גרשון הכהן: תוכנית הלימודים במכללה לביטחון לאומי מה צריך ללמוד?

עיונים בבטלם 14

[להורדת החוברת לחץ: עיונים בביטחון לאומי מס' 14]

המכללה לביטחון לאומי הוא מוסד לאומי הפועל באחריות צה"ל, שהוקם בתוקף החלטות ממשלה מ- 1963 ומ- 1977, ומכשיר קצינים בכירים בארגוני הביטחון, בישראל ובחו"ל. האלוף גרשון הכהן עמד בראשו כחמש שנים. החוברת הזו הינה חלק מוויכוח שהתקיים בין כתליה על התכנים שאמורים להיות מועברים בה.

להמשך קריאה

אמיר אבולעפיה: החופש להביע דעה עצמאית בצה"ל

"לי יש שני כוכבים על כתפיי, ולו יש שלושה. כיצד אוכל להתווכח עימו?" כך אמר גנרל לֶבָּא הצרפתי ערב מלחמת העולם הראשונה, בהתייחסו לחילוקי הדעות בינו לבין מפקדו, ראש המטה הכללי של צרפת גנרל ז'וזף ז'ופר… עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, טפחה המציאות על פניו של המטה הכללי של צרפת, והמדינה נחלצה אך בקושי מתבוסה צורבת כבר בחודש השני למלחמה…

פרופסור חיים סידר: מי מנצח על תזמורת הגנים?

[הרצאה באוניברסיטה העברית בירושלים, 24/10/2010] פרופ' חיים סידר המחלקה לביוכימיה של התא וגנטיקת האדם המכון למדעי הרפואה הפקולטה למדעי הרפואה האוניברסיטה העברית בירושלים. הרצאתו מובאת כאן בהקשר של ביולוגיה חברתית והיכולת להשליך ממערכת מורכבת בעולם אחד לדומתה במערכת אחרת – הניהולית. שימו לב לשימוש שעושים בגנים ב"נהלים". בחנו את ההקבלות המתבקשות לעולם הארגוני! [תמונה זו … להמשך קריאה

רזי ויחזקאלי: שימושים חדשים למודלים מעלה-מטה (Top Down) ומטה-מעלה (Bottom Up)

מעלה-מטה ומטה-מעלה הם שני מודלים של תקשורת ארגונית, המציינים בשמם את כיוון זרימת התקשורת: האחד, מההנהלה, מטה אל העובדים (Top Down); והשני, מהעובדים, מעלה אל ההנהלה (Bottom Up). חשיבה – הכוללת את מודל מעלה-מטה – יכולה להוביל  להסקת מסקנות דדוקטיבית – מן הכלל אל הפרט. לעומת זאת, חשיבה – הכוללת את מודל מטה-מעלה – יכולה להוביל להיא הסקת מסקנות אינדוקטיבית, בה המסקנות מתקבלות מן הפרט אל הכלל…

תנ"ץ יורם סופר: "פרדוקס השינוי" במשטרת ישראל – משמעויות ולקחים

[צילום: חטיבת דובר המשטרה] [להורדת העבודה לחץ: יורם סופר – פרדוקס השינוי במשטרת ישראל – משמעויות ולקחים] זוהי עבודת הגמר של תת ניצב יורם סופר במכללה לביטחון לאומי, צה"ל מאביב 2010. מטרתה לענות על הפרדוקס, מדוע, למרות שינויים קדחתניים שאימצה משטרת ישראל חדשות לפרקים, רק התגברו הקולות מהסביבה המשימתית שבה היא מתפקדת, שקראו לכפות עליה … להמשך קריאה

ישראל טל: האם יש צורך באגף שיטור במשטרת ישראל?

ישראל טל - אגף השיטור

[הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י Mark Probst from Vienna, Austria. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

[להורדת העבודה לחץ כאן: ישראל טל – אגף השיטור]

בעיית הבעיות של משטרת ישראל היום הינה הצורך ברפורמה במה שמכונה הסיור (Patrol).

עבודה זו, של ניצב משנה ישראל טל, נכתבה בעת שנשקלה הקמת אגף המתמקד בדרג השטח, שהוזנח עד היום, המאגד את שוטרי הסיור. אולם אגף המבצעים השיטור והקהילה שאיחד את אגפי המבצעים והקהילה לאגף אחד הוא תוצאה שונה לחלוטין מאותו שינוי נכסף. היא נכתבה ב- 2010 כעבודת הגמר של נצם ישראל טל במכללה לביטחון לאומי של צה"ל. טל שימש גם כמדריך הראשי במכללה לקצינים בכירים ועדכני לאוגוסט 2014 הוא מפקד מרחב חברון.

תקציר העבודה מובא בפניכם. ניתן גם להוריד אותה לשימושכם:

מטרת העבודה הייתה לבחון את האפקטיביות של ההצעה להקמת "אגף השיטור" במשטרה, במציאות של קיץ 2010, בדגש על ההקשר של הביטחון הלאומי במדינת ישראל, לקראת היום שבו תונח הסוגיה שוב על שולחנם של מקבלי ההחלטות. 

אגף זה, אם וכאשר יוקם, אמור להוות שילוב של שני מערכים קיימים במשטרה: הסיור והקהילה, כולל תחום הפעלת המתנדבים (המשמר האזרחי).

להמשך קריאה

האם הם בכלל מתכננים? – הנזקים שבהיעדר תכנון לאומי אמיתי במדינת ישראל

[הצילום נוצר והועלה לויקיפדיה על ידי Operationalcow48. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן] במלחמת ההדלפות בין הדרג המדיני לצבאי נשבר לאחרונה שיא נוסף, כאשר הודלפו דבריו של תת אלוף אביב כוכבי, שהיה חבר בוועדת איילנד לחקירת אירועי השתלטות "שייטת … להמשך קריאה

גרשון הכהן: ציונות על פסגת הר הצופים

כבוגרי המכללה לביטחון לאומי, הנכם הופכים בשעה זו שותפים להנהגה. סוגיות לאומיות הרות גורל מוטלות מעתה גם על כתפיכם. במקום בו תמצאו את עצמכם פועלים החל ממחר, תגלו לא פעם כי אתם נקודת החיבור בין מה שנתון במרחב הדיון האישי הפרטי, לבין מה שכלול במרחב הדיון הציבורי לאומי. בכם כנקודת חיבור מנהיגותית, תלויה מעתה הצלחת האומה…

אבדן הרלוונטיות של ההסברה הממוסדת

[מקור התמונה] אחת ההשלכות החשובות של השתלטות שייטת 13 על ה"מרמרה" במאי 2010 הוא, שמערך ההסברה הלאומית איבד במהלכה את הרלוונטיות שלו. דווקא ברגע קשה לישראל,  כשכמעט והשתכנענו – בעקבות ההסברה הישראלית המאוחרת והמגומגמת, שהעמדה הישראלית הינה מקרה אבוד שלא ניתן להגן עליו בזירה הבינלאומית, נתגלו מספר "קרני אור" שהאירו באור חדש את העקרונות שעליהם … להמשך קריאה

שאלות לבחינה בקורס: משטרה – פשיעה – חוק – חברה

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית – CC0 Creative Commons – שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay] [שאלות אלה מוצעות על ידי הסטודנטים, והן מסודרות על פי נושאי הקורס. אתם מוזמנים להוסיף עליהם] פתיחה + המשטרה בין מערכת האכיפה לחברה שאלה 1: משטרה היא אחד הכלים האפקטיביים ביותר שיש למדינה, להשגת מטרות נתונות… זה נכון –  … להמשך קריאה