בסוף, זה תמיד נגמר באותו האופן: הראיות מתנדפות, העובדות נעלמות, והקנס – אם הוא בכלל מגיע – הוא רק דמי כניסה נמוכים למועדון האקסקלוסיבי של ה'חסינים'. הפריווילגים השונים הם רק השמות על התיק; הסיפור האמיתי הוא המערכת שלמדה להפוך את שלטון החוק להמלצה בלבד עבור האנשים הנכונים.
אובססיה היא כוח נפשי רב־עוצמה, אך מסוכן. היא מציעה משמעות בעולם מורכב, אך גובה מחיר של עיוורון, קיטוב ולעיתים הרס. חברה בריאה ופרט בריא זקוקים ליכולת להחזיק רעיונות בעוצמה, מבלי להפוך לעבדיהם. היכולת לספק, להשהות שיפוט ולהכיל מורכבות אינה חולשה, אלא חומת ההגנה המרכזית מפני אובססיה הרסנית.
המשפט אינו מנגנון לגילוי אמת מטפיזית, אלא מערכת הכרעה ריבונית הפועלת תחת אילוצים של ראיות, פרוצדורה, לגיטימציה ציבורית ושיקול דעת מוסדי. מנקודת מבט זו, ניהול תיקי נתניהו אינו רק שאלה של אשמה או חפות, אלא מקרה מבחן חריף של כשל מוסדי: ניסיון להכריע מאבק פוליטי עמוק באמצעות כלים פליליים, תוך התעלמות מהמחיר החברתי והדמוקרטי.
לרשות השופטת יש תפקיד בהשלמת הדין, בפירושו וביציקת תוכן למושגים עמומים שבו, אך מכך אין להבין שהיא יכולה לצפצף על החוק לגמרי. כדאי מאד ששופטי בית המשפט העליון יזכרו את כפיפותם הבסיסית, מכוח החוק המפורש ומכוח ההיגיון האלמנטרי - לדין, ולא יעמידו את המערכת השלטונית ואת החברה הישראלית כולה בפני אתגרים שנובעים מפסקי דין פורעי חוק ופורעי סדרי משטר בסיסיים.
הדרך האפקטיבית ל,מסע ציד' או 'פישינג' פוליטי, אינה עוברת בהכרח דרך חשדות כבדי משקל, אלא דרך סריקה שיטתית של הטלפונים של המעגל הקרוב. כיוון שהווטסאפ הוא יומן החיים המודרניים, החיפוש כמעט תמיד פותח תיבת פנדורה: חומר גלם מודיעיני, וגם לתחמושת תקשורתית, וההליך הפלילי הופך מכלי לברור אמת, לכלי לאיסוף מודיעין פוליטי, בשיטת שרשרת: מהעוזר הזוטר ליועץ הבכיר, ומהיועץ לראש הפירמידה.
תכירו את 'פרדוקס הביצור'. כאשר נחשף השימוש לרעה במערכת האכיפה, הופכת 'הלוחמה המשפטית': ממנגנון תקיפה למנגנון ביצור והגנה עצמית של המערכת, לכאורה כדי לשמור על האמון והלגיטימציה הציבורית. אולם בפועל, הוא רק מעמיק את משבר האמון.
כאשר נחשף השימוש לרעה במערכות האכיפה, 'הלוחמה המשפטית' (Lawfare) משנה את פניה ומתבצרת. אז, ה'טיוח' הופך לצורך קיומי של המערכת, כי חשיפת הניצול לרעה של החוק תמוטט את אשלית הניטרליות המוסדית. כך הופך המאמץ להסתיר את הסטייה, לחלק בלתי נפרד מהטקטיקה עצמה: הגנה על הכלי באמצעות טיוח והסתרה.
תיק שדה תימן - העוסק בחקירת חיילי כוח 100 בחשד לפגיעה מינית במחבל נוח'בה - יהפוך, ללא ספק, למקרה לימודי במחלקות לאכיפת חוק באוניברסיטאות. זהו מקרה קלאסי של 'תפירת תיק' להשגת מטרות זרות על גב הנאשמים, כשמאפייני החקירה תואמים במידה ניכרת את הספרות העוסקת בסטיות מערכתיות מחקירה הוגנת.
'תפירת תיקים' היא אחד מהכלים של 'לוחמה משפטית' (Lawfare): השימוש לרעה במערכת האכיפה לצרכים פוליטיים, שנעשית היום בישראל בגלוי, ולעיני כל. לפניכם אוסף של ממים אינטרנטיים על 'תפירת תיקים'. אתם מוזמנים להוסיף עוד.
בעשורים האחרונים מתרחבת תופעה חוצת־משטרים של שימוש לרעה במערכת אכיפת החוק, לא לשם אכיפת נורמות בלבד, אלא ככלי אסטרטגי להכרעה פוליטית. תופעה זו מכונה לוחמה משפטית (Lawfare) – שילוב של משפט ולחימה, שבו הליך משפטי מחליף או משלים מאבק פוליטי, ציבורי ולעתים אף צבאי
