פסיכוזת המונים ופניקה מוסרית הן תופעות חופפות, אך לא זהות. פניקה מוסרית היא לעתים קרובות ביטוי של פסיכוזת המונים בהקשר ערכי או מוסרי, ושתיהן יכולות להיות מתודלקות על ידי תקשורת, מנהיגים ולחץ חברתי. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פסיכוזת המונים ופניקה מוסרית, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
אם יש אדם שדמותו הושחתה בציבוריות הישראלית, לבלי היכר וללא תרופה, הרי זו דמותו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב. עדות לכך אני חווה בתגובות הדחייה והמיאוס של קוראים רבים לעצם העיסוק שלי בפרשה. אבל הגיעה העת ש'ירד לכולנו האסימון' לגבי האופן שבו מתנהלות חקירות במדינת ישראל, ואם כך 'טופל' נשיא המדינה, חישבו מה יקרה לכם, אם יגיע היום ותאלצו לפגוש בחוקרים...
'פסיכוזת המונים' (Mass Psychosis) היא סוג מסוים של התנהגות קולקטיבית. תופעה פסיכולוגית וחברתית, שבה קבוצה גדולה של אנשים מאמצת אמונות, רגשות או התנהגויות לא רציונליות באופן קולקטיבי, לרוב מתוך פחד, פניקה או השפעה חברתית אינטנסיבית. מדובר במצב שבו החשיבה הביקורתית והאינדיבידואלית של הפרטים מוחלפת בתגובות רגשיות עוצמתיות המונעות על ידי דינמיקה קבוצתית... המאמר מוקדש לתופעה ולהשלכותיה.
שר הביטחון הנחה את צה"ל "להיערך לשהייה ממושכת במחנות שטוהרו למשך השנה הקרובה ולא לאפשר חזרת תושבים ולטרור לשוב ולצמוח." במקום הזה, הוצב צה"ל על פרשת דרכים היסטורית: בכל המבצעים הקודמים, גם "חומת מגן", בתום פעולת הסיכול יצאו כוחות צה"ל ממרכזי המחנות, פעילי הטרור שבו למחנה והתארגנו מחדש בהיערכות מוגברת ומשופרת. הפעם יתכן והנחיית שר הביטחון, תצליח לחולל שינוי בגישת הסטטוס קוו לניהול מחנות הפליטים.
מראשית עידן הנאורות, הרציונליזם נתפס ככלי המרכזי להבנת המציאות, אך סופרים ומחזאים רבים העלו ספקות לגבי יכולתו של השכל האנושי להגיע לחקר האמת. ספקנות זו כלפי כוח התבונה משתקפת היטב בסרט "שובו של מרטין גר" (Le Retour de Martin Guerre), אשר מציג סיפור מופת על האופן שבו האמת המוחלטת יכולה להתחמק מאחיזת השכל האנושי, ורק המציאות עצמה היא זו שמעניקה את ההכרעה הסופית.
השמירה על מגוון האפשרויות (Diversity) הוא אחד מחוקי המערכת המורכבת. זהו מקבץ של גורמים, עם שונות בין אחד לרעהו, כמו: מגוון צבעים, מגוון תכונות, מגוון אפשרויות וכדומה. ככל שהמגוון גדל, כך גדלה מורכבות המערכת, אבל גם החוסן שלה... אולם, תנועת ה-WOKE ביצעה מניפולציה סמנטית על מושג ה'מגוון', שינתה את משמעותו, ובכך ערערה את ערכו האמיתי בתוך מוסדות וארגונים. לכן חוקרי WOKE ישראלים נוהגים לכנות את ה- Diversity נוסח ה- WOKE כ'גיוון' או 'הגוונה'. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המגוון וחשיבותו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
תקציר: גישת ה- DEI – קיצור של המילים גיוון (Diversity), שוויון (Equity) והכלה (Inclusion) היא אחת התוכניות המרכזיות שיצרו חסידיו הפרוגרסיביים של ה- WOKE בעשורים האחרונים, כדי לשנות את פניה של החברה, אבל כוונות טובות – ותלושות מהמציאות – מובילות פעמים רבות מידי לגיהינום… ב- 22 בינואר 2025, הוציא הנשיא טראמפ צו נשיאותי המורה על…
בהתגבשות המערכת הבינ"ל החדשה, מצרים - המצויה באחד המשברים הכלכליים הקשים בתולדותיה - חותרת להיות מעורבת בסיום מצב המלחמה בעזה, להרחיבו לכלל מימוש קידום הסוגיה הפלסטינית - ברוח 'שתי מדינות לשני עמים' - ולמצב את מעמדה כגורם מתווך ומשפיע בדרך לפתרון. זאת, תוך ניסיון למזער כמה שיותר נזקים. האתגר הזה רחוק מלהיות פשוט...
תיאוריות קונספירציה הן כוח רב-עוצמה, ולא משום שהן בהכרח נכונות, אלא משום שהן מציעות נרטיב מסודר, אחיד ומגובש יותר מהמציאות עצמה. האמת, לעומת זאת, היא הרבה פחות קוהרנטית. היא לעתים כאוטית, מבולגנת ומורכבת מכדי להעניק תחושת ביטחון והבנה מוחלטת. תופעה זו ניכרת, למשל, במחזה "אותלו" של ויליאם שייקספיר, שבו הדמות של יאגו מצליחה להנחיל לאותלו תיאורית קונספירציה כה משכנעת, עד כי היא גוברת על האמת עצמה.
מומלץ לחברה הישראלית להתבונן ברצינות במסרים העולים ממפגני הכיכר ברחביי עזה. נושבת מהם עוצמת תודעת החובה להמשך המאבק לחיסול מדינת ישראל, שלא רק שלא נמוגה לנוכח היקף ההרס והחורבן הניכרים במרחבי עזה כמחיר המלחמה, אלא אולי אף התעצמה...
