האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
את צונאמי מהלומת המורדים שמוטט את השלטון הסורי וצבאו, גם טובי מומחי המודיעין התקשו לחזות. טמון כאן שיעור גדול בהכרת מגבלות ידע האדם ביומרותיו לדעת ולשלוט גם במה שקורה בפתאומיות בלתי ניתנת לחיזוי. דווקא בשל כך, ההתארגנות המהירה של ההנהגה הישראלית וצה"ל למענה רלוונטי למול ההפתעה, ראויה להערכה מיוחדת.
חוסר הרצון של חיילי צבא סוריה לחרף נפשם למען שלטון משפחת אסאד, שהפך לעוין ומנוכר לרוב העם הסורי, היה גורם משמעותי בהתפרקות המהירה של המשטר הסורי. ראוי לישראלים להפנים שזה היה יכול לקרות גם לנו בבוקר ה- 7 באוקטובר.
בארוע היסטורי חסר תקדים שמדינת ישראל יכולה לצאת ממנו מחוזקת, על ישראל לעבור, ממעמד פסיבי של ישיבה על הגדר, להשפעה על התהוות המערכת החדשה בהתאם לאינטרסים ישראליים ארוכי טווח. ישראל צריכה לגבש אורח חשיבה של גולש גלים – גלי הים במצב הסוער אינם מזמינים את השחיינים אבל מפתים את גולשי הגלים כהזדמנות למיצוי. הדרך למימוש פעולה אקטיבית חייבת להיות מדודה ויצירתית. בתוך כך, יש לתת תשומת לב גם לצרכי הקיום והשרידות של העדה הדרוזית בריכוזה באזור סווידה ג׳בל דרוז.
במציאות שהתפתחה בלחימה בלבנון, יש בהחלט מקום לחשיבה מחודשת בצה״ל על בניית פורמציות קלות לתמרון נייד מהיר, ונכון ליזום יחידות של חי״ר קל, בהיקף של חטיבה או שתיים. אבל לשם כך, יש להתגבר על חוסר הגמישות המאפיין כל צבא ממוסד, המקובע במבנהו ובשיטות פעולתו.
מתקפת הפתע של המורדים בוודאי מחייבת את ישראל במעקב צבאי אחראי. אבל השיעור העיקרי שמלמדת מתקפת הפתע מתחיל במבט כולל על ההיגיון האסטרטגי שמניע את אזור המזרח התיכון. הלקח – שרבים במערב מסרבים לקבל – מצביע על הדינמיקה המחוללת באזור אי יציבות מתמדת, כנובעת מהתנהלות האזור בדפוסי מערכת אקולוגית.
בחזרה לדילמת ימים אלה. ראש ממשלת ישראל צריך להסביר למנהיגי היישובים בצפון, כי בתפיסתם הנוקשה לתנאיי הביטחון שהם מתנים לשיבת התושבים, יתכן כי הם מחוללים ציפיות שאינן ניתנות למימוש, עד כדי כך שגם בעוד שנים, הם לא ישובו. זו תמצית ההבדל בין חשיבה חלוצית לבין חשיבה בורגנית נורמלית. שיבת התושבים תלויה במוכנות להתחיל שנית מבראשית בהגיון חלוצי. בתחילה ישובו צעירים חלוצים והם יחוללו מומנטום הולך ומתרחב לשיבת אנשים נורמליים. המלחמה אכן עלולה להתחדש ומי שמסכים להסכם במודעות לארעיותו, ובהתכוננות צבאית מתאימה, לא ניתן לומר עליו שהוליכו אותו שולל.
רס״ן מיל׳ ז׳אבו ארליך שנפל בלבנון, היה חוקר מורה דרך מעורר השראה, ממקימי יחידת ה'מרעול' – המורכבת מ- 60 הידרולוגים, גאולוגים, מומחי בוטניקה, מהנדסים, מדריכי טיולים וגששים, שמתמחה באיתור בני אדם על בסיס ניתוח שטח. מורשת הצבא הבריטי בלחימתו במזרח התיכון, לימדה אותנו את חיוניות הידע שהביאו למסגרת הצבאית חוקרים בתחומי הארכיאולוגיה, ההסטוריה והגיאוגרפיה. לדורות הבאים יהיו מורשתו ומחקריו של ז׳אבו, מקור ללמידה והשראה.
לפניכם מבט השוואתי בין מלחמת יום הכיפורים 1973, לבין המלחמה האחרונה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023. מתוך המבט המשווה יתבהרו כמה מקווי המתאר שעושים מלחמה זו שעדין לא הסתיימה, למלחמה קיומית קשה מכל מלחמות ישראל מאז תש"ח.
כל הרעיון של הסתייגות מהמאמץ הציוני לגאולה מבטא השפעה נוצרית עמוקה של המתנה פסיבית לגאולת אחרית הימים. גם ההסתייגות מתפיסת עם ישראל וגאולתו במבט על עם ישראל כאומה/כקולקטיב, יסודה בהשפעה נוצרית עמוקה שמתחילה בראשית ימי הנצרות בהדגשה שבשורת הגאולה שמביאה הנצרות לאדם היא פרטית ולא לאומית. לכן, לא היה אחד מרבני ארצות האסלאם שהסתייג מהציונות…
המכשולים לייצובו של סדר לבנוני חדש, רבים. אולם מדינת ישראל בתמיכתה במגמה זו צריכה לעמוד על שני אינטרסים עקרוניים לסיום המלחמה: הראשון כרוך בצמצום משמעותי בכוחו הצבאי של חיזבאללה במדינת לבנון. השני כרוך בתביעה לחסימה משמעותית של מגמות ההתחמשות וההצטיידות של חיזבאללה. לפי שעה, רק ימים יגידו מה יוכל להתממש בהתקדמות במגמת ההסדר.
