אכן, התנאים שהתפתחו ברצועת הביטחון בהנהגת הרמטכ"לים ברק וליפקין ובמדיניות שהתווה ראש הממשלה יצחק רבין, הפכו את המשך שהיית צה"ל ברצועת הביטחון למלחמה ללא תוחלת. אולם למרות הכורח שנוצר, שתי שאלות דורשות מענה: האחת, למה בשלבי ההתחלה, כשאפשר היה לעצור את ההתדרדרות, העניין הוזנח? והשנייה, למה כשכבר נוצר הכורח בקטיעה, הפעולה בוצעה ברשלנות?
עיון מחודש בלחימה ברצועת הביטחון, הוא שיעור חיוני בהבנת השינוי שהוביל חיזבאללה בצורת המלחמה נגד מדינת ישראל. שנות לבנון האחרונות, הן מעבדה להתבוננות בהתהוותו של מלכוד אסטרטגי, כנקודת ייחוס הכרחית לגיבוש תפיסת ביטחון ישראלית המחויבת לניצחון.
הדיון הציבורי על עתיד מרחבי יהודה שומרון ובקעת הירדן, התמקד עד כה בעיקר בשיקולי ביטחון ודמוגרפיה. אך קיימת סוגיה נוספת, מרכזית לא פחות לעתיד מדינת ישראל: צפיפות המגורים והתשתיות ההולכת וגוברת. כבר כיום מדינת ישראל היא מהצפופות בעולם. הסוגיה מודחקת ומוכחשת על ידי כל ה"מומחים הביטחוניים" תומכי הנסיגות ומתנגדי הסיפוח...
בעשורים האחרונים התרחשו אירועים, שהיו מעבר לכל תחזית של המפריזים, גם המחמירים ביותר; אך עובדה היא שהם התרחשו. אנה קארנינה, של טולסטוי (ראו תמונת כריכה משמאל) נפתח במשפט הידוע: "כל המשפחות המאושרות מאושרות בדרך דומה, כל המשפחות האומללות, אומללות כל אחת על פי דרכה." בהשלכת הגיון זה למצבי חירום, ניתן להציע: "כל מצבי השגרה דומים זה לזה, מצבי החירום שונים זה מזה, הם מצבי חירום, כל אחד על פי דרכו."...
על דלת הכניסה לחדר הדיונים היה שלט באנגלית (יש במב"ל גם תלמידים שהם קצינים בכירים בצבאות זרים) שאסר הכנסת כוס קפה פנימה. הנספח הצבאי הגרמני נעצר ליד השלט. ממש קפא על מקומו. על הדלת. בתגובה מידית אמרתי לו, שעכשיו אני מבין למה אלוהים לא נתן את התורה לגרמנים, הם עוד היו עושים בדיוק כל מה שכתוב...
יום העצמאות הנחגג השנה בשלהי משבר הקורונה, מזמין בחינה במבט השוואתי, בין ניהול מלחמת העצמאות בהנהגת ראש הממשלה בן גוריון לבין ניהול משבר הקורונה בהנהגת ראש הממשלה נתניהו...
זו הייתה עליונותו של משה: הוא היה גם מחולל המכה וגם המחזיק במפתח לשליטה בסיומה. זה מסביר את מערכת היחסים המיוחדת שהתפתחה בין פרעה וחרטומיו לבין משה, עד כדי תלות קריטית במשה. הרי יכלו לנסות להרוג אותו. אלא שעם כל מכה נזקקו לו מחדש על מנת להסירה מעליהם...
עד שהופיעה מגפת הקורונה, עד שנבלמה באחת תנופת השוק הגלובלי, תושבי הערים הגדולות לא הרגישו תלות קיומית בחקלאים המקומיים. אדם עירוני, במטרופולין התל-אביבי, חדל לגלות עניין בגורל חקלאי הארץ, תשומת ליבו מוקדה להשוואת מחירים לברלין ופריז.
בין ההיסטוריונים בישראל קיימות שתי אסכולות לשאלת המדיניות הבריטית כלפי הקמת מדינת ישראל: האסכולה האחת טוענת שבריטניה לא נטתה באופן מובהק לטובת אחד הצדדים במלחמה היהודית ערבית. האסכולה השנייה טוענת שהבריטים פעלו בשיטתיות באמצעות הפעלת מדינות ערב כשליח (proxy), לחיסול התנאים להקמת המדינה היהודית...
