תקציר: אי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן. ככל שהם נחשפים במערומיהם, הם חייבים להעז עוד יותר, ו'להשתין על כולנו מהמקפצה' (סלחו לי על גסות הרוח). ואז, הלגיטימציה שלהם מתאדה עוד יותר, והאמון בהם מתרסק, עד למהפך הבלתי נמנע.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

הימים חולפים, הטיח על פרשת הפצ"רית נמרח עוד ועוד, וקשה להימנע מהתובנה שמישהו אדיר כוח מהתל בכולנו, ועושה בדברים כרצונו.

לעג הגורל: כשהתחיל שר המשפטים יריב לוין את מאבקו במהפכה השיפוטית, רק מעטים הבינו באמת את נחיצותה. והיום? דומה שהמציאות גוברת על כל דמיון.

למרות ש'האסימון ירד' אצל רבים, קשה שלא לחוש באווירת הדכדוך הציבורית מכך, שהמערכות הללו – שבהן רובנו בטחנו רק לפני שלוש שנים – מונעות בכוח כל ניסיון לרפא אותן.

בעשור האחרון איימו ארבע פרשות גדולות על מעמדן של האליטה שלנו ומערכת האכיפה המשרתת אותה: פרשת רות דוד, פרשת פגסוס, פרשת המרגל מה- 7/10, ופרשת הפצ"רית יועמ"שית. כל הפרשות הקודמות טויחו היטב.

רות דוד, ששימשה פרקליטת מחוז תל אביב, נעצרה בתחילת מאי 2015 במסגרת חקירת פרשת רונאל פישר, בחשד לתיווך לשוחד, לשיבוש הליכי חקירה ולקשר הדוק עם הפשע המאורגן. האם החקירה בוצעה כהלכה עד הסוף? האם נבדקו קשריה עם הפשע המאורגן וקשרי הגומלין שלו עם האליטה? ממש לא. באותם ימים הייתה עדיין האליטה שלנו הגמוניה, ששלטה בנרטיב הציבורי, וידעה להרחיק מעצמה כל חשד משמעותי. היא גם שוחררה למעצר בית בתנאים מגבילים לאחר שישה ימים בלבד במעצר, בסביבות 11 במאי 2015. במהלך יולי 2015 הוגש נגדה כתב אישום מתוקן, אליו התווסף בינואר 2019 כתב אישום נוסף, רביעי במספר, נגדה.

כדי לטייח את הפרשה הזו הושמדו ראיות בהיקף אדיר מימדים, שנגנזו ובוערו, "בטעות" כמובן... (ראו הכתבה למטה). ורות דוד? איך חילצו אותה? 'מושכים' את המשפט עשר שנים ויותר, עד שאף אחד כבר לא זוכר על מה ולמה, נתלים באירוע שמסיט את דעת הקהל לכיוון אחר, וסוגרים עניין. זה מה שמתוכנן גם למרגל ה- 7/10 ולפצ"רית.

למרות השליטה אז באמצעי התקשורת, הפרשה יצרה תחושה ציבורית, שמערכת המשפט מגוננת על עצמה במקום להגן על הציבור, והחל להיווצר משבר אמון מוסדי. הסוציולוגיה הארגונית מתארת תהליך זה כ"התפוררות האתוס הביורוקרטי": כאשר נאמנויות אישיות ורווחים סימבוליים מחליפים את הערכים הממלכתיים.

אז זהו? רשע וטוב לו?

לא נראה לי, כי אי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן. ככל שהם נחשפים במערומיהם, הם חייבים להעז עוד יותר, ו'להשתין על כולנו מהמקפצה' (סלחו לי על גסות הרוח). ואז, הלגיטימציה שלהם מתאדה עוד יותר, והאמון בהם מתרסק, עד למהפך הבלתי נמנע.

גם אלה שתומכים היום במערכת, עושים זאת רק כי היא משרתת את עניינם. אבל כדאי שיזכרו, שלא לעד חוסן. מערכות דרכן להתהפך. ואז, יהפכו הם לקרבנותיה של המערכת חסרת המעצורים הזו. ראו הוזהרתם...

[לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, ייצור ידע, 9/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2025), על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/25.