה, מרכיב מרכזי של חינוך, באמצעות הסבר משכנע ודוגמה אישית כנדרש...

המושג גאווה משמש על מנת להדגיש את זהות הקהילה הגאה ואת חוזקה הקולקטיבי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מושג הגאווה, בהקשריו השונים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

בחמש השנים האחרונות שילמה משטרת ישראל למעלה מ- 100 מיליון ₪ פיצויים לאזרחים על תביעות נזיקין נגדה- סכום בלתי נתפס! השר לביטחון הפנים ומשרדו אינם יכולים לייצג נכוחה את רחשי הציבור, ציפיות הציבור מהמשטרה, ולפקח פיקוח אמיתי על המשטרה. לטעמנו יש לאזור אומץ ציבורי, ולפתח מודל פיקוח על המשטרה, שילוב ועדה אזרחית , מעיין דירקטוריון, זאת על מנת לצמצם ככל האפשר את הכשלים והנזק כפי שבאים לידי ביטוי בסכומים האסטרונומים שמושלמים כפיצויים על נזיקין של השוטרים...

מהומות סטונווֹל (Stonewall Riots) היו סדרה של עימותים ספונטניים אלימים כלפי משטרת העיר ניו יורק, במחאה על הומופוביה ואלימות קבועה ומתמשכת מצידה, כלפי הומואים וטרנסג'נדרים. זו הייתה הפעם הראשונה בה הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים התקוממו באופן מאורגן כנגד התעמרות שלטונית על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית. 

אמיר הַשְׂכֵּל לא נעצר כי רבע או חצי שעה קודם הכביש היה חסום. למעשה, הוא נעצר לאחר שנאם !!! (מצוטט בחלקו מהכתבה של בן כספית מעריב לאחר שעשה תחקיר מעמיק עם מפקדי המשטרה). הבהרה: אני מתנגד למחשבותיו ולדעותיו של אמיר. אולם, ״כשמתברר שהמעצר היה מיותר, האזיקים היו מיותרים עוד יותר, הדרישה להתחייב לא להיכנס לירושלים כתנאי לשחרור היא שערורייה בפני עצמה; והכביש לא היה חסום כשאמיר השכל נעצר? יכול להיות שעצרו אותו על חסימה מוקדמת יותר? מעצר ענישתי?״...

אני בעד לאפשר לשוטרים שיקול דעת... אבל הנה הקאטץ: ומה קורה כשאין להם את המבנה הנפשי והמקצועי, על מנת שיוכלו לשקול את השיקולים השונים, הערכיים, כדי שברגע העימות, יקבלו את ההחלטה הנכונה"?