תקציר: מה שמכונה 'פופוליזם' הוא בעצם דמוקרטיה, שממנה בני האליטה מפחדים. הליכוד התנתק מהנאיביות של מנחם בגין וממשיכיו - מדן מרידור ועד ללמור לבנת - להבנה מפוכחת, שלתת כוח לשופטים, זה בעצם לתת כוח ליריבים הפוליטיים של הימין והמדינה הציונית: לווק הישראלי.

פרופ' משה כהן אליה הוא פרופסור מן המניין למשפט חוקתי, אשר כיהן בין השנים 2015–2022 כנשיא המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

הרחבה של המאמר ראו בפודקאסט למטה.

המאמר מבוסס על פוסט שפרסם פרופ' משה כהן אליה בטוויטר, ב- 8 בנובמבר 2025.

* * *

הליכוד עבר טרנספורמציה בעשורים האחרונים. ממפלגת ימין ממלכתי, שבאה לידי ביטוי באמירה של בגין "יש שופטים בירושלים", אותו בגין שהעריץ את אהרן ברק ומינה אותו לעליון בשנת 1978, למה שהוא היום.

פרופ' נעם גדרון, חוקר בתחום הפופוליזם, השחיקה הדמוקרטית, והקיטוב הפוליטי, מצא שהעמדות של הליכוד קרובות יותר לעמדות של הימין הקיצוני באירופה, מאשר לימין השמרני האירופי, זה של מרקל או שולץ. אז מה באמת הסיפור? האם הליכוד הפך פתאום להיות מפלגת ימין קיצוני?

אני מכיר את נעם, הוא בחור טוב אבל כמו כל האקדמיה הישראלית (והמערבית), הוא מוטה פוליטית וההיסטריה באקדמיה כנגד פופוליזם, היא היסטריה שנובעת מהחשש של האליטות מאבדן שליטה. כי מה שמסתבר הוא שתחת המעטה של "הימין הממלכתי", פקידים ושופטים לקחו לעצמם כוח רב, מבלי לשאת באחריות כלפי הציבור, והדבר מטבע הדברים עורר התנגדות רבה בקרב ההמונים. גם בבריטניה, השמרנים כשלו מלבלום את עליית הכוח של בית המשפט העליון שם, ואת ההתערבות שלו בנושאים קריטיים כמו הגירה. לכן, השמרנים התרסקו ומפלגת הרפורמה לבריטניה בראשות נייג'ל פרג' מובילה בפער ניכר, ובעצם החליפה את השמרנים. תהליכים דומים קורים בכל אירופה, ובכלל זה בגרמניה ובהולנד.

מה שגדרון וחבריו מכנים "פופוליזם" הוא בעצם דמוקרטיה, שממנה הם מפחדים...

... ומה שקרה בליכוד הוא התנתקות מהנאיביות של מנחם בגין וממשיכיו מדן מרידור ועד ללימור לבנת, להבנה מפוכחת שלתת כוח לשופטים, זה בעצם לתת כוח ליריבים הפוליטיים של הימין והמדינה הציונית, ל- WOKE הישראלי.

שר המשפטים יריב לוין הוא המוביל של הקו הזה. הוא תמיד היה כזה, עוד בשלב לימודי המשפטים שלו. הוא ראה כיצד השופטים בהובלת ברק לוקחים עוד ועוד כוח, ואין מי שיבלום אותם. הרפורמה המשפטית הייתה ניסיון להחזיר את הכוח לעם, אבל היא הייתה נאיבית במחשבה שרק אם נתקן את החוקים, נפתור את הבעיה. כפי שראינו, ההתנגדות החברתית העזה, והשיווק הקלוקל של הרפורמה שעוררה פחדים מיותרים והוציאה גם אנשים הגונים לרחובות, הובילו לכישלונה. אמנם לוין הצליח למנות את אשר קולה לתפקיד נציב התלונות על השופטים, אבל שני החוקים המרכזיים שקידם – בחירת נציב התלונות על שופטים בכנסת, והרפורמה בוועדה לבחירת שופטים – עדיין תלויים ועומדים בבג"ץ, ויש סבירות לא זניחה שבג"ץ יפסול אותם, ובוודאי את הרפורמה בוועדה לבחירת שופטים, כמו שהוא פסל את השטות הזו של התיקון בעניין עילת הסבירות. עמית הרי לא רואה ממטר.

בליכוד יש כמה חברי כנסת שפעילים בצורה חזקה כנגד ה'דיפ סטייט', ובהם ח"כ משה סעדה שהביא גישה מקצועית וידע פנימי חשוב לגבי הפרקליטות, ח"כ אביחי בוארון שהקים את עמותת לביא, ושהוביל את העתירה בעניין הפצ"ריה (אני רוצה לציין לשבח את ד"ר יצחק בם, עורך הדין מטעם לביא, שכתב עתירה מוקפדת ומקצועית מאוד בעניין הזה), ויש גם את ח"כ טלי גוטליב, שהיא צודקת מאוד בחלק ניכר מטענותיה ולא רואה ממטר (אם כי קשה לי עם הסגנון שלה, אבל זה עניין של טעם אישי). כדאי גם לשים לב לח"כ אלמוג כהן, שככל הנראה יתמודד ברשימת הליכוד, וגם הוא עושה עבודה טובה מאוד במאבק כנגד הדיפ סטייט.

[לאוסף המאמרים על מניפולציה סמנטית, היפוך משמעותן של מילים (פופוליזם = דמוקרטיה) ככלי לצריבת תודעה, לחצו כאן]

הליכוד איננו צריך להתרגש מאלו שמדביקים לו תווית של "ימין קיצוני"

המאבק כנגד הדיפ סטייט והיוריסטוקרטיה הישראלית הוא צודק מאין כמותו, וצריך לחבר אליו לא רק את מפלגות הקואליציה, אלא חלק ממפלגות האופוזיציה, שמסתייגות מהטרלול שאליו הגיעה היוריסטוקרטיה, במיוחד בפרשת הפצ"ריה. ב- 7 בנובמבר 2025 בקבינט שישי אצל נווה דרומי, עו"ד דן אלדד, מ"מ פרקליט המדינה לשעבר, סיפר שהוא נתקל ברבים ממתנגדי הרפורמה, שפרשית הפצ"ריה שברה להם את האמון במערכת המשפט, והם מתחילים לדבר בשפה שעבר היו מכנים "תיאוריות קונספירציה" [לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן].

אני קורא לעם ישראל שלא להצביע בבחירות הקרובות בשום פנים ואופן למפלגות שמגבות את ה'דיפ סטייט' ואת היוריסטוקרטיה הישראלית. צריך לבודד את קפלן ואת ה'דיפ סטייט' לאזורים של יאיר גולן והשמאל הרדיקלי. זה המקום שלהם בחברה הישראלית, ולא במיינסטרים, ובוודאי שלא, לאחר הריקבון שכל עם ישראל נחשף אליו.

[לאוסף המאמרים על פופוליזם באתר ייצור ידע] [לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פופוליזם.
• אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה.
• אוסף המאמרים על שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט'.
• הרחבה בנושא הצלחה וכישלון.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), פופוליזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 29/1/23.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, ייצור ידע, 9/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון, ייצור ידע, 9/5/25.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2019), 'דיפ סטייט'. מדינת עומק באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 22/4/19.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.