תקציר: המשפט אינו מנגנון לגילוי אמת מטפיזית, אלא מערכת הכרעה ריבונית הפועלת תחת אילוצים של ראיות, פרוצדורה, לגיטימציה ציבורית ושיקול דעת מוסדי. מנקודת מבט זו, ניהול תיקי נתניהו אינו רק שאלה של אשמה או חפות, אלא מקרה מבחן חריף של כשל מוסדי: ניסיון להכריע מאבק פוליטי עמוק באמצעות כלים פליליים, תוך התעלמות מהמחיר החברתי והדמוקרטי.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

זהו מאמר שני מתוך שניים שכתב האלוף במיל' גרשון הכהן על משפט נתניהו. למאמר האחר:

• גרשון הכהן: משפט נתניהו, בין הקשר תרבותי-ערכי לפרשנות שיפוטית.

* * *

במערכת המשפט המודרנית, ברמה ההצהרתית “גילוי האמת” מוצג כערך־על, כמעט אקסיומה מוסרית. ואולם, הן במסורת הפילוסופית והן במשפט המוסדי המודרני, תפיסה זו מעולם לא הייתה מוחלטת.

המשפט אינו מנגנון לגילוי אמת מטפיזית, אלא מערכת הכרעה ריבונית הפועלת תחת אילוצים של ראיות, פרוצדורה, לגיטימציה ציבורית ושיקול דעת מוסדי (Dworkin, 1986). מנקודת מבט זו, ניהול תיקי נתניהו אינו רק שאלה של אשמה או חפות, אלא מקרה מבחן חריף של כשל מוסדי: ניסיון להכריע מאבק פוליטי עמוק באמצעות כלים פליליים, תוך התעלמות מהמחיר החברתי והדמוקרטי.

לו הייתי יושב על כס השיפוט, לא הייתי מורה על סגירת התיקים משום שנתניהו 'צדיק', אלא משום שההליך עצמו חרג מזמן מגבולות ההליך ההוגן והפך ל־abuse of process – שימוש במערכת האכיפה למטרות שמעבר לתכליתה הלגיטימית (Ashworth & Redmayne, 2010).

מלכודת אדיפוס: כשהאמת הופכת לאובססיה הרסנית

הטרגדיה היוונית זיהתה כבר בראשיתה את הסכנה שבאובססיה לאמת. ב“אדיפוס המלך” של סופוקלס, אדיפוס אינו חוטא בכוונה רעה, אלא ב־המארטיה: חטא טראגי של עודף תבונה: אמונה שהאמת, כל האמת, תמיד משחררת. אריסטו מצביע ב“פואטיקה” על כך שהטרגדיה נובעת דווקא מהמידות הטובות של הגיבור, כשהן נעדרות ריסון (Aristotle, trans. 1996).

חכמת החיים מלמדת שלא כל דבר ראוי להיחקר עד כדי אובססיה ל״גלוי האמת״. אין באמת אמת. כל הטרגדיה של אדיפוס נובעת מהאובססיה שלו לגילוי האמת מי רצח את לאיוס המלך. אימו יוקסטה - שהפכה לאשתו, ושהתחננה שיחדל מן החקירה - מייצגת תבונה פוליטית עמוקה. האירוניה שבונה סופוקלס בנויה על כך, שהקהל יודע שיוקסטה צודקת בתחינתה שיחדל מחיפוש האמת. לא כל אמת ראויה להיחשף, ולא כל חקירה מוצדקת מוסרית. האמת במקרה זה אינה מתקנת עוול, אלא ממיטה חורבן על היחיד והקהילה גם יחד. זו תורת הטרגדיה כפי שלימד אריסטו בספרו ״פואטיקה״. אובססיה אנושית לא קיצונית במיוחד שעל פניה נראית מוצדקת מובילה את הדמות הטראגית אל סופה הטראגי.

זהו לקח רלוונטי למשפט הפלילי: חקירה שאיבדה את מידתיותה ואת תכליתה הציבורית חדלה להיות עשיית צדק והופכת לפעולה הרסנית.

אמת, הליך הוגן ושיקול דעת פרגמטי

בניגוד לדימוי הרווח, המשפט הפלילי המערבי אינו מחויב לגילוי “האמת המלאה”, אלא ל'אמת ראייתית', המושגת ב'הליך הוגן'. דוקטרינות כמו חזקת החפות, כללי פסלות ראיות, שיקול דעת פרגמטי (prosecutorial discretion) ואפילו הסדרי טיעון, כולן מנגנונים שמעדיפים יציבות, הוגנות ולגיטימציה על פני מיצוי אובססיבי של עובדות (Packer, 1968).

מכאן נובעת טעות יסודית בטיעון השגור: “אם לא נרדוף את האמת עד הסוף, אין דין ואין דיין”. זהו טיעון תאולוגי במהותו, ולא דמוקרטי. מערכות משפט חזקות נמדדות דווקא ביכולתן לדעת מתי לא להעמיד לדין, ומתי המשך ההליך פוגע באמון הציבור יותר משהוא מגן עליו (Fuller, 1969).

הלקח של המהר"ם מרוטנבורג: הכרעה כמעשה אחריות

המסורת ההלכתית היהודית מציעה מקבילה חדה, בסיפור שעולה מפנקסי ועד הקהילה מרוטנבורג: יהודי הלך לעסקיו וחזר אחרי שנה ומצא את אשתו מחזיקה תינוק בן חודש ימים. הוא ביקש מבית הדין להתכנס על מנת לקבוע שהיא זנתה תחתיו והוא יכול לגרש אותה בלי כתובה. המהר״מ מרוטנבורג סירב לכנס את בית הדין כדי לא להביא לכך שהתינוק יהיה ממזר. הלקח: מה שקובע ממזרות זה לא המצב הביולוגי העובדתי אלא הכרזת בית הדין והיא קשורה בשיקולי אחריות קהילתית...

סירובו של המהר"ם לדון אינו התחמקות מן האמת, אלא הבנה עמוקה של כוח ההכרעה המשפטית: קביעה פורמלית יוצרת מציאות – ממזרות, פירוק משפחה והרס קהילה – שאינה ניתנת לתיקון בדיעבד (Ta-Shma, 1995).

הלקח ברור: אחריות המוסד השיפוטי קודמת למיצוי העובדות. הכרעה משפטית פרגמטית אינה תצלום של המציאות, אלא פעולה ריבונית בעלת השלכות חברתיות ארוכות טווח.

משפט נתניהו ככשל מוסדי והגמוני

משפט נתניהו אינו מתרחש בחלל סטרילי. הוא מתנהל בתוך מאבק הגמוני חריף בין אליטות משפטיות־תקשורתיות לבין רוב פוליטי החווה את עצמו מודר ומנושל. בהקשר זה, האכיפה אינה נתפסת כאוניברסלית, אלא כאכיפה בררנית, תפיסה שמכרסמת בלגיטימציה של “שלטון החוק” עצמו (Tushnet, 2004).

התמשכות ההליך, דליפות חוזרות, פרשנויות תקשורתיות מגויסות והיעדר נכונות מוסדית לעצור, כל אלה יצרו דינמיקה של הסלמה: מערכת שאינה מסוגלת לסגת מחשש להודות בכשל. זהו מנגנון מוכר בספרות על מערכות בירוקרטיות, שבהן שמירה על יוקרה פנימית גוברת על שיקול הדעת הציבורי (Merton, 1940).

מסקנה: מתי צדק הופך לטרגדיה

הלקח מאדיפוס ומהמהר"ם מרוטנבורג אינו אנטי־משפטי, אלא אנטי־אובססיבי. צדק - שאינו רואה את גבולותיו, את הקשרו החברתי ואת מחירו המוסדי - חדל להיות צדק. במקרה נתניהו, הנזק לדמוקרטיה, לאמון הציבור וללכידות החברתית כבר חורג לאין שיעור מכל תועלת נורמטיבית אפשרית שבהמשך ההליך.

הכרעה אמיצה לא הייתה הרשעה “בכל מחיר”, ואף לא זיכוי טכני מאוחר, אלא עצירה מוסדית בזמן. מערכת משפט שאינה יודעת לעצור, אינה מגינה על שלטון החוק, אלא מקריבה אותו על מזבח אמת מדומיינת. זהו ההבדל בין צדק ריבוני לבין טרגדיה בהתהוות.

[לאוסף המאמרים על שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת';
• אוסף המאמרים על דוקטרינה - תפיסת הפעלה ארגונית.
• אוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה.
• אוסף המאמרים על שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• אוסף המאמרים על 'ריבונות'.
• אוסף המאמרים על אכיפה בררנית.
• אוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), אוסף המאמרים על דוקטרינה - תפיסת הפעלה ארגונית, ייצור ידע, 24/9/19.
• פנחס יחזקאלי (2025), על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/25.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון, ייצור ידע, 9/5/25.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2025), על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/25.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2025), אכיפה בררנית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 28/4/25.

• Aristotle. (1996). Poetics (M. Heath, Trans.). Penguin Classics.
• Ashworth, A., & Redmayne, M. (2010). The criminal process (4th ed.). Oxford University Press.
• Dworkin, R. (1986). Law’s empire. Harvard University Press.
• Fuller, L. L. (1969). The morality of law (Rev. ed.). Yale University Press.
• Merton, R. K. (1940). Bureaucratic structure and personality. Social Forces, 18(4), 560–568.
• Packer, H. L. (1968). The limits of the criminal sanction. Stanford University Press.
• Ta-Shma, I. M. (1995). Early Franco-German ritual and custom. Magnes Press.
• Tushnet, M. (2004). Law and the conditions of freedom in the nineteenth-century United States. Cambridge University Press.