תקציר: משהו רע עובר על בית המשפט העליון של ישראל, מאז הכניס ביודעין את מלוא גופו לביצת הפוליטיקה הדלוחה של ישראל. הוא ירד ממעמדו, ואיבד את האמון ואת הלגיטימציה לפעולותיו בקרב חצי מהעם. בדף זה אספנו עבורכם אוסף רביעי של ממים אינטרנטיים על בית המשפט הזה, שאיבד את עמו והלך לחפש עם אחר, פלסטיני. אתם מוזמנים להוסיף עוד. קריאה מועילה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

מערכות משפטיות במדינות מקוטבות פוליטית, נוטות לאבד אמון ולגיטימציה, וללא שני אלה, מתערער מעמדו של בית המשפט ללא תקנה! על כן, הן חייבות להקפיד פי כמה וכמה. אבל אצלנו, במקום להקפיד, טבל בית המשפט שלנו ביודעין את מלוא גופו בביצת הפוליטיקה הדלוחה של ישראל. לכן, ירד ממעמדו, ואיבד את האמון ואת הלגיטימציה לפעולותיו בקרב חצי מהעם.

מנהיגיה הנוכחיים של ההיוריסטיקה הישראלית הם בינוניים ומטה, ואינם מגיעים לקרסוליו של מייסד פרופ' אהרן ברק, שמביט במחזה במרומי גילו, ומן הסתם מתפלץ מהאופן שבה יורשיו מבזבזים את ירושתו. הוא ניסה לנצל שעת כושר ולסיים את משפט נתניהו, אך נרתע בלחץ ההמון והאליטה מסנוורת הכוח, שאינה מבינה כמוהו, שזמנה תם.

ואם לא די בכך, אחרי שהשניא את עצמו על העם והסביר לו עד כמה אינו ראוי בעיניו, התפנה בית המשפט שלנו - בעיצומה של מלחמה קיומית - לחפש לו עם אחר, ראוי יותר, ומצא אותו בפלסטינים, המשחרים לפתחו מידי יום ומבקשים סעד למחבליהם ולהם. והוא? שעריו פתוחים לפניהם, והעם בישראל רואה וחמתו עולה, עד לפיצוץ הבלתי נמנע.

בדף זה אספנו עבורכם אוסף רביעי של ממים אינטרנטיים על בית המשפט הזה, שאיבד את עמו והלך לחפש עם אחר, פלסטיני. אתם מוזמנים להוסיף עוד. קריאה מועילה.

מם ראשון בראש הדף של אהרן ברק: "הם רוצים 'שופטים שלנו'"... למה זה נשמע לו מוזר?

למה שנרצה שופטים 'שלכם'? מי רוצה שופטים שדעותיהם כשל מיעוט מבוטל באוכלוסיה, ושעמלים מבוקר עד ליל, לפתור את בעיותיו של עם אחר, על חשבוננו?

*  *  *

מם שני מדף הטוויטר של שושי רוזנר: למה לא ועדת חקירה ממלכתית

לא ועדת חקירה ממלכתית כי בית המשפט העליון גם הוא תרם תרומה גדולה להידרדרות האירועים שהובילה ל- 7/10, וצריך להיות חלק מהחקירה. אז, איך ניתן לסמוך עליו שימנה את הוועדה?

כך למשל, שחיקת הפרימטר הביטחוני בדרום שהובילה להרג בראל חדריה שמואלי. בג"ץ בדרכי התנהלותו, כפה על המערכת הביטחונית 'פליליזציה' של המתרחש בגבול העזתי וביו"ש, והעדפת שיקולים משפטיים על פני צבאיים-הישרדותיים. ההתייחסות לעזתים כ'מפגינים', צמצמה את יכולת התגובה של כוחות צה"ל בגבול, ויצרה בפועל ויתור הדרגתי על הריבונות האפקטיבית באזור הגדר. במקום שקו הגבול יהיה קו אדום - ומחייב תגובה קטלנית ומרתיעה מיידית מול כל ניסיון חבלה או פריצה - הוא הפך להיות 'קו גמיש' שנתפס כניתן לחצייה ולבחינה יומיומית על ידי האויב.

מם שלישי של עו"ד גיא בוסי על בג"ץ: אפילו לא צדיק אחד בסדום?

"וְהָיָה כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ - וְלֹא יָרֻם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו" (דברים יז). תורת ישראל הכירה היטב את הסכנה שבכוח שלטוני המתנתק מן הציבור, אלא שהשבוע התברר שבישראל של 2025 לא המלך הוא הבעיה - אלא מי שאי אפשר להזיז מכיסאו כלל. פסיקת שבעת שופטי בג"ץ פה אחד נגד הממשלה, בסוגיה כל כך שנויה במחלוקת, כמו פיטורי היועמ"שית, היא הצהרה ברורה: אנחנו לא צריכים הצבעות וחקיקות כדי לשלוט או כדי לשנות את שיטת המשטר פה...

וכאן מגיע החלק המסוכן באמת. לא רק שהתוצאה דרמטית, אלא שהיא ניתנה פה אחד. שבעה שופטים. אין הסתייגויות. אפס דעות מיעוט, וזה בנושא שאין מחלוקת על כך שהוא מפלג את הציבור הישראלי מקצה לקצה, נושא שבו חצי עם סבור שמדובר בהגנה על שלטון החוק, וחצי עם רואה השתלטות של פקידות לא נבחרת. כשבית המשפט העליון מציג תמימות דעים מוחלטת, זה איננו צעד שמחזק אמון, אלא מחליש אותו.

היעלה על הדעת שבעניין כה מהותי, המפלג את הציבור הישראלי כולו, לא יימצא ולו צדיק אחד בסדום שיביע עמדה חולקת שקבוצה לא מבוטלת מן הציבור מאמין בה? "

https://www.maariv.co.il/news/opinions/article-1263846

מם רביעי: במקום שכולם חושבים אותו הדבר, אף אחד אינו חושב!

אחד הסמנים המובהקים באבחון ארגוני לארגון בסטגנציה גבוהה, על סף ההתפוררות, היא חשיבת יחד המהולה בפער רלוונטיות מתקדם, שלא מאפשר לארגון לקרוא את המציאות ולהסתגל אליה. אם קבוצה גדולה (מאוד) בציבור סבורה שעל היועמ"שית להיחקר באזהרה בסוגיית שדה תימן, בית משפט בריא היה משקף זאת, בשוני שבין שופטיו.

המצב הנוכחי הוא של נתק גמור בין העם לשופטיו, והוא מעיד על היעדר אמון והיעדר לגיטימציה. במילים אחרות, החלה הספירה לאחור, וימיו של בג"ץ במתכונתו הנוכחית ספורים.

מם חמישי מדף הטוויטר של 'ליכודניק. לאומי. ליברלי': בג"ץ לא היה מתיר ללבוש חולצה כזו המבזה אותו, בשם חופש הדיבור? אז למה הוא מתיר לבזות את המשטרה?

רשות מדינתית שאינה מכבדת את הרשויות האחרות, אינה ראויה שרשויות אלה תכבדנה אותה. החשבון יגיע, מן הסתם, אחרי הבחירות!

מם שישי מדף הטוויטר של ירוחם ישראל מירב: הנשיא שמאס בעמו והלך לחפש לו עם אחר

מם שביעי: למי שטרם הבין, תם עידן השיפוט המקצועי בישראל

זה יקח זמן, אבל בתי המשפט לא יחזרו להיות עוד מה שהיו פעם. שופטי העליון, ונשיאם בראשם, הרסו במו ידיהם את המבנה המפואר שבנו קודמיהם. היום, כל דרדק יודע מה יהיה פסק הדין בבג"ץ לפי זהות השופטים היושבים בדין. המחלה הזו חילחלה גם למטה, ושופטים במחוזי וגם בשלום מזוהים כבר ע"פ זהותם הפוליטית. כך למשל, יודע כל איש ימין שאין לו סיכוי לנצח בתביעת לשון הרע שתוגש בבית המשפט בתל אביב, שהפך לשלוחה של קפלן. ואם השופטים הם פוליטיים, רק הגיוני הוא שייבחרו בבחירות כמו הפוליטיקאים, שלהם הם בזים כל כך.

מם שמיני: ד"ר חיים שיין: כשפרופ' אהרן ברק הפך ל'נתין'...

"כמומחה לאהרן ברק הריני קובע שהוא מפנים, שמפעל חייו קורס במהירות. הדברים שפרסם ביטוי ליאוש ותסכול."

מם תשיעי מדף הטוויטר של טל אור טיסונה: בג"צ נתן, בג"צ לקח, יהי שם בג"צ מבורך!

• אסור לפטר את ראש השב"כ. אסור לפטר את היועמ"שית. אסור למנות מלווה חקירה לפצ"רית. אסור לסגור את גל"צ.
• מותר למנות רמטכ"ל בממשלת מעבר. מותר למסור מאגר גז לחיזבאללה.
• חובה לפטר את בן גביר. חובה להקשיב ליועמ"שית. חובה להמליך את יצחק עמית לנשיא.
• בג"צ נתן, בג"צ לקח, יהי שם בג"צ מבורך!

מם עשירי של אברהם בלוך‏: למה הציבור מאבד בו אמון?

תגידו, אם השופט יצחק עמית כ'שומר סף', מוכן אפילו להפוך את פסק הדין של עצמו ולפסוק בניגוד לחוק ב'בג"ץ נציב שירות המדינה' - והכל כדי להגן על הציבור - איך זה שהציבור מאבד בו אמון?

[אוסף המאמרים על שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: קיפאון/סְטַגְנַצְיָה.
• אוסף המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו.
• אוסף המאמרים על חורבן והתפוררות באתר 'ייצור ידע'.
• הרחבה בנושא הסתגלות / גמישות אסטרטגית / אג'יליות.
• אוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון, ייצור ידע, 9/5/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), חורבן והתפוררות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 20/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפנים השונות של ההסתגלות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 25/6/22.
• פנחס יחזקאלי (2025), על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/25.