גרשון הכהן: בלבנון, ידרשו מהלכים התקפיים רחבים יותר

תקציר: חיזבאללה בחר להיכנס למלחמה עם רעיון מלחמה חדש: לרפא בכל מחיר את תבוסת נובמבר 2024. לכן לפי שעה, מצוקת למעלה ממיליון בני העדה השיעית העקורים מביתם אינה מטרידה אותם. למדינת ישראל לעומת זאת נחוץ להשיב לתושבי הצפון את השקט. במציאות זו, ידרשו כנראה מצה"ל מהלכים התקפיים רחבים יותר כדי לסיים את המלחמה.  

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 12 במרץ 2026. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

המלחמה בלבנון מעוררת  דאגה גדולה בציבור. בחוסר אמון שואלים אם חיזבאללה אכן הובס כפי שסופר להם, כיצד קם לתחייה כל כך מהר?   

האמת המקצועית היא שארגון חיזבאללה אכן ספג באותה תקופת לחימה, רצף של מכות קשות עד כדי תודעת תבוסה. באותם ימים בה יצא צה"ל למתקפה בין ספטמבר לנובמבר 2024, נפגעה קשה מערכת הפיקוד וההנהגה הבכירה, נפגעו נכסיי אש: טילים לטווח בינוני ועשרות אלפי רקטות לטווחים קצרים שאיימו על חיפה וטבריה. במהלך התמרון, הושמדו המערכים חסרי התקדים שהכין כוח רדואן בכפריי הגבול כבסיס להתקפת פתע לעבר הגליל. הישגים אלה היו משמעותיים לכשעצמם ובהצטברותם יחד ערערו למעשה את רעיון המלחמה שנבנה בחיזבאללה מאז נסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000.

כאן טמון ההסבר לחידה:

כמות אמצעי הלחימה שהיו בידי חיזבאללה בכניסתו למלחמה באוקטובר 23 הייתה כל כך גדולה, עד שגם לאחר ההישג המרשים בתקיפת מערכיו, עדין נותרה בידיו כמות משמעותית. מה שהיה חסר לו זה רעיון המלחמה שעורער. לכן בכל תקיפות צה"ל נגד חיזבאללה, במהלך החודשים מאז הסכם הפסקת האש, הנהגת הארגון בחרה להבליג. כך היה גם בימי מבצע 'עם כלביא', לא שלא הייתה לו יכולת טכנית, אלא שלא הייתה לה תפיסה מעודכנת להכוונת המלחמה.  

כפי שהכריז נעים קאסם, מנהיג חיזבאללה, ההקפדה על שימור ההבלגה לתקיפות צה"ל, הייתה מהלך מחושב. הם לא ויתרו לרגע על שיבה ללחימה. בינתיים גיבשו רעיון מלחמה מעודכן מותאם ללקחי המלחמה, למדו את לקחי המלחמה באוקראינה והצטיידו בהתאם ברחפנים ובכטב"מים והמתינו להזדמנות מתאימה.

המלחמה באיראן סיפקה לחיזבאללה את ההזדמנות שביקש. טענה חשובה – המוצגת לדוגמה על ידי אלוף מיל' גיורא איילנד – טוענת כי חיזבאללה בסך הכול שיגר כמה רקטות לעבר ישראל להבעת סולידריות עם איראן. אך מדינת ישראל היא שבחרה בפתיחת מלחמה מלאה. כך הסביר באותו יום 2 מרץ, גם נעים קאסם. אולם המהירות בה הוחדרו אלפי לוחמי כוח רדואן אל המרחב מדרום לליטני ומערכי האש והנ"ט שנערכו, מלמדים על תכנית מפורטת שהוכנה זמן רב מראש.

חיזבאללה שפתח במלחמה, הגיע אליה מוכוון על ידי רעיון מלחמה מותאם למגבלותיו

בתוך כך, תכלית פעולתו עד כה חותרת בהיגיון אל מטרת מלחמה פשוטה: ביטול כל הישגי צה"ל מסיום המלחמה בנובמבר 2024 ושיבה אל המצב שהתקיים בגבול לבנון ישראל לפני 7 אוקטובר 2023. בתוך כך ניצבת הדרישה לביטול כל אחיזה ישראלית באדמת לבנון, ביטול חופש הפעולה הישראלי, ולמעשה, ביטול האילוצים שנכפו על חיזבאללה בעקבות הסכמת ממשלת לבנון להחלטת או"ם 1701. יכולת התקיפה באש לעבר הגליל היא המנוף העיקרי שחיזבאללה מפעיל על מדינת ישראל, עיקר מערכי האש מצויים מממילא מצפון לנהר, ויכולת זו תמשיך להתקיים גם אם צה"ל יטהר את כל דרום לבנון וישב על מעברי הליטאני.

במבט  הזה, ניתן להבין מדוע דחו בחיזבאללה את הצעת התיווך המצרית להפסקת אש באמירה שלא הגיעה השעה לכך, ובינתיים יש לתת למלחמה לממש את הישגיה.

המהלך של חיזבאללה ממש לא הפתיע את צה"ל, אבל לאחר למעלה מחודש לחימה, עם הישגים חשובים לצה"ל, מוטל על צה"ל וממשלת ישראל לבחון את המשך המלחמה, בשאיפה לזרז את סיום המלחמה בתנאים הרצויים למדינת ישראל. בין חיזבאללה לבין מדינת ישראל מצוי פער בכל הממדים. הם בחרו להיכנס למלחמה מתוך שאיפה לרפא את מה שנראה כתבוסת נובמבר 2024, במוכנות לשלם מבחינתם כמעט כל מחיר. לכן לפי שעה, מצוקת למעלה ממיליון בני העדה השיעית העקורים מביתם אינה מטרידה אותם. למדינת ישראל לעומת זאת נחוץ להשיב לתושבי הצפון את תנאיי השקט. במציאות זו שחיזבאללה מיטיב לנצל בבסיס רעיון המלחמה שלו, המלחמה עלולה להימשך. לסיום נכון של המלחמה, ידרשו כנראה מצה"ל מהלכים התקפיים רחבים יותר.  

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: חוסן לאומי, יכולת העמידות של חברה.
• אוסף המאמרים על 'ריבונות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• אריאלה בן אברהם (2014), חוסן לאומי, יכולת העמידות של חברה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/7/20.