תקציר: תסמונת שטוקהולם קרויה על שם שוד שהסתבך לתפיסת בני ערובה - ונמשך 6 ימים תמימים - לפני כמעט חמישים שנים בבנק בכיכר Norrmalmstorg בשטוקהולם בשנת 1973, והיה האירוע הפלילי הראשון בשוודיה שכוסה על ידי טלוויזיה בשידור חי… היא מתארת מצב, לפיו בני ערובה מביעים אהדה ואמפתיה כלפי שוביהם, מפתחים רגשות קרבה אליהם, ולעתים אף מגנים עליהם ועוברים לצידם…

עודכן ב-11 בנובמבר 2025

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב- 24 באוקטובר 2023, שוחררה יוכבד ליפשיץ בת ה- 85 משבי חמאס. היא קיימה מסיבת עיתונאים, בה סיפרה ששוביה נהגו בה בהגינות. דבריה גרמו לסערה תקשורתית, הריאיון כונה 'פיגוע הסברתי', והיה פרשן אחד שגם הרחיק לכת וטען שליפשיץ לקתה בתסמונת סטוקהולם.

אלו כמובן הם דברי הבל. ליפשיץ היא פעילת שלום אקטיביסטית מזה שנים, ודעותיה ידועות. היא גם לא חסכה מהחמאס דברים על הרצח ועל תלאותיה עד ההגעה למקום השבי במנהרות. יתרה מכך, בעלה ושבויים אחרים נמצאים בידי החמאס.

בהמשך היו הערכות שונות אחרות של מומחים, שהעריכו כי חלק מהחטופים פיתח אמפתיה כלפי החוטפים.

כך או כך, הסכנה של חטופים ללקות בתסמונת סטוקהולם קיימת תמיד. לתסמונת הזו מוקדש המאמר הנוכחי.

תסמונת שטוקהולם מהי? המשגה

תסמונת שטוקהולם או תסמונת סטוקהולם (Stockholm Syndrome) משמעה, שבני ערובה מביעים אהדה ואמפתיה כלפי שוביהם, מפתחים רגשות קרבה אליהם, ולעתים אף מגנים עליהם ועוברים לצידם. במקביל הם מפתחים חשש מהמחלצים וחוששים שיפגעו תוך כדי פעולות החילוץ.

התסמונת, המכונה בעברית גם תסמונת הלסינקי או קרבה רגשית בשבי (ויקיפדיה), נקראת על שם שוד שהתפתח להחזקת בני ערובה - ונמשך 6 ימים תמימים - לפני למעלה מארבעים שנה בבנק בכיכר Norrmalmstorg בשטוקהולם בשנת 1973, והיה האירוע הפלילי הראשון בשוודיה שכוסה על ידי טלוויזיה בשידור חי... (NORDSTJERNAN, No Date).

תופעה זו אינה צריכה להפתיע. אנו יודעים כי שרידות היא עקרון יסודי ומטרת העל של כל מערכת מורכבת. מטרתן של מערכות אלו - בין אם מדובר בביולוגיה, חברה, אומה או מערכת אקולוגית - היא, כאמור, להמשיך להתקיים למרות שינויים ותהפוכות חיצוניות ופנימיות.

[להרחבה על שרידות / הישרדות כמטרת העל של מערכת מורכבת, לחצו כאן]

סיפור המעשה

יאן אריק 'ג'אן' אולסון (Janne Olsson), אסיר בחופשה, נכנס ב- 23 באוגוסט 1973 לקרדיט בנק' (Kreditbanken) בכיכר נורמאלמסטורג (Norrmalmstorg) שבמרכז שטוקהולם, ניסה לשדוד את הבנק, ותפס שלושה פקידי בנק כבני ערובה (NORDSTJERNAN, No Date).

פקידי הבנק הצליחו ללחוץ על כפתור החירום והמשטרה הגיעה למקום. שניים מהשוטרים נכנסו לבנק. אולסון פתח באש ופצע אחד מהם. השני נשבה (הוא היה בן הערובה הרביעי). הוא נצטווה לשבת על כיסא ו"לשיר משהו"... (NORDSTJERNAN, No Date).

אולסון התבצר עם ארבעה בני ערובה, ודרש ממנהלי המשא ומתן, כי חברו קלארק אולופסון (Clark Olofsson; עבריין סדרתי, ופושע מנוסה יותר ממנו) יובא לבנק יחד עם 3 מיליון דולר, שני אקדחים, אפודי מגן, קסדות ומכונית מהירה (NORDSTJERNAN, No Date).

באישור הממשלה, נענה צוות המשא ומתן לדרישה. אולופסון הובא למקום, וכנ"ל הכסף. אולסון הטיל על אולופסון לשמור על ארבעת בני הערובה, שהתבצר עימם בכספת הבנק הקטנה (ראו תמונה למטה).

צוות המשא ומתן התנה את עזיבת החשודים בשחרור בני הערובה. בתגובה, התקשר אולסון לראש ממשלת שבדיה דאז, אולוף פאלמה, ואיים עליו שיהרוג את בני הערובה אם כל תנאיו לא ימולאו (NORDSTJERNAN, No Date).

ב -26 באוגוסט - ארבעה ימים לאחר תחילת השוד - הצליחה המשטרה לקדוח חור בתקרה, דרך הדירה שמעל הבנק. הם זיהו שם את אולופסון עם שלושה מבנות הערובה, ואף צילמו אותם (ראו את התמונה למטה). אולופסון המופתע ירה לתוך החור ופצע שוטר ביד ובפנים (NORDSTJERNAN, No Date).

בשלב זה הבינו החוטפים שהחור שבקיר מאפשר למשטרה להכניע אותם בעזרת גז. לכן, איים אולסון להרוג את בני-הערובה אם ינסו כל התקפת-גז. למרות זאת, המשטרה תקפה בגז ב -28 באוגוסט, ותוך כחצי שעה השודדים נכנעו. איש מבני הערובה לא נפגע (NORDSTJERNAN, No Date).

אולסון ואולופסון הואשמו, נשפטו והורשעו בגין השוד:

• אולסון השתחרר לאחר 10 שנים. הוא כיום אדם חופשי ומתגורר עם אשתו הרביעית בתאילנד. 
•  אולופסון ניסה לשווא למלט את עצמו ממאסר, בטענה שכל כוונתו הייתה להציל את בני הערובה. לאחר המאסר המשיך לפשוע, ובילה את רוב חייו מאחורי סורג ובריח, בשבדיה ובדנמרק (NORDSTJERNAN, No Date).

תסמונת שטוקהולם נוצרת

העובדה שארבעת בני הערובה הוחזקו חמישה ימים וחצי בכספת הבנק בגודל 3×12, ביחד עם אולופסון, יצרה ביניהם סוג של יחסי קרבה והזדהות.

בת הערובה הבולטת בכך הייתה קריסטין אנמרק (Kristin Enmark) טענה כי היא מרגישה בטוחה עם אולסון ואולופסון, וחוששת דווקא מהשוטרים, שעלולים להסלים את המצב באמצעות שימוש באלימות. לאחר המשפט, נפגשו קריסטין ואולופסון מספר פעמים, והפגישו אף את בני משפחותיהם. הייתה אף שמועה ששניהם התארסו, אולם כי, כפי הנראה, איננה נכונה (NORDSTJERNAN, No Date).

בעקבות ההתרחשויות הללו החלו קרימינולוגים לבחון את התופעה, וכינו בעקבות האירוע שבו נגלתה לראשונה: 'תסמונת שטוקהולם'.

מקרים נוספים מפורסמים שבהם התרחשה התסמונת

מאז הוגדרה התופעה היו מספר מקרים שבהם פיתחו נחטפים הזדהות עם שוביהם:

• המקרה הבולט ביותר היה חטיפתה של פטי הרסט, יורשת אימפריית העיתונות האמריקנית (ראו תמונה למטה), ב-1974 מדירתה בידי "צבא השחרור הסימביונזי". הזדהותה עם החוטפים הייתה כה עמוקה, שהיא הצטרפה לשורות הארגון בשם "טניה", בטרם שוחררה כעבור כמה חודשים (ויקיפדיה)

• מקרה מפורסם אחר הוא של שון הורנבק ממיזורי, שנחטף ב-2002 כשהיה בן 11 ונמצא כעבור חמש שנים, כשהוא חי עם חוטפו במרחק קילומטרים ספורים מבית משפחתו (ויקיפדיה).

נספח: האם גם הגרעין הקשה של המחאה יכול ללקות ב'תסמונת שטוקהולם'?

אחרי שפורסמה תוכנית טראמפ הפרו ישראלית מיהרו מפגיני השמאל לחסום את נתיבי איילון. "אנחנו שמענו אתמול את המתווה. זה מתווה שהוא מאוד מאוד פרו ישראלי. מתווה שיהיה מאוד קשה לחמאס לבלוע…".

האם זוהי תסמונת שטוקהולם שבגינה יהודים מוחים על תוכנית שהיא פרו ישראלית מידי? מאז ה- 7/10, קבוצה זו נמצאת במצב של לחץ קיצוני, חוסר שליטה וסכנה ממשית כה גדולה עד כי אנשים עלולים לפתח תלות בחוטף / באויב גם אם לא הם עצמם נחטפו, גם אם הם יודעים שהוא מסוכן, וגם אם לא נחטפו בעצמם...

ואולי מדובר בתופעת ההזדהות עם התוקפן (Identification with the aggressor)? זהו מושג מהפסיכואנליזה הגורס כי כאשר אדם רואה שהתוקפן חזק ממנו, שאין דרך נראית לעמידה, אז יתכן שיאמץ חלקים מדמות התוקפן כמנגנון הגנה פנימית, כדי להרגיש פחות מאוים. זוהי דרך לצמצם את הפער בין ה'עצמי' ל'שליט', בין החלש לחזק.

יש למישהו הסבר טוב יותר?

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: שרידות / הישרדות היא מטרת העל של מערכת מורכבת.

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: תסמונת סטוקהולם.
• איי פי (2007), ארה"ב: הנער החטוף שאותר לא ניסה לברוח, ynet, 15/1/07.
• NORDSTJERNAN, (No Date), 'Stockholm Syndrome' turns 40.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2025), שרידות / הישרדות היא מטרת העל של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 9/8/25.