תקציר: מניפולציה אינה תופעה שולית; היא מנגנון כוח מרכזי המשמש יחידים, ארגונים ומדינות. בניגוד לכוח גלוי, מניפולציה משכנעת אותנו שאנו בוחרים מתוך חופש, למרות שמישהו כבר עיצב עבורנו את גבולות האפשרות. הבנת מנגנון זה מאפשרת לא רק לזהות עוול, אלא להחזיר לעצמנו את יכולת הבחירה החופשית באמת.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

לאורך ההיסטוריה, בני אדם שאפו להשפיע, לשלוט ולעצב את סביבתם. חלקם עשו זאת בגלוי – באמצעות סמכות חוקית, בחירה ציבורית או כוח צבאי; אחרים פנו לדרך החתרנית יותר – מניפולציה: השפעה עקיפה, פסיכולוֹגית, לעיתים סמויה מן העין, שנועדה להשיג כוח ולשלוט ללא נשיאה ישירה באחריות. במאמר זה נבחן כיצד נרכשת עוצמה בדרכי עורמה, מהם מנגנוני המניפולציה המרכזיים, ומהי השפעתם על יחידים, קבוצות וחברות מודרניות.

בבוסטון, בליל ה- 5 במרץ 1770, ניגש עובד צעיר בשם אדוארד גריש לקצין בריטי, כדי לגבות תשלום עבור מעבידו. התפתח ויכוח בטונים גבוהים, במהלכו הוכה הנער באלה, ע"י חייל בריטי. גריש שנפגע, קרא לחבריו לעזרה, ואלה החלו ליידות בחייל כדורי שלג, קרח ופסולת (ויקיפדיה: טבח בוסטון).

במקום התאסף קהל רב, וגם הבריטים מצידם עיבו את כמות חייליהם, שפתחו לבסוף באש על ההמון, הרגו חמישה אמריקאים ופצעו שישה נוספים. האירוע כונה בשם האמריקנים - ולא בכדי - טבח בוסטון (Boston Massacre).

האירוע תועד על ידי חרט בשם פול רוויר שגר בסמוך (ראו התמונה למטה), שביצע בתחריט מניפולציה, ושינה מעט את העלילה, באופן שהדגיש יותר את הטבח באזרחים חסרי ישע:

• טווח הירי - בניגוד למציאות - מתואר כקרוב מאוד.
• המפקד הבריטי עומד, כפחדן, מאחורי חייליו, ולא מקדימה.
• אין עדות לשלג שירד, ונראה כאילו האירוע התרחש בשעות היום תחת שמים כחולים ובהירים.
• אחד ההרוגים היה שחור, אך בתחריט הוא מופיע כאדם לבן.
• בתחריט מופיע כלב, להמחיש את העובדה שנפגע, לכאורה, אזרח תמים, בעת שטייל עם כלבו ברחוב.
• בשלט המתנוסס על בית המכס כתוב "Butcher's Hall" - "אולם הקצב".
• אמן נוסף, כריסטיאן רמיק, שצבע את התחריט, צבע אותו כאילו

סמואל אדמס (Samuel Adams; ראו תמונה למטה) - אחד ממנהיגי המהפכה האמריקנית (מארגן מסיבת התה של בוסטון ומחותמי הכרזת העצמאות של ארצות הברית) - עשה גם הוא שימוש רב ומניפולטיבי בתחריט, על מנת כדי להגביר את המרירות ולטפח אחדות בקרב המתיישבים האמריקניים, כנגד הכתר הבריטי; ולהפוך את האירוע לאירוע מכונן, שניצל את הטינה הרבה שחשו האמריקנים לבריטים, לקדם את פרוץ מלחמת העצמאות של ארצות הברית.

מהי מניפולציה?

מניפולציה (Manipulation) היא השפעה מכוונת על התודעה או ההתנהגות של אדם אחר מבלי לחשוף את הכוונה האמיתית שמאחוריה. היא שונה משכנוע גלוי בכך שהמניפולטור מסתיר מידע, מעוות מציאות, עשוי להפעיל אשמה או תלות, או בונה מצג שווא כדי לגרום לשני לפעול “מרצונו”, אך בעצם מתוך תודעה מעוצבת.

הגדרה נוספת היא הפעלת עוצמה בדרכים של עורמה ותחבולה: שכנוע לא רציונלי של הזולת לעשות כרצוני, על ידי שכנועו שאין לו ברירה אחרת או אינטרס אחר. מניפולציות מתבצעת בימינו באופן יום יומי, ע"י גורמים פוליטיים ומדיניים, גורמי אקדמיה, בעלי עניין שונים וגורמי תקשורת מרכזיים במדינות המערב – בשאיפה לעצב סדר יום מנטלי מובהק להשגת מטרותיהם.

פסיכולוגים מגדירים מניפולציה כ "שליטה בתפיסה", לא רק במעשה אלא בדרך שבה המציאות נקלטת ומפורשת.

מדוע מניפולציה מצליחה? פסיכולוגית הקורבן והמבצע

הצד המניפולטיבי: המניפולטור הוא לרוב אדם בעל תכונות הבאות:

• אינטליגנציה רגשית גבוהה אך נטייה נמוכה לאמפתיה אמיתית.
• יכולת קריאה של חולשות באחרים – פחד מדחייה, צורך בהכרה, אשמה, חרדה.
• יכולת בניית נרטיב – סיפור משכנע יותר מהעובדות.
• יכולת להפוך חולשה של האחר להזדמנות לשליטה.

הצד המנוהל: אנשים נעתרים למניפולציה כאשר:

• הם תלויים במניפולטור, רגשית, כלכלית או חברתית.
• סובלים מחוסר ביטחון, צורך בהכרה או פחד מעימות עם הסביבה.
• אינם מזהים מנגנוני השפעה סמויים, ולכן מפרשים את ההחלטה כבחירה עצמאית. בכך, הם מוותרים על חלק מהעצמאות שלהם מבלי מודעים לכך.

איך בונים כוח בלי להיראות חזקים?

ע"י שליטה בתודעה ולא במשאבים: כוח אמיתי אינו בהכרח שליטה בטנקים או במשאבים כלכליים – אלא השליטה בשאלה מה נחשב "נכון", "אמיתי" או "הכרחי". אם אוכל לשנות את התודעה שלך, אני שולט בך, גם אם לא נראה ככה [למאמרם של יחזקאלי ואונגר-משיח: השפעה, הכוח השקט, לחצו כאן].

ארבעה שלבי רכישת כוח מניפולטיבי:

1. זיהוי חולשה בסביבה – פחד, חוסר ודאות, צורך בהצלה.
2. יצירת 'נרטיב המציל' – “אני מבין אותך, רק לי יש פתרון” (ראו התמונה למטה).
3. העברת סמכות מרצון – הציבור או היחיד מעביר כוח כי הוא חושב שזה רעיון שלו.
4. שימור שליטה – באמצעות הפחד שמא ייעלמו המענים אם לא יעבירו את הכוח, או באמצעות האשמה (“בגללכם זה לא מצליח”).
   בשלב זה, כוח “עורמני” כבר עבר מלהיות רק טקטיקה למבנה שליטה מתמשך.

דוגמאות, מהאישי ועד הלאומי

במערכות יחסים זוגיות: המניפולטור יהפוך צרכים בסיסיים של האחר (פרגון, ביטחון, אהבה) לדרישת הכרח, ואז כאשר האחר מתקשה, יעורר אשמה או יטען שההצלה תלויה בו בלבד. משפטים אופייניים: “אם באמת היית אוהב אותי – היית עושה את זה…”, או: “אתה פשוט לא מבין כמה אני סובל בגללו…”

בשדה הפוליטי-ציבורי: מנהיגים, ארגונים ותנועות מחאה משתמשים בטכניקות כגון:

• יצירת פחד (“אם לא תצביעו לנו – המדינה תקרוס”).
• הצגת קורבנות תמידית (“אנחנו העם המנודה – רק אנחנו נלחמים למענכם”).
• שימוש בשפה רגשית במקום בשכנוע עובדתי. בכך הם לא רק מציעים פתרון, הם הופכים את עצמם למקור הסמכות.
• שימוש ב'פניקה מוסרית', או 'בהלה מוסרית' (Moral Panic), וגם הסתה רגשית: זהו כלי להשגת מטרות דרך יצירה של 'מניפולציה מוסרית ורגשית' בדעת הקהל, שמחייבת את מקבלי ההחלטות לעשות מעשה. היא כוללת מעשים, החוצים כל אמת מידה מוסרית (הכל למען המטרה) [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: פניקה מוסרית. הכל מותר כדי להשיג מטרה!, לחצו כאן] (ראו התמונה למטה).
• סחיפת ההמון למצב של 'פסיכוזת המונים' (Mass Psychosis): זהו סוג מסוים של התנהגות קולקטיבית. תופעה פסיכולוגית וחברתית, שבה קבוצה גדולה של אנשים מאמצת אמונות, רגשות או התנהגויות לא רציונליות באופן קולקטיבי, לרוב מתוך פחד, פניקה או השפעה חברתית אינטנסיבית.החשיבה הביקורתית והאינדיבידואלית של הפרטים מוחלפת בתגובות רגשיות עוצמתיות המונעות על ידי דינמיקה קבוצתית... [ראו את מאמרו של פנחס יחזקאלי: מהי פסיכוזת המונים ומהם מאפייניה?]

מנגנונים פסיכולוגיים מוכרים של מניפולציה

מנגנון	כיצד הוא פועל	הדוגמה
Gaslighting	ערעור על תפיסת המציאות של האחר	“זה אף פעם לא קרה – אתה מדמיין.”
Love Bombing	הפצצת “אהבה” כדי ליצור תלות רגשית	התחלה קסומה → איסורים → תלות מלאה.
פרדיגמת הפחד	יצירת איום על הישרדות/זהות כדי לגייס תמיכה	“אם לא עכשיו – זה יהיה סוף העולם.”
דמוניזציה	הפיכת היריב לבלתי-אנושי / מסוכן	“הם אלו שמאבדים את אנושיותם – צריך לעצור אותם.”

החברה המודרנית היא קרקע פורייה למניפולציה

רשתות חברתיות = מניפולציה בקנה מידה תעשייתי

• אלגוריתמים מעצבים לא רק מה שאנו רואים, אלא גם את מה שאנחנו צריכים לחשוב.
• פוליטיקאים וארגונים כבר לא צריכים להפעיל כוח מסיבי. מספיק לעורר פחד או כעס ולכן לזכות בשליטה.
  כך, מניפולציה הפכה למערכת מתוחכמת של "השפעת מעבר לפרצוף".

התרבות כמשתף פעולה סמוי: חברות מערביות - שמקדשות ביטוי רגשי, “אותנטיות” ודימוי - יצרו מציאות שבה שליטה תודעתית חשובה כך או יותר מאשר שליטה מוחשית. האדם “מאשר” את עצמו ברשת, משתף, מגיב – וכנראה שמי שעיצב את התשתית הנו מי שמחזיק בכוח [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן].

מהי הגנה מעשית מהמניפולציה?

1. חשיבה ביקורתית – לשאול: מיהו שמרוויח מכך שאני חושב כך?
2. שליטה רגשית עצמית – מי ששולט בפחד ובאשמה שלו, לא נשלט בקלות.
3. מודעות לנרטיבים – לזהות כשמשהו מוצג כ “נכון מאליו” בלי בחירה.
4. שקיפות ודרישה לאחריות – כל כוח שמופעל בלי הסבר – עלול להיות כוח חשוד.

סיכום

מניפולציה אינה תופעה שולית; היא מנגנון כוח מרכזי המשמש יחידים, ארגונים ומדינות. בניגוד לכוח גלוי, מניפולציה משכנעת אותנו שאנו בוחרים מתוך חופש, למרות שמישהו כבר עיצב עבורנו את גבולות האפשרות. הבנת מנגנון זה מאפשרת לא רק לזהות עוול, אלא להחזיר לעצמנו את יכולת הבחירה החופשית באמת.

[לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פסיכוזת המונים ופניקה מוסרית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התנהגות קולקטיבית של קבוצה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה, והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על עורמה ותחבולה.
• אוסף המאמרים על פסיכוזת המונים ופניקה מוסרית.
• אוסף המאמרים על התנהגות קולקטיבית של קבוצה.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: התארגנות עצמית.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: פטוגן רעיוני, כיצד אידאולוגיות משתלטות על התודעה האנושית.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: פניקה מוסרית. הכל מותר כדי להשיג מטרה!
• מאמרם של יחזקאלי ואונגר-משיח: השפעה, הכוח השקט.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), עורמה ותחבולה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 20/12/19.
• פנחס יחזקאלי (2025), פסיכוזת המונים ופניקה מוסרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2023), התנהגות קולקטיבית של קבוצה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/4/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), התארגנות עצמית, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2025), פטוגן רעיוני, כיצד אידאולוגיות משתלטות על התודעה האנושית, ייצור ידע, 20/2/25.
• פנחס יחזקאלי: פניקה מוסרית. הכל מותר כדי להשיג מטרה!, ייצור ידע, 15/12/16.
• יחזקאלי פנחס, אונגר-משיח שרית (2014): השפעה, הכוח השקט, ייצור ידע, 12/4/14.

Cohen, S. (1972). Folk Devils and Moral Panics: The creation of the Mods and Rockers. London: MacGibbon & Kee.
Damele, G. (2022). Crowds, leaders, and epidemic psychosis: The relationship between crowd psychology and elite theory and its contemporary relevance. Frontiers in Political Science, 4, 1009181. https://doi.org/10.3389/fpos.2022.1009181