תקציר: לנוכחות החקלאית הפעילה במרחבי הגבול אין תחליף ואין להתעלם ממנה במשוואה הלאומית הכוללת של  עלות תועלת, המתחשבת במכלול השיקולים המקיף. משוואת חישובי עלות תועלת של פקידי האוצר לעומת זאת, נוטה  לצמצום טכני בראייה צרה, שמתעלמת ממכלול השיקולים הלאומי הרחב.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 13 בינואר 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

ברפורמה המובלת על ידי שר האוצר למשק החלב טמונה סכנה ביטחונית למדינת ישראל. הסכנה טמונה במכלול ממדים רחב מפגיעה בעצמאות וביטחון המזון ועד לפגיעה ביכולת האחיזה במרחבי הסְפַ‏ר.

בממד הראשון והמידי, הרפורמה מאיימת על העצמאות הישראלית בתחום המזון במיוחד בשעת חירום. מצב חירום יכול להתבטא במצב מלחמה, אבל גם במצבי מגפה עולמית דוגמת הקורונה.

יצירת תלות ביבוא דוגמת יבוא מוצרי חלב, מאוימת על ידי סיכון לאמברגו בשעת מלחמה, דוגמת האמברגו התורכי ליצוא לישראל, שהוטל עם פריצת המלחמה ופגע לדוגמה בעצירת הספקת הברזל לענף הבניה. האיום בחסימת היבוא לישראל עלול להיגרם גם על ידי מצור ימי ואווירי, שעלול להימשך לזמן ממושך.

הממד הנוסף  כרוך בתרומת הנוכחות החקלאית במרחב והיא משמעותית במעגל הפעילות בימי שיגרה ולא רק בשעת חירום. למשק החלב מעגלים רחבים כמו גידול המספוא. המעגלים האלה מייצרים נוכחות חקלאים במרחבי הספר עד קו הגבול. הנוכחות של כוחות הביטחון היא תמיד דלילה ונזקקת לנוכחות האזרחית האקטיבית של החקלאים במרחב. מסיבה זו  נדרשים יישובי הספר לרפתות, לולים, גדולי שדה ומטעים. בלעדיהם היישובים יהפכו ליישובים פרווריים, סוג של שכונות וילות המתרוקנות מתושביהן ברוב שעות היום.

לנוכחות החקלאית היומית, שהיא מטבעה נוכחות פעילה, יש בממד זה תפקיד קריטי גם במאבק לשמירת אדמות הלאום מפלישה על ידי גורמים עוינים.

הרפתות פרוסות כידוע בכל מרחבי הספר של מדינת ישראל, מהערבה דרך בקעת הירדן, בצפון ובעוטף עזה. כך בנוכחות שלהן במרחב במלוא מעגלי הפעילות, הן חיוניות בתרומתן למשטר הביטחון בגבולות. יש להכיר כי האיום על קיום הרפתות, מתוך התחרות מול היבוא מאיימת בראש ובראשונה על הרפתות המשפחתיות, המוצגות באופן מניפולטיבי כבלתי כלכליות. במגמה זו נמכרות פרות חולבות לרשות הפלסטינית ובכך מדינת ישראל מאבדת שליטה על נכס לאומי ייחודי שפותח בעמל ובידע מצטבר לאורך דורות מאז ראשית המאה ה-20.

לאור  ניסיון קודם בתחרות החקלאות הישראלית, מול פתיחת השוק ליבוא - דוגמת חמאה ושום - ראוי להטיל ספק בהבטחה של האוצר להורדת יוקר המחיה. 

בכל דרך לנוכחות החקלאית הפעילה במרחבי הגבול אין תחליף ואין להתעלם ממנה במשוואה הלאומית הכוללת של  עלות תועלת המתחשבת במכלול השיקולים המקיף. משוואת חישובי עלות תועלת של פקידי האוצר לעומת זאת, נוטה  לצמצום  טכני בראייה צרה שמתעלמת ממכלול השיקולים הלאומי הרחב.

[לאוסף המאמרים בנושא 'חקלאות וביטחון לאומי', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הדרום הפרוע', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע'
• אוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר.
• אוסף המאמרים בנושא 'חקלאות וביטחון לאומי'.
• אוסף המאמרים על הקורונה והשלכותיה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על הדרום הפרוע באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2016), הכל על אזורי הסְפַ‏ר באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 22/5/16.
• פנחס יחזקאלי (2018), חקלאות וביטחון לאומי באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 26/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על הקורונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 23/3/20.