תקציר: המלחמה החדשה בצפון, מעניקה במבט זה תוקף מחודש לתפיסת הביטחון הלאומי הישראלית, בתביעתה הישנה להיערך - במקביל להסדרים - בגבולות בני הגנה. 

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 12 במרץ 2026. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

אופן הצטרפות חיזבאללה למלחמה בצפון, בהפעלת כוחותיו בעוצמה ובהיקף מערכתי, לא היה בלתי צפוי. בוודאי לא נכון לתאר את הערכות צה"ל באופן בו היה ערוך למול האיום, כאילו לקה שנית  בחוסר מוכנות.

לפיקוד הצפון היה ברור כי גם אחרי המכות הקשות שספג חיזבאללה בסתיו 2024, נותרו בידיו יכולות לחימה המאיימות על ישראל. על אף שימור יעיל של פעולה התקפית מתמדת, למניעת התבססותו המחודשת של חיזבאללה מדרום לליטני, הוכר בפיקוד הבכיר של צה"ל כי המאמץ ההתקפי השגרתי, אינו מספיק למניעת האפשרות של התפרצות מחודשת של הלחימה בצפון. גם לא זלזלו באזהרת מנהיג הארגון, נעים קאסם, כי בבוא הזמן חיזבאללה יגיב בעוצמה על התקפות צה"ל. תרחיש זה אף תורגל בהיקף על אוגדתי. ובכל זאת, המהלך שביצע חיזבאללה הציב את פיקוד הצפון ואת מדינת ישראל בפני אתגר לא פשוט.

המהלך בו נקט חיזבאללה ניצל את הזדמנות המלחמה עם איראן כדי לממש צעד צבאי, שאינו יכול להתפרש כפחות מהכרזת מלחמה. האופן שבו הוחדרו כוחות רדואן בתנועה מהירה מצפון לליטאני אל מרחבי הערכות קדמיים, מול צה"ל מדרום לליטאני, מעיד על הכנה סדורה ותכנון מקדים ומפורט של מהלך מערכתי.

המודל הלבנוני הוצג אצלנו כמודל ליישום בעזה... זוכרים?

לנוכח ההתרחשות, השיח הציבורי הישראלי מוזמן לבחון ביקורתית את האופן בו הוצג סיום המלחמה עם חיזבאללה בנובמבר 2024, כמודל של סיום הסדרי הראוי לאימוץ גם בזירת עזה. בביקורת  נגד ממשלת ישראל, בהתעקשותה להמשיך ולחתור להכרעת חמאס בעזה, הוצג המודל הלבנוני ה'מוצלח', כקריאת תגר על המשך המלחמה בעזה. חזרו והדגישו כי לפעולת הלחימה בממדיה הפיזיים אין תוחלת, בלי חתירה מיידית לסיום בהסדר. ביסוד טיעון הזה, הוצבה ההנחה כי הפתרון להוצאת חיזבאללה ממשוואת האיומים על ישראל, יגיע מתוך התהליכים הפנימיים במערכת הכוחות הפוליטיים בלבנון, בסיוע צבא לבנון ובערבות אמריקאית.

צורת ההתפרצות המחודשת של המלחמה מחייבת לבחון ממשותה של הנחה זו, בהשלכותיה למידת היכולת לבטוח בהסדרים במודל זה בכל זירות העימות של מדינת ישראל.

רופפותם של הסדרים מדיניים, במיוחד בעת הזו, נובעת בין היתר מהשינויים שחלו במאה ה-21 בתופעת המלחמה

לא רק ממשלת לבנון מתקשה בהטלת מרותה על מליציות חמושות. הציפייה מאז הסכמי ווסטפליה במאה ה-17, כי הפעלת כוח צבאי במדינה תהיה מסורה בלעדית בידי הריבון, מופרת כיום במדינות רבות, דוגמת עיראק, לוב ותימן. התופעה כרוכה בתפוצה בלתי ניתנת לניטור של אמצעי לחימה חדשים וזולים, חלקם בעלי אופי אזרחי כמו רחפנים. המלחמה במאה ה-21 עוברת למעשה, תהליכי הפרטה. הכוחות המליציוניים ניידים וגמישים בפעולתם, יותר מכוחות צבא סדירים. כך חלחלו במהירות יחידות רדואן אל מדרום לנהר הליטאני, רכובים על אופנועים ורכבים אזרחיים, בדפוס ניידות המקשה על מעקב רציף.

מתוך הבנת איום זה, עם פתיחת המלחמה, נערך צה"ל בפיקוד המרכז לאורך גבול ירדן, בחשש מתנועת מליציות חמושות מעיראק דרך ירדן. כמו כוחות רדואן בלבנון, כוחות מהירים חמושים בטילי נ"ט, רקטות, רחפנים וכטב"מים, עלולים לחלחל במהירות במעברי הירדן,  עד כדי איום  מגבעות יו"ש על רצועת החוף הישראלית. בהיבט הזה - כפי שקבעו יגאל אלון ויצחק רבין - בקעת הירדן בתנאיה הגאוגרפיים דרושה לישראל כמרחב ביטחון מזרחי, כגבול בר הגנה. בלעדיו, ערי גוש דן והשרון ימצאו חלילה תחת איום הדומה בימים אלה למצב יישובי קו העימות בצפון.

המלחמה החדשה בצפון, מעניקה במבט זה תוקף מחודש לתפיסת הביטחון הלאומי הישראלית, בתביעתה הישנה להיערך - במקביל להסדרים - בגבולות בני הגנה. 

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חיוניותה של בקעת הירדן, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על חיוניותה של בקעת הירדן.
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים על ההתנסות הצה”לית ב'אמנות המערכה'.
• מאמר: מתקפה והתקפה, צורת קרב אגרסיבית של כוחות חמושים.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), חיוניותה של בקעת הירדן באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/3/24.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), אוסף המאמרים על ההתנסות הצה”לית ב'אמנות המערכה'.
• פנחס יחזקאלי (2014), מתקפה והתקפה, צורת קרב אגרסיבית של כוחות חמושים, ייצור ידע, 31/5/14.