פָּרָשַׁת נִצָּבִים מעלה את הסוגייה של חופש הרצון האנושי. ר' סעדיה גאון (רס"ג) שדן בנושא מורכב זה, מעלה את הדילמה אודות חופש הרצון בכול חריפותה, אבל אין הוא נותן לקורא ולנבוך פתרון מוחלט. אמנם אין הידיעה האלוהית סיבת הכרעת האדם, היות והאל מכיר רק את התוצאה של ההכרעה האנושית, ולא את הדרך אליה.
פרשת כי תבוא מדברת בין נושאיה על הברכות והקללות שינתנו בהר גריזים ובהר עיבל. אין זו הפעם הראשונה שטקס זה מוזכר בספר בדברים, ולראשונה הוא נזכר בפתיח של פרשת ראה. דפוס ספרותי זה יוצר מסגרת של חתימה מעין פתיחה (אינקלוזיו), לחוקים המופיעים בספר דברים...
כיצד עלינו להבין את דבריו של משה: "וְלֹא־נָתַן יְהוָה לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה” (כט, ג) - האם דברים אלה של משה היו דברי אזהרה בלבד או שמא הם פירוט מעשים ומסקנות קשות, ואולי היו אלה דברי אנחה וביטוי לשיברון לב?
בפרשת כי תצא, מופיע החוק שאוסר את הלנתו של תלוי על עץ. על פי פשט הפסוקים, מי שהוצא להורג על ידי בית דין, יש לתלות את גופתו על עץ, ולהורידה עת ערב. הורדה זו פורשה בדרכים רבות.
ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות משנתו של ר' משה נתן בן יהודה, מחבר החיבור "אהבה בתענוגים". כל המאמרים נכתבו ע"י ד"ר אבי הראל. קריאה מועילה!
פרשת שופטים עוסקת בין השאר, בעניין נבואה ונביאים. על פי האמור, כאשר בני ישראל יכנסו לארץ כנען, יעמדו לרשותם נביאים, שידריכו אותם בדבר ה'. כיצד יבחן נביא זה כנביא אמת או שקר? מבחן זה יתבצע על פי פרמטר פשוט. כל מי שנבואתו הטובה לא תתקיים בטווח הארוך הרי הוא נביא שקר.
"כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" - לצערי, רבים הם אלה שאינם מכירים את המקור וקוראים את המלים בתלישות. ביניהם גם משוררים וכותבים אחרים, שלמרות הצהרותיהם, אינם מכירים את המקורות או אינם בקיאים בהם, אך אין זה מונע מהם לצטט קטעים שלא בהקשר הנכון. הוצאת ביטוי מהקשרו מעוותת את משמעותו...
תהילים קכא - מזמור נוסף בסדרת מזמורי "שיר למעלות": אינסוף ביצועים יש למזמור היפה הזה, שבו האדם המאמין נושא עיניו אל ההרים, מחפש עזרה ומקבל אותה מאלוהיו.
אלוהים שומר ישראל. מגן עליו מכל צרה, ביום בלילה, בבית ובחוץ ובכל זמן.
פרשת ראה עוסקת במאבק כנגד ההשפעה האלילית (פרק י"ג), ובהתמודדות כנגד מנהגים אליליים, תוך המגמה להרחיקם מבני ישראל (פרק י"ד). החוט המקשר בין השניים סובב סביב הברית בין ה' לעם ישראל, וההשלכות הנגזרות ממנה. הברית בין ה' לישראל מתוארת במקרא באמצעות שלושה דימויים אנושיים, בעל ואישה, אדון – עבד, אב ובן.
