בעשורים האחרונים התרחשו אירועים, שהיו מעבר לכל תחזית של המפריזים, גם המחמירים ביותר; אך עובדה היא שהם התרחשו. אנה קארנינה, של טולסטוי (ראו תמונת כריכה משמאל) נפתח במשפט הידוע: "כל המשפחות המאושרות מאושרות בדרך דומה, כל המשפחות האומללות, אומללות כל אחת על פי דרכה." בהשלכת הגיון זה למצבי חירום, ניתן להציע: "כל מצבי השגרה דומים זה לזה, מצבי החירום שונים זה מזה, הם מצבי חירום, כל אחד על פי דרכו."...
על דלת הכניסה לחדר הדיונים היה שלט באנגלית (יש במב"ל גם תלמידים שהם קצינים בכירים בצבאות זרים) שאסר הכנסת כוס קפה פנימה. הנספח הצבאי הגרמני נעצר ליד השלט. ממש קפא על מקומו. על הדלת. בתגובה מידית אמרתי לו, שעכשיו אני מבין למה אלוהים לא נתן את התורה לגרמנים, הם עוד היו עושים בדיוק כל מה שכתוב...
יום העצמאות הנחגג השנה בשלהי משבר הקורונה, מזמין בחינה במבט השוואתי, בין ניהול מלחמת העצמאות בהנהגת ראש הממשלה בן גוריון לבין ניהול משבר הקורונה בהנהגת ראש הממשלה נתניהו...
זו הייתה עליונותו של משה: הוא היה גם מחולל המכה וגם המחזיק במפתח לשליטה בסיומה. זה מסביר את מערכת היחסים המיוחדת שהתפתחה בין פרעה וחרטומיו לבין משה, עד כדי תלות קריטית במשה. הרי יכלו לנסות להרוג אותו. אלא שעם כל מכה נזקקו לו מחדש על מנת להסירה מעליהם...
עד שהופיעה מגפת הקורונה, עד שנבלמה באחת תנופת השוק הגלובלי, תושבי הערים הגדולות לא הרגישו תלות קיומית בחקלאים המקומיים. אדם עירוני, במטרופולין התל-אביבי, חדל לגלות עניין בגורל חקלאי הארץ, תשומת ליבו מוקדה להשוואת מחירים לברלין ופריז.
בין ההיסטוריונים בישראל קיימות שתי אסכולות לשאלת המדיניות הבריטית כלפי הקמת מדינת ישראל: האסכולה האחת טוענת שבריטניה לא נטתה באופן מובהק לטובת אחד הצדדים במלחמה היהודית ערבית. האסכולה השנייה טוענת שהבריטים פעלו בשיטתיות באמצעות הפעלת מדינות ערב כשליח (proxy), לחיסול התנאים להקמת המדינה היהודית...
בהתייחסו למשבר הקורונה, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בראיון לדנה וייס, הניף ידיו למעלה ואמר: "קודם כל בעזרת ה', כולם צריכים להתפלל לבורא עולם"... דנה וייס קטעה אותו : "בעזרת מכון ויצמן... בית המקדש המודרני של הציונות נמצא במכון ויצמן". כאן בקליפת אגוז מונח היסוד להבנת משבר הקורונה כטלטלה לתקוות האדם המודרני. כגודל ההבטחה, עומק המשבר...
מבלי להתייחס להיסטוריה האמריקאית של העת החדשה – עם ישראל באופן ייחודי, מספר סיפור יוצא דופן ביחס לכל העמים. בניגוד לעמים האחרים - שחיבורם למולדת הוא סיפור היסטורי של ילידים בני המולדת - העם היהודי, החל מאברהם, מגיע לארץ ממקום אחר. זה ייחוד סיפורו של עם ישראל, שנוחל את הארץ בתהליך אשר על פניו מאותגר מוסרית במושגים אוניברסליים. כאן מתחיל מבנה של שיטה מוסרית אחרת...
מראשית הקמת מפלגת "יש עתיד", בהנהגת יאיר לפיד ובהדגשה מוגברת לאחר החיבור לרשימת "כחול לבן" בראשות בני גנץ, מיתגו עצמם לציבור כמרכז שפוי עם אחריות ביטחונית. לאחר הבחירות האחרונות, עם מאמצי "כחול לבן" להקמת ממשלה צרה בתמיכת הרשימה המשותפת, והמלצת הרשימה המשותפת למועמדות גנץ לראשות הממשלה, ראוי לברר האם "כחול לבן" היא באמת מפלגת מרכז?
השיפוט המוסרי האפלטוני אידאלי, חי תמיד בחרדת ההתדרדרות למדרון החלקלק. לכן, הוא נשמר ממה שנראה בעיניו כ"עיגול פינות". השיפוט המוסרי האחר, מציב את התלות בהקשר ואת סדר העדיפויות המעשי, כהכרח מוסרי. לעיתים, דווקא ברגע הכניסה למדרון החלקלק מתחילים באמת החיים המוסריים. זו המסגרת הערכית המתאימה לשיפוט מוסרי תנ"כי של תוצאת הבחירות... גרשון הכהן משיב לאסא כשר...