פנחס יחזקאלי: פער הרלוונטיות הגובר של המחאה ומשמעויותיו

מה גורם לאישיות כאהרן ברק לראות בעצמו נתין ולא אזרח? כפי שקורה בתהליכי מחאה ממושכים, ובעיקר לאור אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שלאחריהם, המחאה פיתחה מנגנון ביורוקרטי שהסתאב והלך, נקלעה למשבר עומק, ופתחה סטגנציה, שאחד ממאפייניה הבולטים הוא פער רלוונטיות הולך ומתרחב מהמציאות. ד"ר עדו נתניהו הוסיף לנו מספר דוגמאות לכך...

שמעון אלקיים: קומבינת משאיות הסיוע ההומניטרי

הציבור הישראלי, שמקבל דיווחים שוטפים על מספר המשאיות הנכנסות לעזה מדי יום, נחשף למספרים שונים - מעשרות ועד מאות משאיות. אולם מאחורי הנתון הפשוט לכאורה מסתתרת מציאות עמומה ומורכבת, שמהווה את התשתית לשמועות החוזרות ונשנות על שחיתות בהיקף עצום: לא המספר קובע, אלא מה בדיוק נכנס בתוך אותן משאיות; ובעיקר, מהו נפחן ומשקלן האמיתי.

גרשון הכהן: יחסי דרג מדיני ודרג צבאי, בשאיפה לשותפות  

בסוגיה מורכבת זו שעוסקת ביחסי דרג מדיני-צבאי, נכתבו באקדמיה מאות ספרי מחקר. הכרת  הסוגיה ברמה התאורטית, היא ענין לאקדמאים. במבחן המעשה שהוא תמיד ייחודי האחריות מוטלת על שני הצדדים, והיא חייבת להתייצב על תשתית של נאמנות הדדית. אולם בנקודת המוצא כדאי שתתחיל בתודעת האחריות הנובעת מסמכותו העליונה של הדרג המדיני.  

פנחס יחזקאלי: "האשם את אויבך במה שאתה עושה. צור בלבול ומבוכה!"

אחת השיטות היעילות ביותר - שאימצה המחאה שלנו במאבק הפוליטי, התקשורתי והאידאולוגי שלה - היא "השיטה הסובייטית" להאשמת היריב בדיוק באותן פעולות שאתה עצמך מבצע. טקטיקה זו, שהייתה נפוצה במיוחד בברית המועצות ובמלחמה הקרה, ממשיכה לשמש כיום משטרים, פוליטיקאים, יועצי תקשורת ואף גופים עסקיים כדי לנטרל יריבים ולשלוט בשיח הציבורי.

פנחס יחזקאלי: אוסף ממים שני על הארכיון הדיגיטלי כחרב פיפיות

בעידן הדיגיטלי, הזיכרון אינו נשכח, אלא נצבר ומונגש לכל דורש. עבור פוליטיקאים, עיתונאים ומומחים, הארכיון הוא אוצר בלום, אך גם מלכודת. אספנו עבורכם אוסף שני של ממים על הארכיון הדיגיטלי כחרב פיפיות. אתם מוזמנים להוסיף.

פנחס יחזקאלי: תיאורית הקונספירציה על המפכ"ל לוי

תגידו, איך אתם עם תיאוריות קונספירציה? הן מתעוררות כאשר אנו נותרים ללא הסבר הגיוני. קחו למשל את התנהגותו של רב ניצב דני לוי, שהעלה השר בן גביר לכס המפכ"ל...

פנחס יחזקאלי: מצבים גנריים מול מצבים תלויי הקשר באתר ייצור ידע

המפגש בין מצבים גנריים (Generic States) לבין מצבים תלויי הקשר (Context-Dependent States) הוא ליבת הניתוח במערכות רבות, החל ממדעי המחשב ועד לפסיכולוגיה ולמדע המדינה. מצב גנרי מתאר תכונה יסודית או התנהגות אופיינית שאינה משתנה באופן מהותי עם הסביבה. לעומתו, מצב תלוי הקשר משקף התאמה או וריאציה הנגזרת באופן ישיר מהאינטראקציה עם הסביבה המידית. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על מצבים גנריים מול מצבים תלויי הקשר, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: מניפולציה, רכישת עוצמה בדרכי עורמה

מניפולציה אינה תופעה שולית; היא מנגנון כוח מרכזי המשמש יחידים, ארגונים ומדינות. בניגוד לכוח גלוי, מניפולציה משכנעת אותנו שאנו בוחרים מתוך חופש, למרות שמישהו כבר עיצב עבורנו את גבולות האפשרות. הבנת מנגנון זה מאפשרת לא רק לזהות עוול, אלא להחזיר לעצמנו את יכולת הבחירה החופשית באמת.

פנחס יחזקאלי: אל תתנו לאינטרסנטים להדביק אתכם בפאניקה מוסרית!

בין אם אתם תומכים בשמאל או בימין הפוליטי, אתם חשופים למאמצים רבים 'להדביק' אתכם בפאניקה מוסרית ובפסיכוזת המונים. אלה הם הכלים שבהם מעצבי דעת קהל מעצבים המון ומניעים אותו לפעולה. 'אל תצאו פריירים'! אתם יכולים לתמוך בצד זה או אחר של המפה הפוליטית גם בלי להיות חומר בידם של אחרים, ולבחור לעצמכם את המאבקים שלכם מחוץ לעדר, המונע ומונהג ע"י אחרים.

פנחס יחזקאלי: ישראל כמודל אנטי־שביר: שגשוג מתוך קונפליקט

במבט היסטורי השוואתי, ישראל מהווה חריג כמעט יחיד במינו בעולם המערבי: מדינה שנמצאת מאז הקמתה במצב מתמשך של עימות, אך דווקא מכך צמחה והתחזקה. במונחים של תורת המערכות המורכבות, ישראל היא 'מערכת אנטי־שבירה': כזו שלא רק שורדת את הזעזועים, אלא מתפתחת באמצעותם.