תקציר: המושג שנולד כדי למנוע דשדוש במלחמה, הפך את היציאה מהמלחמה לחזות הכל. הפחד מ'שקיעה בבוץ' הפך לגדול כל כך, עד שהדרישה ל'יציאה בטוחה' מונעת את עצם הפעולה הנדרשת כדי להשיג את המטרה. היא מדגישה את השימוש במושג ככלי לבלימה ולהימנעות מסיכון, ולא ככלי לתכנון הניצחון.

.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר ראשון מתוך שלושה על 'אסטרטגיית יציאה' והשימוש השגוי בו. למאמרים האחרים:

1. פנחס יחזקאלי: טיפשות ושמה אסטרטגיית יציאה ממשבר הקורונה.
2. גרשון הכהן: אם הייתה הכרעה מקצועית בדילמות אסטרטגיות, לא היינו נזקקים למנהיגים!

*  *  *

ב- 2 במרץ 2026, התכנסו חברי ועדת החוץ והביטחון לקבלת סקירה ביטחונית חסויה על המלחמה, והאופוזיציה התמקדה במה? בניצחון? בדרכים להשגתו? ממש לא. היא התמקדה ב"אסטרטגית היציאה" מהמלחמה כמובן. ברוכים הבאים לעולם הטירלול הווקיסטי.

המושג "אסטרטגיית יציאה" נולד לאחר השקיעה בבוץ של מלחמת וייטנאם, וזאת, כדי לבלום את הנטייה של פוליטיקאים להגדיר יעדים עמומים כדי שלא יואשמו בכישלון המבצעים הצבאיים. בשנות ה- 90 של המאה הקודמת, תחת "דוקטרינת פאוול", הוא גם הפך לכלי מקצועי לניהול סיכונים.

בעידן הווק עבר המושג מניפולציה סמנטית עמוקה

. כיוון שבעולמם המטורלל של הפרוגרסיביים אין ניצחון – וכל הכרעה צבאית היא עוולה מוסרית או אשליה – הוסט הדגש מ"איך מנצחים" ל"איך מסיימים". הטמטום ברור: כשהדיפלומטיה נכשלת פונים לשימוש בכוח, כדי להשיג הכרעה. אבל, אם אין הכרעה צבאית, מה הטעם להילחם?

כך הופכת 'אסטרטגיית היציאה' למטרה המרכזית של המבצע עוד לפני שנורתה הירייה הראשונה, וכך הפך המושג בעולם הווק, למנגנון לריסון עצמי:

• הדרישה ל"תאריך תפוגה" או ל"אופק מדיני" כתנאי לפעולה צבאית, משדרת לאויב שכל שעליו לעשות הוא להחזיק מעמד, עד ש'השעון הביולוגי של הדמוקרטיה' יעצור.
• המניפולציה הופכת כל יוזמה התקפית ל'מלכודת', ומשתקת את הרצון להילחם.
• והניצחון ה'רעיל' מוחלף בפרוצדורה: בניהול טכנוקרטי של נסיגה מסודרת.

כך, מושג שנולד כדי למנוע דשדוש במלחמה, הפך את היציאה מהמלחמה לחזות הכל. הפחד מ"בוץ" או "שקיעה" (המערה החשוכה) הפך לגדול כל כך, עד שהדרישה ל"יציאה בטוחה" מונעת את עצם הפעולה הנדרשת כדי להשיג את המטרה. היא מדגישה את השימוש במושג ככלי לבלימה והימנעות מסיכון, ולא ככלי לתכנון הניצחון.

ממשל טראמפ כבר טיהר את צבאו מהווק. אצלנו הוא ממשיך להרעיל את הצבא, הפוליטיקה והמינהל הציבורי. מתי כבר נזכה גם אנחנו להיפטר ממנו? אחרי הבחירות?

[לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• הרחבה בנושא הצלחה וכישלון.
• אוסף המאמרים על 'הכרעה'.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• אוסף המאמרים על תכנון לסוגיו.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, ווק - WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על 'הכרעה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), תכנון לסוגיו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 12/9/20.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.