תקציר: מידי שנה בפרשת משפטים, נזכור תמיד גם את 'פרשת משפטים בושה': מעצרה של עורכת הדין שירה שפיץ בשבת 2020 - לעיני חמשת ילדיה - לאחר שסיננה לעבר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את המילים "משפטים בושה". היום אנחנו בוגרים ומנוסים יותר, ויודעים לחבר אותו לסיפור הפקעת מערכת האכיפה ע"י האליטה, והשימוש בה לצרכים פוליטיים של אידאולוגיה פוליטית, כפי שמתרחש ב'רפובליקות' הווק המערבית כולן.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

מידי שנה בפרשת משפטים, נזכור תמיד גם את 'פרשת משפטים בושה': מעצרה של עורכת הדין שירה שפיץ בשבת 2020 - לעיני חמשת ילדיה - לאחר שסיננה לעבר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את המילים "משפטים בושה".

בשנת 2020, היה עדיין השימוש לרעה - שעושה אליטת ההון הישראלית במערכת האכיפה - מצוי 'מתחת לרדאר', והאירוע נתפס אז כאירוע נקודתי. אולם היום אנחנו בוגרים ומנוסים יותר ויודעים לחבר אותו לסיפור הפקעת מערכת האכיפה ע"י האליטה, והשימוש בה לצרכים פוליטיים של אידאולוגיה פוליטית, כפי שמתרחש ב'רפובליקות' הווק המערבית כולן (Peleg, 2023; Ziblatt & Levitsky, 2018) [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מערכת אכיפת החוק ככלי שליטה פוליטי במדינות המערב, לחצו כאן].

במקרה זה, הופעלה מערכת אכיפת החוק בישראל, לא כדי להגן על הציבור מפני סכנה, אלא כדי להגן על דמות שלטונית מביקורת אזרחית לגיטימית (Rosen, 2020) [לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה בישראל, לחצו כאן].

הסמליות החריפה נבעה מכך שהמעצר התרחש ביום שבת, תוך כפיית חילול שבת על אזרחית דתייה. משך שמונה חודשים תמימים היה התיק נגד שפיץ פתוח בפרקליטות, עד שאיילה חסון פרסמה את הסיפור והתיק נסגר מחוסר אשמה, בשל המהומה התקשורתית. אחרת, עוד היה נותר פתוח שנים רבות... [להרחבה על 'שיטת התיק הפתוח', לחצו כאן].

על כך העידה שפיץ: "לא מצאתי עורך דין שיסכים לתבוע את מנדלבליט" וגם: זהות הקצין הבכיר (מאוד) שהורה על המעצר נותרה עלומה עד היום...

מעצרה של שפיץ הדגים שלושה מאפיינים עיקריים של שימוש פוליטי באכיפה:

1. הפליליזציה של הביקורת: אמירה ביקורתית ("משפטים בושה") הוצגה כעילה להתערבות משטרתית, אף שלא נשאה איום כלשהו.
2. פגיעה בזכויות יסוד: חופש הביטוי וחופש הדת נרמסו בעת ובעונה אחת, כאשר המעצר כפה על האזרחית חילול שבת.
3. חוסר פרופורציה: משאבים משטרתיים הופנו כלפי אזרחית נורמטיבית, בעוד פשעים חמורים יותר נותרו ללא מענה דומה.

הנציב דוד רוזן קבע כי מדובר בפגיעה חמורה בזכויות, אך הנזק כבר נעשה: אמון הציבור במערכת המשפט נחלש, והתחזקה תחושת "שלטון החוק ככלי פוליטי" (Rosen, 2020).

מאז שנות ה־90 של המאה הקודמת, מתאפיינת ישראל ב"מִשְׁפָּטִיזַצְיָה": בהרחבה של סמכות המערכת המשפטית לתחומים שבעבר הוכרעו בזירה הפוליטית (Hirschl, 2004). דפוס זה מאפשר לזרועות המשפטיות והתקשורתיות של האליטה, לכפות סדר יום גם כאשר הוא אינו זוכה לתמיכה דמוקרטית ברורה:

• פרשות פליליות של פוליטיקאים מהימין, בהן הופעלו הליכים ממושכים וחמורים, משמשות דוגמה לאכיפה סלקטיבית (Hofnung, 2021).
• המחאות נגד הרפורמה המשפטית (2023–2024) חשפו הטיה באכיפת החוק: חסימות כבישים ומעשי סרבנות טופלו בסלחנות כאשר באו מצד המחנה הליברלי, בעוד הפגנות נגדיות זכו לאכיפה נוקשה יותר (Kremnitzer & Susser, 2023).

במובן זה, "משפטים בושה" היא חוליה בשרשרת ארוכה של מקרים שבהם המערכת אינה נתפסת כניטרלית אלא כמשתתפת פעילה במאבק אידאולוגי.

התופעה אינה ייחודית לישראל. גם במערב כולו הולך ומתחזק השימוש במערכות אכיפה לצרכים פוליטיים:

הנה דוגמיות:

• ארצות הברית: שימוש בפרשות משפטיות נגד דונלד טראמפ כדי לפגוע במי שלא ניתן להדיחו בקלפי (Hasen, 2022).
• קנדה: שימוש בחוקי חירום לפיזור מחאת נהגי המשאיות ב־2022 נתפס כהפעלה בלתי מידתית של כוח המדינה נגד מחאה אזרחית (Moss, 2023).
• בריטניה: חוק "הבטיחות המקוונת" (Online Safety Act) עורר ביקורת חריפה מצד שמרנים, שטענו כי מדובר בכלי להשתקת ביקורת על האיסלאם ועל נושאים פוליטיים רגישים (Douek, 2023).

סיכום

השלכות ה'הזנייה' של מערכת האכיפה עצומות:

1. משבר אמון ציבורי: ככל שהציבור רואה במערכת האכיפה כלי פוליטי, כך נשחקת הלגיטימציה שלה (Ziblatt & Levitsky, 2018).
2. העמקת הקיטוב: כאשר צד אחד חווה רדיפה משפטית, הוא חדל להאמין במשחק הדמוקרטי.
3. ערעור הדמוקרטיה עצמה: דמוקרטיה שאינה מגינה על חופש הביטוי והמחאה מאבדת את יסודותיה הערכיים.

פרשת "משפטים בושה" היא לא "תקלה נקודתית" אלא מסמל תופעה רחבה: השימוש במערכות אכיפת החוק ככלי פוליטי. בישראל, הדבר מתחבר למסורת של משפטיזציה מוגזמת; במערב כולו, התהליך מתגבר לנוכח קיטוב פוליטי וגידול באידאולוגיות פרוגרסיביות.

התופעה הזו אינה מסמנת טובות לדמוקרטיה. מערכות מורכבות סופן להתהפך, אבל היפוך המגמה לא יוביל לאיזון, אלא להטיה הפוכה. זה טבען של מערכות מורכבות. על כן, הדמוקרטיה כפי שהיכרנו אותה אינה קיימת למעשה עוד.

[לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פרשת משפטים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'שיטת התיק הפתוח', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'שיטת התיק הפתוח'.
• אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מערכת אכיפת החוק ככלי שליטה פוליטי במדינות המערב.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'תפירת תיקים' / 'הטיית חקירות' / פישינג על ידי המשטרה.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'שיטת התיק הפתוח'. כך שולטים באישי ציבור.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), הכל על 'שיטת התיק הפתוח' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 12/7/25.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, ייצור ידע, 9/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), מערכת אכיפת החוק ככלי שליטה פוליטי במדינות המערב, ייצור ידע, 20/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'שיטת התיק הפתוח'. כך שולטים באישי ציבור, ייצור ידע, 22/9/23.

• Douek, E. (2023). The UK Online Safety Act and the politics of speech regulation. Journal of Free Speech Law, 3(2), 145–168.
• Hasen, R. L. (2022). Election lawfare and the Trump prosecutions. Harvard Law Review Forum, 135, 456–472.
• Hirschl, R. (2004). Towards Juristocracy: The Origins and Consequences of the New Constitutionalism. Harvard University Press.
• Hofnung, M. (2021). Political corruption and selective enforcement in Israel. Israel Studies Review, 36(2), 32–49.
• Kremnitzer, M., & Susser, A. (2023). Israel’s constitutional crisis: Judicial reform, protest, and the rule of law. Israel Democracy Institute Working Paper.
• Moss, D. (2023). Emergency powers and protest policing in Canada: The truckers’ convoy in context. Canadian Journal of Political Science, 56(1), 1–19.
• Peleg, I. (2023). Populism, judicial politics, and the erosion of Israeli democracy. Israel Studies, 28(3), 1–21.
• Rosen, D. (2020). Report on the "Mishpatim Busha" case. Office of the State Comptroller – Public Complaints Division.
• Ynet. (2020, December 15). היועמ"שית: פרשת "משפטים בושה" – פגיעה קשה בזכויות אזרח.
• Ziblatt, D., & Levitsky, S. (2018). How Democracies Die. Crown.