חרף העובדה שבני דור המבול חטאו ופשעו כלפי אלוקים, לא נחתך גזר דינם אלא על פגיעתם ברכוש הזולת. רבי יוחנן אומר במסכת סנהדרין "דור המבול עברו על הכול (כל העברות שקיימות) ולא נחתם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל שנאמר: כי מלאה הארץ חמס מפניהם, והנני משחיתם את הארץ. יש בכך מסר גדול לבני האדם: שהקב"ה נותן חשיבות עליונה למצוות של בין אדם לחברו, ככתוב: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו"...
Inundating the earth would also bring devastation to all land and winged animals, none of which was deemed “evil” or “bad’’, like man proved himself to be, and thus, the very reason for the flood. Ergo, God charges Noah – a “righteous and above-reproach-man” – with building a gigantic ark for the preservation of every such species.
When it comes to food God exclusively and quickly weighs in with the first humans on the sustenance of all creatures; all were positively assigned the seeded plant and fruit produce, and “the green plants” on earth (Genesis 1:29).
"ומה טעם פתח בבראשית?" משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" שאם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו...
רבי משה נתן נוטה לכאורה לצד החידוש ולבריאה יש מאין. 'אמונת הקדמות' הורסת לדעתו מספר של עקרונות יסוד באמונה הדתית, וזו סיבה טובה להעדיף את אמונת החידוש על פני הקדמות.
ברם, מה טיבה של 'אמונת חידוש' זו?
בפרשת 'וזאת הברכה', בפרק ל"ג, מצויה ברכת משה לשבטי ישראל. הברכה בנויה משלושה חלקים עיקריים, שלעיתים יש סתירה ביניהם. לכן, היו חוקרים שהטילו ספק באחידותה, ואחרו את זמן חיבורה לתקופת פילוג ממלכת ישראל ממלכת יהודה, במאה התשיעית לפני הספירה. ברם, אין הכרח להניח כך, ואכן יש חוקרים אחרים הרואים בברכת משה טקסט אחיד וקדום.
חג הסוכות נועד לזכור ולדעת את הצעד השני הגדול שיזם ה', אחרי יציאת מצריים: "בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי": נעזרתי במדבר כדי להרגיל את עם העבדים לתפקד כעם. הושבת בני ישראל במדבר, הביא אותם לסגל לעצמם נוהלי תפקוד של עם, תוך כדי התמודדות בלתי פוסקת עם צרכים ובעיות חדשות...
פרשת השבוע כתובה בצורה של שירה, ובה פונה משה לשמים והארץ לשמש כעדים. בפרשה הקודמת דובר על הברית שבין הקב"ה לבני ישראל וכמו בכל ברית /הסכם, צריכים עדים ולכן פונה משה לשני עדים אשר קיימים לעד והם השמים והארץ.
אחד הפסוקים היפים בשירת האזינו, הוא הדימוי של שמירת הנשר על גוזליו על כנפיו, לשמירת עם ישראל בידי ה'. הנשר עצמו נזכר במקרא 26 פעמים, והוא מופיע בראש רשימת העופות הטמאים בספר ויקרא, כמו גם כאחד הראשים של ארבעת החיות במרכבה שראה יחזקאל...
Is it any wonder why Jonah is such a popular story that reminds many of their own way of thinking? How we use this story for upgrading the quality of our spiritual living is everybody’s challenge and sacred destination.
