תקציר: רבי סעדיה גאון (רס"ג) הסיק מחידוש העולם על ידי האל, שלוש מסקנות תיאולוגיות עקרוניות...

פרשת 'וזאת הברכה' החותמת את ספר דברים ואת חמשת חומשי התורה, מכתירה את משה בתואר איש האלוהים. כינוי זה הינו חידוש לגבי משה, הנתפס בסיפורי המקרא כנביא או בכינוי הנפוץ יותר שלו עבד ה'. הכינוי איש האלוהים הוא יחידאי בחמשת חומשי התורה, אולם מחוץ להם הוא נזכר 75 פעמים, לרבות ארבע פעמים לגבי משה...

ברכתו של משה בנויה באופן הדומה לשירה, אך רובה אינו שירה. לאחר פסוק פתיחה, מזמין משה את בני ישראל בארבעה פסוקים להתאסף ולהאזין לברכתו... בתום הברכה פרידה: משה אינו מאפשר שאלות ודיונים על תוכן דבריו, ומיד בסיימו את ברכתו, מבלי להוסיף מילה, "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל־הַר נְבוֹ..."

מרד הנשים האיראניות נגד ה"צ'דור" (כיסוי הראש) מעלה אצל כולנו את השאלה, שלא מפסיקה לפלג אותנו: דת ומדינה!

לעיתים, משימה שטרם הושלמה אך נמצאת בתהליך השלמה - מעודדת ומשמחת יותר את מייסדה, שנפטר לפני השלמת המשימה, כאשר הוא יודע שההמשכיות מובטחת ויש בה גם להביא לתחילתן של משימות חדשות והמשך ללא הגבלה.

באחד הפסוקים בשירת האזינו - המשובץ בתוכחה כנגד ריטואל עבודה זרה - מוזכר יין שנקרא יין נסך: יין המשמש לפולחנה של עבודה זרה...

לצערי, רבים היום המעדיפים שידיעתם של בני ישראל את התורה תהיה רק ידיעה על התורה, כפי שהם יציגו אותה לפי הבנתם והמשמעות שהם נותנים לה, ובכך, לעיתים, אף על שנוסחם הברור כתוב בתורה, קטעים רבים מוסברים או מפורשים בצורה שאינה מדויקת...

בוויכוח בעניין מקורה של הנפש, נוקט רבי משה נתן בעמדה כי נפש האדם נאצלת מהעולם העליון. לאחר קביעה זו, הוא מסביר מקצת מכוחות הנפש וחשיבותם לגוף האדם. הסבר זה אינו מהווה חידוש והוא קיים בספרות הפילוסופית והרפואית קודם תקופתו של רבי משה נתן...

שני חלקים לפרשת ניצבים, שמתחילה את פרק הסיום של מסעות בני ישראל עד לשובם לארצם: החלק הראשון שעניינו כריתת ברית נוספת בין אלוהים ובני ישראל; והחלק השני שהוא חזון אחרית הימים...