אברהם מילרום: דילמת החיפוש במשטרת ניו יורק

משטרת ניו יורק (NYPD) מהווה כיום מודל חיקוי עבור כל משטרה בעולם, לאחר שבמשך שני עשורים הצליחה לשמור רמת פשיעה נמוכה משך שני עשורים באחד הערים הגדולות בעולם. אולם, מדיניות שיטור הידועה בשם 'עצור וחפש' (stop and frisk) העמידה אותה תחת ביקורת קשה של אזרחים ופוליטיקאים כאחד...

פנחס יחזקאלי: 'השוטר הנוגח' והמצלמה האישית

שלום המפכ"ל, תראה כמה אנרגיה שפכת לריק בסוגיית אלימות השוטרים, בשביל לקבל עוד 'שוטר נוגח' באזרח, שתקף נהג משאית ממזרח ירושלים ב'פריים טיים' בטלוויזיה... אתה מלא כוונות טובות, אבל, הטעות העיקרית שעשית מאז נכנסת לתפקיד, היית להתמקד בשינוי האסטרטגיה המשטרתית, במקום להתמקד בשינוי בתרבות הארגונית...

יאיר רגב: לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ…

ב- 22 במרץ 2017, פרסם אתר ynet כי נערה בת 15 נאנסה בשיקגו על ידי חמישה או שישה גברים, ותקיפתה תועדה בשידור חי בפייסבוק. איש מבין כ-40 האנשים שצפו בסרטון לא דיווחו על התקיפה לרשויות. בניגוד לשיטת המשפט האנגלו-אמריקנית, בארץ קיימת חובה על אדם להושיט עזרה לאדם. אבל גם ללא חוק, דומה שניתן לקבוע בוודאות, שפה תופעה כזו לא הייתה מתרחשת!

יוסף זהר: על הלאמתה של ההגנה במשפט הפלילי

ההגנה על זכות הייצוג נתפסת כמשרתת "אינטרסים ציבוריים חשובים, כגון: שיפור יכולתם של גורמי האכיפה ובתי המשפט להגיע לחקר האמת, הוגנות ההליך, טוהר ההליך השיפוטי ומניעת (או לכל הפחות הפחתת) הסיכון לטעויות ולהרשעות שווא". הבעיה היא, שבעידוד הסנגוריה הציבורית, תופעת עסקאות הטיעון הולכת ומתפשטת. כיום שיעור הכרעות הדין המבוססות על הודאה שנמסרה בבתי משפט במשפטים פלילים הוא כ-95%, ולרוב מדובר בהודאה, הנמסרת במסגרת עסקת טיעון הנערכת בין הצדדים באישור בית המשפט. אף אם יתכן כי חלק מהנאשמים נהנים מכך, ללא משפט, דווקא הזכות לייצוג עלולה לגרום לנאשמים להודות בדברים שלא עשו ולפגוע בזכותו של הציבור לכך שהאמת המשפטית תתקרב לאמת העובדתית.

אברהם מילרום: תחילתו של 'השיטור הקהילתי'

המאמר מביא טעימה מהאופטימיות של שנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, ליצור הרמוניה ביחסי המשטרה האמריקנית עם הקהילה אותה היא משרתת, ולראות בשוטרים יזמים קהילתיים, המניעים קהילות שלמות. גם אם חלק מן הדברים נתפסים היום בעיני הקורא הישראלי כנאיביים משהו, יש להם חשיבות כמכלול, בעיקר על רקע מצבה הנוכחי של משטרת ישראל…

'מפעל הזבל' של הדוברות המשטרתית

אם רק תזכירו את המילים 'חטיבת הדוברות' ליד איש משטרה, ישר תראו את החיוך שמתפשט על פניו... המלך הוא עירום. החטיבה הזו הפכה ל'קן צרעות' של מלחמת כל בכל. על תוצרים אין טעם לדבר... ואם משהו מצליח (ויש מה שמצליח!) זה תמיד קורה מהסיבות הלא נכונות! מי זוכר שרק לפני כמה שנים עשו את העבודה - בתבונה ובאפקטיביות - דובר ושני עוזרים? ברוכים הבאים לפרדוקס של 'שלטון הביורוקרטיה: המפכ"ל זקוק ליועץ תקשורת חיצוני בגלל יש לו חטיבת דוברות! כיוון שהיא לא מסוגלת לנפק את ה'סחורה', צריך לעקוף אותה באמצעים חיצוניים. אז למה היועץ לא מביא את הסחורה? זה כבר נושא למאמר אחר...

דוד דזאנשווילי – הדמות המסתורית מרשימת ה-11

שמו של דוד דזאנשווילי - אז בן 38, עולה מברית המועצות שהתגורר באשדוד, ולא ידוע היה מהם עיסוקיו הרשמיים - נגלה לציבור הרחב בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, כאשר הופיע ברשימת ה-11 המפורסמת, שהודלפה לעיתון הארץ, ומנתה את 11 היעדים המודיעיניים של המשטרה. אבל, כשם שהיה השם עלום לרובו המכריע של הציבור, הוא נותר עלום גם בעיניהם של חברי רשימת ה-11 האחרים, ונראה שגם בעיני רבים במשטרה...

יעקב אפשטיין: איך הוא הגיע לרשימת ה-11?

שמו של יעקב אפשטיין - דור שישי בארץ, תושב אפקה, בעל מגרשים למכירת מכוניות ברחוב ארלוזורוב ובדרך נמיר - נגלה לציבור הרחב בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, כאשר הופיע ברשימת ה-11 המפורסמת, שהודלפה לעיתון הארץ, ומנתה את 11 היעדים המודיעיניים של המשטרה. מה עשה אפשטיין ברשימת יעדי העל של המשטרה? קשה להבין... שמו של אפשטיין מעולם לא נקשר לפלילים, לא לפני פרסום הרשימה, ולא אחרי...

פנחס יחזקאלי: רפי שאולי – איך השתרבב שמו לרשימת ה-11?

רפי שאולי, דייל אל על לשעבר ומי שניהל את חיי הלילה של תל אביב בגיל 25, הוא האיש שלימד את צעירי תל אביב איך לבלות. האחים שאולי הם שהכתיבו פעם את הטרנדים הכי חמים בתל-אביב. בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, הופיע שמו ברשימת ה-11 המפורסמת, שהודלפה לעיתון הארץ, ומנתה את 11 היעדים המודיעיניים של המשטרה. על פי המסמך, הוא נחשד בעיסוק בסמים, ובהלבנת הון שחור. אבל, שאולי המשיך להתנהל, כאילו המסמך אינו נוגע לו...