האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
[התמונה: לשכת העיתונות הממשלתית; הצלם: סער יעקב] [לקובץ המאמרים על 'גל הירש והמפכ"לות האבודה', לחצו כאן] המכתב הבא מועבר במיילים שונים. הוא נכתב ע"י המפכ"ל לשעבר שפיר, והועבר אלי ע"י עו"ד יאיר רגב. ב- 29/8/15 אף פורסם בעיתון הארץ. מפאת חשיבותו כתיעוד היסטורי (שפיר ממעט להתבטא בענייני משטרה) אני מתעד אותו כאן: לאחר ההודעה לציבור על … להמשך קריאה
מאז 1997, במשך 17 השנים האחרונות, לא אותגרה התרבות הארגונית, וברור כי לפחות חלק מהמפקדים לא הבין את משמעותה ואת השלכותיה על משטרת ישראל, אופן תפקודה ועתידה כמשטרה לאומית. את המחיר כולנו משלמים במצב העגום אליו הגיעה המשטרה. האם הגיע זמן שינוי?
הזמן שבין ההודעה של הודעת הממונים, על מינוי תת־אלוף (במיל') גל הירש למפכ"ל המשטרה, לבין אישור המינוי, היא הזמן שבן ניתן לפעול בפומבי למען הכשלתו. לצורך כך מפעיל המנגנון המשטרתי את כל כלי הנשק שברשותו. ב- 26 באוגוסט התכנסו 40 מחברי מועדון המפכ"לים והניצבים לשעבר בבית השוטר בתל אביב, במטרה ליזום מהלך לעצירת המינוי.
גל הירש ניחן בתכונה מיוחדת שאינה קיימת אצל רבים: הוא בעל יכולת לחשיבה מערכתית ומבין מורכבות. משטרת ישראל עסוקה במורכבות. אני מכיר את משטרת ישראל היטב מהימים הקשים של חורבן גוש קטיף. הכרתי אותם בהערכה עצומה. זה ארגון רציני, אלה אנשים רציניים והמורכבות שהם נתונים בה הולכת וגואה במרחב של סוגיות, כמו ביטחון בירושלים, התנהלות המדינה במרחבים פרוצים, צריך להיכנס לדיון הזה לא רק במקצועיות, אלא גם עם דמיון ויצירתיות שאני מצפה מגל להביא…
מינויו של גל הירש – מפתיע ככל שיהיה – הוא טוב בתוקף הנסיבות ויכול להצליח, מהסיבות הנכונות וגם כמובן, מהסיבות הלא נכונות…
פעם, חצי השנה שקדמה להכרזה על המפכ"ל הבא הייתה תקופה של עדנה עבור השר לביטחון הפנים. היום, אינני בטוח כלל שגלעד ארדן נהנה מהתהליך שנכפה עליו עם תחילת כהונתו!
[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. * * * … להמשך קריאה
איך קורה שארגון כמו המשטרה – שהשקיע ימים ולילות רבים בהתכוננות למצעד יום הגאווה – כושל דווקא במובן מאליו? ובכן, לא רק שזה קורה, זה קורה לארגונים צבאיים הרבה מאוד, וכמובן מהסיבות הלא נכונות. אסביר…
ההבדל בין מנהיג צבאי / משטרתי לטכנאי מלחמה הוא, בין היתר בתודעה ההיסטורית שלו. אירועים בעלי חשיבות לאומית נחרתים לעד בזיכרון האומה. על כן, תפקידו של מנהיג הוא לשמש כבמאי ולעצב את האירוע. לביים אותו בראיה היסטורית, על מנת שייצרב נכון בתודעה הלאומית. כאשר הוא מתכנן את האירוע זה קל יותר. אולם, גם בעת הפתעה נוצרות הזדמנויות שצריך לדעת לנצלן…
[להורדת המסמך לחצו כאן: מתווה לשינוי ארגוני עתידי במשטרת ישראל] אתמול קיבלתי מאחד מחברי מסמך ששכחתי מקיומו: בפברואר 2007 הוציא המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות נייר עמדה, תחת הכותרת: מתווה לשינוי ארגוני עתידי במשטרת ישראל. על הנייר חתומים שניים: עפרון רזי ואחד, פיני יחזקאלי… שים לב, אמר לי חברי, איך שום דבר לא משתנה שם במשטרה. המסמך … להמשך קריאה
