מרגע שנחלשה בהרב מיארה בשל החשד בבגידה שדבק בה, הפך יצחק עמית לראש חץ בודד של מאבק אליטת ההון בממשלה, ויעשה ככל יכולתו להטריל אותה, ולעקר את החלטותיה. לכן, אין מנוס מהפיצוץ הגדול: מהרגע, שבו תודיע הממשלה שאינה מצייתת עוד לבג"ץ. השאלה היחידה שנותרה היא מתי: לפני הבחירות או אחריהן?
עמית מאיים בביזיון בית המשפט, כדי לאכוף פסקי דין שמשרתים את ההגמוניה הישנה ולא באמת את החוק. אבל בלי היועמ״שית שתגבה אותו, אין לו כוח אכיפה. לכן, המאבק על החלפתה הוא רגע האמת של הדמוקרטיה.
ההתעלמות מבגידה אינה מעלימה את מה שנחשב בצדק לתופעה האנושית הבזויה והמסוכנת ביותר לקיומה של חברה. אבל יש בעיה עם חוקים, מכיוון שהפרוגרס - שהשתלט על המשפט האקדמיה והתקשורת - כופר במשמעות המקובלת של מלים, מושגים ומונחים, בהגדרות, במובן מאליו, בנורמה, בשכל הישר ואפילו במדע...
משטרת ישראל רחוקה מלהיקרא ארגון אפקטיבי וסובלת מבעיות אין ספור. אבל ליבם של שוטרי השטח תמיד היה במקום הנכון, ולעולם לא התבלבלו לגבי חובתם להגן בגופם על אזרחים. למראה ביזיון השוטרים האוסטרלים שקפאו על מקומם ואצו לתפוס מחסה באירוע הטבח האנטישמי ב-14 בדצמבר 2025, בחוף בונדי בסידני שבאוסטרליה, יש צורך לומר תודה לאל על שוטרי משטרת ישראל!
למרות היות המתפ"ש גורם עיקרי בהיווצרות הקונספציה שהובילה למלחמה, ולמרות חוסר מוכנותו לאתגרי המלחמה, ולמרות שמועות עקשניות על כשלים בתוכו, תפקודו טרם תוחקר, ומפקדו טרם הוחלף. למה?
ניסיון החיים המשותפים של מוסלמים עם בני דתות אחרות במזרח התיכון ובמערב כולו, רחוקים מלהיות מעודדים. וכיוון שהווק שלנו - שחותר בעקביות לחזון 'מדינת כל אזרחיה' - נזהר מעובדות ומדבר בדימויים, אין מנוס מלהציב את העובדות ולדרוש הסברים: למה הם סבורים שאצלנו זה יהיה אחרת?
אחר קרוב לשבעים שנה של דומיננטיות, נכנסה הדמוקרטיה המערבית, על שלל מוסדותיה, לעידן של הזדקנות וגסיסה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על גסיסת הדמוקרטיה במערב, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה
אל תטעו, כך דמוקרטיות מתות. לא עם טנקים ברחובות, אלא עם צנזורים ליד מקלדות, עם שוטרים שדופקים על דלתות בגלל ציוצים, עם מנהיגים פחדנים שאומרים לכם שחופש הביטוי הוא מסוכן. אבל, לא הוא מסוכן. השתקתו מסוכנת. חופש הביטוי הוא הגבול בין דמוקרטיה לרודנות, ואם נאבד אותו, נאבד הכל.
מערכות מתהפכות. זוכרים? לא הייתה עוד פרשה כמו פרשת הפצ"רית - יועמ"שית, והשלכותיה רבות היקף. כמו שזה נראה עתה, ולפי רמת ההיסטריה השוררת בצמרת הפרקליטות, הפרשה מאיימת להקריס את המאחז רב השנים של אליטת ההון במערכת האכיפה, ולשנות אותה עד היסוד!
הרציונל האמיתי נגד עונש מוות בישראל איננו מוסרי בלבד; הוא בעיקר פרוצדורלי. המערכת כה כבדה ומסורבלת, עד שהקונצנזוס האופרטיבי הוא פשוט: “גם אם זה צודק, אין באמת חשק לבצע.”