נוכחותם של חובשי כיפה בצה"ל בשורות הלוחמים ובשדרת הפיקוד, אכן הפכה בעשורים האחרונים לתופעה בולטת ובעלת השפעה ניכרת על האווירה ביחידות. אולם, לא התנגדות לעצם נוכחותן הגוברת של הכיפות מניעה את המאבק בתופעת ההדתה, כמו החשש מאבדן אופיו של הצבא כמרחב ציבורי ממלכתי...

כנגד אויב נחוש ומאורגן, גם היעיל שבצבאות אינו מסוגל להעניק לאורך זמן הגנה הרמטית. גדרות וחומות - על אף נוכחותן המרשימה במרחב - מספקות מענה טכני, הניתן תמיד למעקף על ידי אויב, הממוקד במאמציו להתגברות על מכשולי הגבול. גם תעלת סואץ לא העניקה לצה"ל מכשול בלתי עביר...

התלבטויות הנשיא טראמפ  בסוגיית ירושלים, והחלטתו, התרחשו השבוע על רקע מגמתו הכוללת של הבית הלבן לגיבוש הצעת שלום מקיפה. הלחצים והאיומים שעלו השבוע ממנהיגי העולם הערבי, כמו גם ממדינות האיחוד האירופי, צריכים לעורר תמיהה על הנחות היסוד המנחות את הנשיא, להשגת מה שכינה ה"עסקה הכוללת". כבר בכניסתו לתפקידו לפני כשנה, הכריז הנשיא טראמפ כי  כאיש עסקים מנוסה, יוביל  לעסקה מועילה לשני הצדדים...

חלפו מאה שנה מאז הצהרת בלפור, והעם היהודי במקום אחר: מצד אחד, בארץ ישראל מתבססת זהות יהודית אתנית מחוברת למקום, שממש אינו עוד רק ״עיר מקלט״. מצד שני, יהדות ארצות הברית מתמודדת באתגרי זהות, שלא נודעו עד כה; ובריבוי הולך וגדל של נישואי תערובת. הגדרת הקהילה זקוקה למסד מחבר, מעבר לזהות האתנית. הסיפור הישן - שחיבר במשך מאות שנים בין התפוצות היהודיות בגולה - מיצה את כוחו. זו הצומת, שבה נדרשת ונוצרת מנהיגות חדשה, שמולידה סיפור מסגרת חדש ורלוונטי. האם יש ביהדות ארץ ישראל פוטנציאל מנהיגותי בשיעור הקומה המתאים לאתגר זה?

לנוכח התבוננותנו בהתהלכותו של אברהם, בהכרת חובתו לפעולה בארץ, ההתנגדות החרדית לציונות מעוררת תמיהה. ראוי לבחון, עד כמה ההתנגדות רבת השנים, במיוחד במגמה הליטאית, סובלת מסירוב מתמשך לחיבור, בין הכרת חובתם לאלוהי השמים לבין הכרת חובתם לאלוהי הארץ...

שורש התודעה שמכוננת את היגיון המאבק של המאמינים, בני דת האסלאם, מגולם במושג "אל מוּקאוומה" (مقاومة), המתורגם בעברית בטעות ל'התנגדות'. הוא משלב בתוכו שישה מרכיבים: (1) הניסיון המתמיד ליצירת התהוות חדשה, בדרך להשגת המטרה האסטרטגית; (2) המוכנות למאבק אינסופי עד להשגת המטרה; (3) במאבק הזה, כל האמצעים כשרים; (4) חובת ההשתדלות המתמדת, למען קידום חזון דתי נצחי; (5) גמישות ואורך רוח, בהתמודדות עם קשיים; ו- (6) הנכונות לסבול הרבה במעלה הדרך.

זהו מאמרו השני של האלוף במילואים גרשון הכהן, העוסק במושג, "אנחנו עם הקיר הניצב איתן" (נחנא מעא אל חית אל וואקף). זהו פתגם ערבי ידוע. המשמש מפתח להבנת הדינמיקה של מסכת השיקולים המנחים את השחקנים באזורנו. הכהן ממחיש זאת על רקע האירועים בגבולנו הצפוני...

אם לא תונחל תבוסה צבאית לחמאס, יקרסו גם הסכמי השלום והבריות שכרתה ישראל באזור! המפתח להבנת הדינמיקה הזאת היא הפתגם הערבי הידוע, המתאר את מסכת השיקולים המנחים את השחקנים באזורנו, לאורך שנים, "אנחנו עם הקיר הניצב איתן" (נחנא מעא אל חית אל וואקף): זוהי תמצית חכמת ההישרדות עתיקת היומין במזרח התיכון, הנדרשת לבריתות, בזיהוי נכון של הכוח העולה, אליו כדאי להצטרף בברית נאמנות…

במלחמות של תקופתנו, לאמירות שמאחורי הפעולות הצבאיות יש משמעות, לא פחות מהפעולה עצמה. מבחינה זו, דובר צה"ל הוא תפקיד מבצעי, וכך צריך לבין את הדוברות הזו. מטרתו לדאוג לכך, שבכל הנוגע לגבולנו הדרומי, החיכוך יישאר על אש קטנה בלי להידרדר לטלטלה כוללת.

מבחינה בינלאומית, דווקא לנוכח מגמת חבר הלאומים לפעול לסיום הקולוניאליזם האימפריאלי, אישור הצהרת בלפור היה צעד חריג בכל קנה מידה היסטורי. מאירוע זה, מהדהדת מלוא משמעות הכרתם של המעצמות בזכות היהודים לבית לאומי בארץ ישראל. בעצם המודעות המוצהרת של מנהיגי חבר הלאומים למצבם החריג של היהודים, שרובם לא היו באותה שעה בגדר "קהילות מקומיות", הזכאיות  להגדרה עצמית מתוקף נוכחותם במרחב. הודגשה בכך משמעות זכותו המיוחדת של העם היהודי בארץ ישראל, למרות היעדרות רובו מן הארץ באותה העת.