קובי ביטר: סופם של רשעים

חרף העובדה שבני דור המבול חטאו ופשעו כלפי אלוקים, לא נחתך גזר דינם אלא על פגיעתם ברכוש הזולת. רבי יוחנן אומר במסכת סנהדרין "דור המבול עברו על הכול (כל העברות שקיימות) ולא נחתם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל שנאמר: כי מלאה הארץ חמס מפניהם, והנני משחיתם את הארץ. יש בכך מסר גדול לבני האדם: שהקב"ה נותן חשיבות עליונה למצוות של בין אדם לחברו, ככתוב: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו"...

Yossi Feintuch: Animals' standing and role in creation is reflected in Noah's Ark

Inundating the earth would also bring devastation to all land and winged animals, none of which was deemed “evil” or “bad’’, like man proved himself to be, and thus, the very reason for the flood. Ergo, God charges Noah – a “righteous and above-reproach-man” – with building a gigantic ark for the preservation of every such species. 

קובי ביטר: "ומה טעם פתח בבראשית?"

"ומה טעם פתח בבראשית?" משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" שאם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם:  כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו...

אבי הראל: בריאת העולם או נצחיותו בהגותו של רבי משה נתן

רבי משה נתן נוטה לכאורה לצד החידוש ולבריאה יש מאין. 'אמונת הקדמות' הורסת לדעתו מספר של עקרונות יסוד באמונה הדתית, וזו סיבה טובה להעדיף את אמונת החידוש על פני הקדמות. ברם, מה טיבה של 'אמונת חידוש' זו?

אבי הראל: ברכת משה לשבטי ישראל

בפרשת 'וזאת הברכה', בפרק ל"ג, מצויה ברכת משה לשבטי ישראל. הברכה בנויה משלושה חלקים עיקריים, שלעיתים יש סתירה ביניהם. לכן, היו חוקרים שהטילו ספק באחידותה, ואחרו את זמן חיבורה לתקופת פילוג ממלכת ישראל ממלכת יהודה, במאה התשיעית לפני הספירה. ברם, אין הכרח להניח כך, ואכן יש חוקרים אחרים הרואים בברכת משה טקסט אחיד וקדום.

אלי מיאסניק: סוכות, חג ההתיישבות הזמנית במדבר

חג הסוכות נועד לזכור ולדעת את הצעד השני הגדול שיזם ה', אחרי יציאת מצריים: "בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי": נעזרתי במדבר כדי להרגיל את עם העבדים לתפקד כעם. הושבת בני ישראל במדבר, הביא אותם לסגל לעצמם נוהלי תפקוד של עם, תוך כדי התמודדות בלתי פוסקת עם צרכים ובעיות חדשות...

אבי הראל: כנשר יעיר קנו

אחד הפסוקים היפים בשירת האזינו, הוא הדימוי של שמירת הנשר על גוזליו על כנפיו, לשמירת עם ישראל בידי ה'. הנשר עצמו נזכר במקרא 26 פעמים, והוא מופיע בראש רשימת העופות הטמאים בספר ויקרא, כמו גם כאחד הראשים של ארבעת החיות במרכבה שראה יחזקאל...