באתר זה אנו מקפידים על סוגיית זכויות היוצרים; אנו משתדלים לפרסם את שמו של היוצר גם במקרים שבהם התמונה חופשית. אבל כולנו בני אדם וחשופים לטעויות! אם מצאתם הפרה של זכויות יוצרים, אנא תדעו אותי אישית: ד"ר פנחס יחזקאלי: yehezkeally@gmail.com, 050-4442127.

התופעה – לפיה טייקונים, כשרי אריסון, נוחי דנקנר, אילן בן דב, מוטי זיסר, ג'קי בן זקן ובכירים רבים אחרים בכל מגזרי המשק, נוהגים לפקוד בקביעות את חצרותיהם של מקובלים ומקשרים שונים – זכתה לא פעם בתקשורת למנה לא מבוטלת של תמיהה ואף לגלוג. כך למשל כתב דן מרגלית בעקבות פרשת המקובל, יואשיהו פינטו: "אינני מבין מה מחפשים פוליטיקאים וקציני משטרה וצבא ואנשי עסקים וידוענים רבים בחצרותיהם. וודאי לא מילוי חסך רוחני. הרי אינם באים לבית המדרש ולא שומעים דבר תורה, ואפילו לא "עושים שבת" בתפילה בבית הכנסת"...

התמכרות למאסר, לסגנון חיים עברייני ולסוג עבירה מסוים מוצגת בספר כהסבר לחזרה למאסר, ואילו חברת האסירים כתת תרבות של עבריינים מכורים. בספר מתוארים החיים במאסר והדרישות החברתיות מהאסיר, כמו גם דרכי ההסתגלות למאסר, בהתייחס לתכונות האישיות של הכלוא, אשר עוצבו לפני המאסר, גו גם דרכי ההתמודדות עם 'כאבי המאסר'. ההתמכרות נתפסת כגורם המונח בבסיס ההתנהגות העבריינית ובבסיס החזרה למאסר. לכל אלה השלכות על ההתמודדות עם העבריינות ועם המועדות...

להלן עבודתה של גונדר משנה נילי טולדנו משרות בתי הסוהר, שהוגשה בקיץ 2013 במסגרת המכללה לביטחון לאומי. העבודה בחנה שינוי בתפיסת הענישה כאמצעי להפחתת פשיעה חוזרת בקרב עבריינים המבצעים עבירות בחומרה נמוכה. מטרתה הייתה להציג את השפעותיו של עונש המאסר על העבריין והחברה, ולהציב אל מול אלו אפשרות של הרחבת התגובה החברתית להתמודדות עם עבריינות ופשיעה חוזרת בדרך של מודל ענישה חלופי בקהילה.

כאשר אנו פועלים – כפרטים או כמקבלי החלטות – עד כמה אנו מודעים לעובדה שלמעשינו עלולות להיות גם תוצאות בלתי צפויות ולא מתוכננות? כמה פעמים אנו נאלצים להתמודד עם התרחשויות ש"נוחתות" עלינו בהפתעה, משבשות את כל תכוניותינו ו"הופכות את הקערה על פיה"? מטרתו של הספר להסב את תשומת לב מקבלי ההחלטות לתופעה זו של התממשות תהליכים בהפתעה או באופן שונה מהמתוכנן ו/או המצופה מהם; לשכנע אותם בכדאיות שבהכנסת הבלתי צפוי למשוואת שימור הערך הארגוני והשבחתו; להצביע על דרכים אפשריות למזער נזקים על מנת לשמר ערך, ואף למצוא דרכים למנוע חלק מהתופעה...

באפריל 2013 ראתה אור עבודת התזה של שלומי נגר, בחוג ללימודי ארץ ישראל, הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה. העבודה סוקרת את תהליך הקמת המשטרה העירונית בירושלים, כחלק מההכנות לבינאום העיר, עד שנטמעה במשטרת ישראל. העבודה חוקרת את הקמתה ופעילותה של משטרת ירושלים מסיום שלטון המנדט בארץ-ישראל והקמת מדינת ישראל ועד הכרזת ירושלים כשטח צבאי כבוש על ידי מדינת ישראל והחלת סמכותה על שטחים אלו. תקופה זו נקראת תקופת המעבר, שתחילתה ב- 15 במאי 1948, וסיומה ב- 3 באוגוסט 1948.

הספר, אנטומיה של ארגונים צבאיים, עושה שימוש באנטומיה, מדע העוסק באיברי הגוף ובאופן השתלבותם כגוף שלם, לצורך ניתוחם של ארגונים צבאיים. הספר מציג את צידה האחר של האנטומיה - "הפתולוגיה" - חקר תהליכי מחלות ואבחונן דרך בחינת חלקי הגוף הקשורים ביניהם. לארגון הצבאי סוגי "מחלות" שהוא רגיש אליהן ומחייבות השקעה ב"חיסון", ב"רפואה מונעת" וב"ריפוי". ה"אנטומיה" וה"פתולוגיה" הארגוניות מתקיימות זו לצד זו בשלמות של ניגודים, שהתוצאה שלה יכולה להיות הבנה טובה יותר של הארגון הצבאי. מטרת הספר היא להקנות כלים כדי להבין את הארגון הצבאי, על החלקים המרכיבים אותו, קשרי הגומלין שהוא יוצר עם גורמים בסביבתו החיצונית, והתמודדותו עם התנאים הדינמיים והמורכבים של אותה סביבה.

מטרת הספר 'מינהל ציבורי על פרשת דרכים – מאנוכיות לשיתוף פעולה' היא הצגת הצורך והיכולת לפתח תרבות ודרכי ניהול חדשות במינהל הציבורי, כאשר הכלי העיקרי לשינוי הינו קיום פעילויות משותפות לסוגיהן במשרדי הממשלה ובארגונים הכפופים להם. הוא ראה אור בהוצאת המכללה לביטחון לאומי, צה"ל ניתן להוריד אותו בחינם כאן. קריאה נעימה!