גרשון הכהן: למה עזה לא נרגעת?

אין פתרון לעזה, כי למאבקים רציניים בין מערכות יריבות אין פתרון. המאבק שלנו הוא רציני והוא יימשך לנצח. מה שיוצר יציבות (זמנית! במערכת מורכבת, יציבות היא תמיד זמנית...) זה איקיוליבריום, שיווי משקל של כוחות במאבק.... אם כוחות המאבק שלנו נחלשים, אז אין שיווי משקל. זאת כל התורה כולה...

גרשון הכהן: קרן ווקסנר, נהגי קטר ושמירת מומנטום

נקודת המבט שלי בסוגיות מנהל ציבורי, יציבות וביטחון, שונה תכלית שינוי מזו הנלמדת באוניברסיטאות כהארוורד, אליה נשלחים ללמוד מיטב בכירי השירות הציבורי שלנו. זו מחלוקת על סיפור היסוד של הקוסמולוגיה. מכאן הביקורת שלי על לימודי בוסטון, הם נוטעים בתלמידים תודעה קוסמולוגית שונה...

גרשון הכהן: היציבות הביטחונית: ארעיות כמצב יסוד

העליונות שהשיג צה"ל על אויביו, היא גורם משמעותי ביציבות הביטחונית  שהוענקה למדינת ישראל  בשנים האחרונות. אלא שיציבות זו ארעית ביסודה. היא איננה מובטחת לא רק מפני שאויבי ישראל לא נטשו את חזונם לפגוע במדינת ישראל עד כדי לייחל לחיסולה, אלא בעיקר מכיוון שעל פי טבעו של הקיום האנושי, הכול נתון תמיד לשינוי ולתפניות מפתיעות...

גרשון הכהן: בשביל מה אנחנו נלחמים?

ריבונות היא מצב שבו עם מחליט לקחת אחריות לגורלו. אי אפשר לעשות את זה בלי חרב ביד ובלי נכונות לשלם מחירים. זה ההבדל הגדול בין מחיר שאנחנו משלמים כשאנחנו קורבנות חסרי ישע, למחיר שקבוצה ריבונית מוכנה לשלם על הזכות לקחת את גורלה בידיים!

גרשון הכהן: בין יום הזיכרון ליום העצמאות – זיקת הכאב והתקווה

אם אין "אנחנו" אין מי שינצח, אם אין "אנחנו" - היודעים להתאחד כ"אנחנו" וממשיכים את החיים והמפעל הלאומי המשותף - נותרים רק סבל השכול והנכות שכל איש נושא לבדו.

גרשון הכהן: בין חרדים לחילונים – נקודת המפגש הסמויה

תהום פעורה במדינת ישראל בין חרדים לחילונים. בכל זאת, במבנה העומק הסמוי, המגזרים המקוטבים, נושקים זה לזה באינטרסים משותפים: בהשפעת הפרדת הדת מהמדינה במדינות אירופה הנאורות - ובניגוד לדוד בן גוריון ולציונות הדתית - החרדים והחילונים הליברלים, שותפים לתפיסת המדינה כלא יותר מוועד בית. שני המגזרים מסתייגים מקדושת המדינה ומראייתה באור החלוצי דתי כמפעל גאולה. בנקודת מפגש זו טמון פוטנציאל לשיתוף אינטרסים מפתיע ביניהם, במאבק על עתידה של מדינת ישראל.