מצ"ח הוגדר, עם הקמתו, כסמכות החקירה הראשית בצה"ל לעניין עבירות פליליות ופעילותה התמקדה בחיזוק חוסנו המוסרי של צה"ל ושמירת איכות חיי המשרתים בו. מערך החקירות והמודיעין חשאי בעיקרו ומסווג ואמון, כאמור, על חקירת חיילים החשודים בביצוע עבירה פלילית על חוקי ישראל ועל חוק השיפוט הצבאי. היחידה מטפלת במגוון רחב של אירועים המעלים, ולו חשד, לפלילים, כגון: עבירות סמים, עבירות רכוש, מרמה וזיוף, עבירות גוף, אלימות, מוות שאינו בפעילות מבצעית, תאונות דרכים, תאונות אימונים ועוד.
מאז הקמתו של צה"ל, ועד ימנו אנו, נושא באחריות קצין המשטרה הצבאית הראשי גם להפעלת בסיסי הכליאה ולאחזקתם. בפועל, ניתן לקבוע, כי במסגרת חיל המשטרה הצבאית בצה"ל מתקיים גם ארגון ייעודי לכליאה צבאית, מעין שירות בתי הסוהר (שב"ס) בתוך המשטרה הצבאית. אל משימת הכליאה של חיילי צה"ל, בשגרה ובחירום, מצטרפת משימת כליאת אויב ושבויי מלחמה. משימת הכליאה הביטחונית, הייתה בעבר חלק ממשימות מערך הכליאה בחיל המשטרה הצבאית, והועברה לשירות בתי הסוהר.
בקיץ 2016 הגיש מפקד המשטרה הצבאית הנוכחי, תת-אלוף רן כוכב (רנכו) (ראו תמונה משמאל), את עבודת הגמר שלו לאוניברסיטת חיפה ולמכללה לביטחון לאומי של צה"ל. כיוון שהעבודה מסווגת כבלמ"ס, והפרקים הרלוונטיים מבחינתי אינם נוגעים לענייני השעה אלא להבנת מקצוע השיטור הצבאי, אני מנצל את זכותי כמנחה להעלות כאן סדרת פרקים המבוססת על העבודה...
משטרה צבאית (Military Police) היא גוף צבאי עצמאי, ניטרלי ובלתי תלוי לכאורה, שמופקד על ביצוע שיטור ואכיפת המשמעת בתוך הצבאות השונים. המשטרה הצבאית היא תוצר ישיר של הגידול בצבאות והמלחמה הטוטלית המתועשת. תוקף מרותו של החיל חל, על פי חוק, רק על חיילי הצבא, ובמצבים מסוימים גם על אוכלוסייה כבושה. הוא אוכף חוק, התנהגות, משטר וסדר בקרב חיילי אותו צבא. לרוב, המשטרה הצבאית אוכפת גם חוקים אזרחיים בקרב החיילים, ומבצעת חקירות, בילוש, איסוף מודיעין פנימי ומסכל. בחלק מהמדינות - וגם בישראל - אחראית המשטרה הצבאית גם על מערכת הכליאה הצבאית...
אחד הכלים היעילים - והשנויים במחלוקת - שרשויות האכיפה נעזרות בו למלחמה בפשע הוא השימוש בעד מדינה. הוא אמור לתת מענה לרשויות החוק במקום בו הם הגיעו למצב שהם מרימים ידיים; ומהווה סוג של "קיצור דרך" בכדי לשים את ידן על מי שסומן כחשוד מרכזי. לפניכם עבודה של עידו כפיר מאוניברסיטת חיפה, בנושא המרתק והשנוי במחלוקת הזה. סברתי שנכון יהיה להעלותה לכאן, לשימושכם.
פניתי בדוא"ל לאקדמיה ללשון העברית בשאלה בדבר הבדל המשמעות בין המילים הודיה להודאה. המילה הודאה מציינת הכרה באשמה, ואילו מקבילתה הודיה מציינת כמעט תמיד הבעת תודה. בלשון אנשי המשפט יש שימוש בצורה הודיה גם במובן 'הכרה באשמה'. השימוש במונח "הודיה" עלול לטעת את הרושם כי הנאשם "מביע תודה" לחוקרים ולבית המשפט על שאפשרו לו "לפרוק" מעליו את האמת...
לאחרונה נקבעה בבית המשפט העליון הלכה עקרונית חשובה הנוגעת לגובה סכום תשלום הפיצוי שניתן להטיל על פוגעים במסגרת ההליך הפלילי (דנ"פ 5683/16 מ"י נ' טווק). ההחלטה נוגעת לנושא המצוי לכאורה בשולי ההליך הפלילי, אך היא חושפת סוגיות משמעותיות ביחס להתפתחות שיח זכויות נפגעי עבירה בישראל ולאופי של זכויות אלו...
האחים עזרא (שוני) וראובן גבריאלי הם בעלי הון, שבמשך שני עשורים (2005-1985) נחשבו לבעלי השפעה פוליטית אדירה (בעיקר, בזכות קשריהם עם אריאל שרון, אהוד אולמרט ומשה קצב) ועסקים חובקי עולם. היום השפעתם אינה קיימת, ועסקיהם בדעיכה... הם הפכו ללא רלוונטים! בשנת 2003 סייעו השניים לענבל, ביתו של שוני, להיבחר לכנסת והיא בת 27 בלבד, לפני שסיימה את לימודיה וללא כל עשיה ציבורית רלוונטית. הצעד הזה התברר כהצלחת יתר. הוא מיקד אליהם את רשויות האכיפה והביא לבסוף להגשת כתבי אישום נגדם...
ברגע אחד של משבר, ויתרה המשטרה הספרדית על אסטרטגיות של משטרה בחברה דמוקרטית; על מודלים של 'שיטור בחברה רב תרבותית'; ועל אמנת רוטרדם לשיטור חברות מולטי אתניות. היא חזרה לימים ה'טובים' ההם של הדיקטטורה של פרנסיסקו פרנקו, שבהם מילאה תפקיד מרכזי במניעה אקטיבית של חופש ביטוי. התנהגות זו אינה מפתיעה. המשטרה הספרדית רק הפגינה דפוסים / תבניות התנהגות שמוכרים לנו היטב מההיסטוריה של השיטור...
העבריין הירושלמי יעקב 'עקא' שמעון היה עבריין אלמוני, אבל כאשר הפקיד בידיו איציק אברג'יל את האימפריה המתפוררת שלו ב- 2011, לאחר לאחר שהוסגר לארצות הברית, זינק ברגע לפסגת הפשע הישראלי. כיום עצור 'עקא' בארגנטינה בעקבות צו מעצר בינלאומי שהוציאה מדינת ישראל. זאת, בעקבות עדותו של עד המדינה המכונה 'שוורצמן' שהיה משך כעשור שותפו של 'עקא' לפעילות הפלילית. נעשים מאמצים להביא להסגרתו לישראל.
