תקציר: ליוזמת האו"ם, על הכרה במדינה פלסטינית, אין סיכוי להתממש. אבל היא בהחלט עלולה להציף סנקציות ומגבלות, שיקשו על מדינת ישראל בכל התחומים. במציאות הזו תידרש עמידה מלוכדת ואיתנה של רוב ישראלי מובהק, אלא שלא ברור למי בהנהגה הישראלית היכולת לגבש לנוכח האתגר הלאומי את התודעה הנכונה.

עודכן ב- 4 בנובמבר 2025

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ידיעות אחרונות, ב- 18 באוגוסט 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

עם הכרזת האו"ם להכרה במדינה פלסטינית, מדינת ישראל צפויה לפגוש צונמי בינלאומי מאיים. על פי המתווה המוצע ביוזמת הסעודים ונשיא צרפת, זו תהיה מדינה בגבולות 67 ובירתה בירושלים. על פניה, מגמה כזו מאיימת על קיום מדינת ישראל. לא ניתן להגן על מדינת ישראל מגבול מזרחי שיוצב בקו כפר סבא כביש 6, ובאשר לירושלים שהפכה מאז 1967 למטרופולין של מעל מיליון איש, אין כל יכולת לחלוקת העיר, לא מההיבט המוניציפלי ובוודאי לא מההיבט הביטחוני. בזכות מאות אלפי תושבי ירושלים בשכונות שנבנו מעבר לקו הירוק, ומעל חצי מיליון מתנחלים במרחבי יו"ש ובקעת הירדן, אין  ליוזמת האו"ם  סיכוי להתממש. אבל היא בהחלט עלולה להציף סנקציות ומגבלות, שיקשו על מדינת ישראל בכל התחומים. במציאות הזו תידרש עמידה מלוכדת ואיתנה של רוב ישראלי מובהק, אלא שלא ברור למי בהנהגה הישראלית היכולת לגבש לנוכח האתגר הלאומי את התודעה הנכונה.

נדרשת בשורה חדשה שמובילה להסכמה לאומית רחבה

הבשורה החדשה צריכה לשכנע  כי תם עידן המחלוקת על עתיד המרחבים שמעבר לקו הירוק. את דגלי הבשורה היו צריכים לשאת נאמני דרכם של יצחק רבין ויגאל אלון, אבל רובם נמצאים כיום במקום אחר. לפיכך, ראוי לעיין מחדש בעמדת יצחק רבין כפי שהוצגה בנאומו האחרון בכנסת ב- 5.10.1995, בהבאת אוסלו ב' לאישור. הנאום ביטא פשרה מפא"יניקית במיטבה: מצד אחד ביקש לסיים את השליטה הישראלית במרבית הפלסטינים, מה שאכן הושג כבר במאי 1994 עת יצאו כוחות צה"ל מכל ריכוזי האוכלוסייה הפלסטיניים ברצועת עזה ובינואר 1996 עת הסתיים הממשל הצבאי הישראלי בכל שטחי AB ביו"ש ובקעת הירדן. מאז, 90% מהאוכלוסייה הפלסטינית נשלטת על ידי הרשות הפלסטינית. מצד שני ביקש רבין, לשמר את האחיזה הישראלית במרחבים ביטחוניים חיוניים במרחבי יו"ש והבקעה אותם סימן כשטחי C, בהם מרוכזת כל ההתיישבות הישראלית.   

בדבריו התווה רבין תפיסה עקרונית במילים ברורות: "את פתרון הקבע אני רואה במסגרת שטח מדינת ישראל, שיכלול את מרבית שטחה של ארץ ישראל כפי שהייתה תחת שלטון המנדט הבריטי."  לא על   "פתרון שתי המדינות" דיבר אלא על  מדינת ישראל ובתוכה "ישות פלסטינית אשר תהיה בית למרבית התושבים הפלסטיניים החיים ברצועת עזה ובשטח הגדה המערבית." על מעמדה של ישות זו קבע: "תהא זו ישות שהיא פחות ממדינה. ואשר תנהל באופן עצמאי את חיי הפלסטינים הנתונים למרותה". "גבולות מדינת ישראל לעת פתרון הקבע יהיו מעבר לקווים שהיו קיימים לפני מלחמת ששת הימים". לגבי ירושלים הבהיר: "בראש ובראשונה ירושלים המאוחדת, שתכלול גם את מעלה אדומים, וגם את גבעת זאב כבירת ישראל בריבונות ישראל." 

לגבי בקעת הירדן  קבע בהשראת תכנית אלון:  "גבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת הירדן בפרוש הנרחב ביותר של המושג הזה" – כלומר עד קוו הרכס של אלון מורה ובעל חצור.

במהלך קאמפ דיוויד 2000 ראש הממשלה אהוד ברק נסוג מכל עקרונות רבין. הסכים לחלוקת ירושלים, לנסיגה מכל בקעת הירדן ולהענקת מעמד ריבוני מלא למדינה הפלסטינית. אחריו ראש הממשלה אהוד אולמרט יחד עם שרת החוץ ציפי לבני המשיכו במגמת הנסיגה אל הקו הירוק. במקום בו נמצאת מדינת ישראל במלחמה הארוכה בתולדותיה בהבנה שגם הסכם שלום עם אויבנו המוסלמיים אינו יותר מהודנה עד לשינוי הנסיבות, יש לשנות גישה. 

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'נאומו האחרון של יצחק רבין בכנסת', לחצו כאן]

אשליית הפירוז של מדינה פלסטינית

הנחת יסוד  של התומכים בכינונה של מדינה פלסטינית,  היא שמדינה זו תהיה מפורזת מסוגי נשק ומערכות חימוש המסוגלות לסכן את בטחונה של מדינת ישראל.  מוסכמה זו אף התקבלה לכאורה על אש"ף. אך בפועל, לא זו בלבד שלא בוצע דבר מהתחייבויות חוזיות אלו, אלא שאש"ף ניצלן להפיכת שטחי יו"ש ורצועת עזה לחממות טרור.  בעוד שהטרור ביו"ש רוסן במידה ניכרת, כתוצאה ישירה של שימור נוכחות ישראלית במרחבים חיוניים ביו"ש, ויכולת צה"ל להמשיך ולפעול בשטחים אלו, הרי שעזה הפכה לישות טרור עוצמתית -  ומיגורה כפי שלומדים בחודשי הלחימה האחרונים, נעשה לאתגר מערכתי מורכב.

הפיכתה של מדינה פלסטינית עתידית בשטחי יו"ש  לישות טרור דומה למה שהתפתח ברצועת עזה, תעמיד את ישראל בפני סכנה ביטחונית חמורה  בפוטנציאל איום קיומי.  על כן ברור כי פירוזה של מדינה זו חייב להיות תנאי הכרחי להקמתה. אולם על מנת שהפירוז לא יישאר הבטחה ריקה,   חייבת השליטה הביטחונית בבקעת הירדן להישאר בידי ישראל.  ביטולה  יבטיח בוודאות, במוקדם או במאוחר, את הפיכתה של המדינה הפלסטינית לא רק לישות טרור עוינת, אלא אף לבסיס קדמי של מליציות חמושות שעלולות לחדור בהפתעה ממזרח לירדן ולהתפרס  בקדמת רצועת החוף הישראלית .

לאור כל מה שנלמד מאז שבעה אוקטובר,   יש לחתור לעמדה משותפת רחבת הסכמה בין תומכי הימין לבין הציבור הגדול המצוי במרכז המפה הפוליטית.  לשם כך יש לחלץ את ענין ארץ ישראל מכבליי דימויו כאינטרס מגזרי ולהביאו להכרה  כאינטרס לאומי רחב. האזרח מחולון, בת ים, נתיבות ושלומי חייב להכיר כי מדובר במאבק על תנאיי הביטחון החיוניים לקיום ישראל.  הציבור יתקשה לעמוד איתן מול עולם תובעני ומשטר סנקציות אם כל זה ימשיך להיות מתויג כמאבק למען "חצי מיליון מתנחלים".  אלא שמשהו בסיסי בגישה של אזרחי גוש דן והנהגת מפלגות המרכז חייב להשתנות בהפנמת הטענה כי  צה"ל לא יוכל להבטיח הגנה על רצועת החוף ללא התנאים הביטחוניים ההכרחיים המחייבים עומק טריטוריאלי על פי מה שסימן יצחק רבין כמרחבים חיוניים ביו"ש ובקעת הירדן.

המציאות  שהתפתחה מאז הסכמי אוסלו יחד עם השינויים המשמעותיים שהתחוללו במאה ה-21 באמצעי הלחימה ובתופעת המלחמה, כמו למשל רחפנים וכט"במים, מחייבים את מדינת ישראל בתפיסת ביטחון חדשה המכירה בהכרח לעומק טריטוריאלי ממזרח לרצועת החוף הצרה. אי יכולתם המובנית של כוחות בינלאומיים לספק את הביטחון הנדרש לישראל אם תיסוג לקווי 67, מחייב אחיזה ישראלית בבקעת הירדן ובשטחי C.  לעיקרון זה בהכרתו כאינטרס ביטחוני לאומי חיוני,  יש יכולת לאחד את החברה הישראלית מתוך הסכמה ציבורית רחבה. אם  מנהיגי מפלגות המרכז יכירו בתובנה זו,  ויאמצו בסוגיה את עקרונות רבין בניסוחם באותו נאום מכונן, יוכלו לחולל שינוי דרמטי במפה הפוליטית הישראלית ומסד לאחדות ישראלית מחודשת.

[לאוסף המאמרים על פתרון שתי המדינות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יצחק רבין ומורשת רבין, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פתרון שתי המדינות.
• אוסף המאמרים על יצחק רבין ומורשת רבין.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין שתי מדינות ל'מדינת כל אזרחיה' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 24/11/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), יצחק רבין ומורשת רבין באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 3/11/18.