תיאורית הדיסוננס הקוגנטיבי (Cognitive Dissonance Theory) גורסת, כי אדם המאמין בעמדה מסוימת אך פועל בצורה המנוגדת לעמדה זו, יחוש תחושה בלתי נעימה של דיסוננס, מעין היעדר הרמוניה, ואז ימצא דרך לפתור לעצמו את הסתירה הפנימית… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הדיסוננס הקוגניטיבי והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
אנשים, בעלי רוח יזמית, הכרחיים לצמיחה ולחדשנות, והם מהווים נכס לארגון בריא; אך ללא ניהול נאות, הם עלולים להפוך לנטל של ממש ולסיכון אסטרטגי עבור הארגון! פרופ' יצחק אדיג'ס על מנהלים מטיפוס E... (מודל PAEI).
סיפור הפלת המטוס האוקראיני חשוב, לא רק כלקח היסטורי או כשיעור בתורת הכאוס. הוא חשוב כי במלחמה הבאה אנחנו גם אנחנו נעבור חוויה דומה, כשמרכזי הערים, מוסדות השלטון והתשתיות יפגעו, והמציאות תשתנה ברגע. בהתחלה - נרצה או לא נרצה - ישתלט הכאוס... זה לא מחדל. אלה החיים!
מודל PAEI של פרופ' יצחק אדיג'ס, הוא אולי המודל החשוב ביותר בהבנת מרכיבי הניהול וסגנונותיו. הוא מסייע בידינו להבין 'מחלות ארגוניות' ובעיות בניהול; ובעצם, מסביר בעיות בחיים בכלל... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מודל PAEI, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
ישנם שלושה סגנונות ניהול שקבלת החלטה קשה להם מאוד :סוג (A), סוג (I) וסוג (E). לעומת שלושתם, הטיפוס המשימתי (P) ידחוף לקבל החלטה מהר, גם אם איננה נכונה; רק כדי להתחיל בביצועה... מודל PAEI של פרופ' יצחק אדיג'ס בהקשר של קבלת החלטות...
ביולי 2023, כשהתפשט הקרע בן חילות העילית לחיילי צבא היבשה, למד צה"ל על בשרו ובשרנו, את מחירה של אי הקפדה על מגוון תעסוקתי או גיוון בתעסוקה (Workforce Diversity; Diversity Hiring). זו מדיניות של יצירת מגוון מכוון בכוח האדם של הארגון, על ידי שילוב עובדים ממגזרים שונים. גיוון בתעסוקה מייצר הזדמנויות לגיוס אנשים איכותיים ממקורות שטרם מוצו, ובכך מייצר סביבת עבודה מגוונת ועשירה יותר עם פוטנציאל גבוה לחדשנות וליצירתיות; אבל, הכל במידה. מגוון-יתר עלול לדרדר ארגון לכאוס…
הדחקה (Repression) היא מנגנון הגנה נפשי שעליו מצביעה הפסיכולוגיה כאחראי לסילוקם של זיכרונות, רגשות, דחפים או מחשבות מן המודע אל התת מודע בשל איומם על האני (האגו). אבל, 'אין ארוחות חינם'...
אסטרטגיות של מטרות מוגבלות (Strategy of Limited Goals) היא מצב, שבו המתכנן - מסיבות שונות - מוותר על 'המטרה הגדולה' ועל תכניות גרנדיוזיות; מתאים את עצמו לאילוצי המציאות, ומגביל את עצמו למטרות ריאליות, ברות השגה...
בתהליכי קבלת החלטות מוכרת התופעה שבה, החלטה רעה שיוצרת חשש עמוק אצל המחליט, גוררת אחריה סדרת החלטות רעות נוספות, בניסיון להקהות את עוקצה של ההחלטה הראשונה. התוצאה - המערכת כולה נגררת לכאוס. אמחיש זאת בדוגמה היסטורית קלאסית: רצף ההחלטות השגויות שחרץ את גורל אופנסיבת הקיץ הגרמנית ברוסיה ב- 1942; ובעצם, את גורל הרייך השלישי כולו...
הליך קבלת ההחלטות היא תהליך של בחירה מבין מספר אפשרויות. תהלכי קבלת החלטות משתנים, מתהליכים המתקיימים במוחנו באופן אוטומטי; דרך פעולות יום יומיות בסיסיות, מול מגוון אפשרויות פעולה; וכלה בתהליך סדור של תכנון המחייב קבלת החלטות בצמתי החלטה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות סוגיית קבלת ההחלטות והכרוך בהן, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
