תקציר: אחת התמורות המרתקות בתנועת המחאה בישראל, הוא המעבר מדפוס המחאה המקובל, אותו מובילים צעירים בשוליים, לדומיננטיות רדיקלית גוברת של בני הגיל השלישי. בשנה האחרונה נרשמה אף עלייה בדיווחים על קשישים שנעצרו בחשד לתכנון פיגועים, או אף ניסיון להתנקש בראש הממשלה. מה משמעות הדבר? האם זוהי תופעה חריגה ומבודדת, או סימפטום של שינוי חברתי עמוק?

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

אחד הסרטונים המרתקים מבחינה סוציולוגית ש'חרך' את הרשתות החברתיות באמצע ספטמבר 2025 (ראו למטה), תאר את תגובתו של קשיש לובש חולצת 'אחים לנשק' ושלייקס, שנתקל בחסימת כביש, ונאלץ להתמודד בעצמו, עם מה שהמחאה 'מאכילה' את תושבי ישראל כבר כשלוש שנים.

הסרטון הוא תיעוד של מה שמכונה "מחאת-נגד" או "מחאת מראה". המפגין, דתי ימני, מאמץ במכוון את טקטיקת חסימת הכבישים של המחאה כדי להמחיש את האבסורד בקביעתה של היועמ"שית, ש"אין מחאה אפקטיבית בלי הפרה של הסדר הציבורי!":

• הקשיש (צועק): "מי אתה שאתה תעצור אותי?!"
• המפגין (עונה בקור רוח): "היועמ"שית מאשרת לי."
• הקשיש (מתרגז עוד יותר): "היועמ"שית מאשרת לך? לך לקיבינימט, חתיכת אידיוט! חתיכת אפס מאופס!... כלומניק... אבק אדם... סמרטוט". הוא אף רומז להשתייכותו הפוליטית/דתית של המפגין: "אתה והאלוהים שלך וכל הכיפות האלה".
• המפגין מסכם את עמדתו במשפט: "מה שמותר לכם, מותר גם לנו. אני מפגין."

הסרטון הזה גם ממחיש, בין היתר, את אחת התמורות המרתקות בתנועת המחאה בישראל: בעוד שבדרך כלל מובילי המחאות הם צעירים, הרי מי שנותן את הטון ב'הפיכת הצבע' הישראלית, הם בני הגיל השלישי. תופעה זו אינה מסתכמת בהשתתפות בעצרות. לאורך המחאה, הולכת הדומיננטיות הרדיקלית שלהם וגוברת. בשנה האחרונה אף חזינו בקשישים שנעצרו בחשד לתכנון פיגועים, ואף ניסיון להתנקש בראש הממשלה.

מה משמעות הדבר? האם זוהי תופעה חריגה ומבודדת, או סימפטום של שינוי חברתי עמוק?

הקצנה בגיל מבוגר: מה הספרות אומרת?

רוב הספרות - העוסקת ברדיקליזציה ובמתחים פוליטיים (della Porta & Diani, 2020; McCauley & Moskalenko, 2011) - ממוקדת בקבוצות צעירות: סטודנטים, מובטלים או כאלה המודרים חברתית. עם זאת, ישנן גם תיאוריות המתייחסות לשינויים זהותיים בגיל המבוגר: יציאה לגמלאות גוררת תהליכי חיפוש משמעות מחדש (Atchley, 1999), וכשמזדעזעות חלק מאבני היסוד שהרכיבו את עולמם החברתי, הם עשויים לפעול (Mannheim, 1952).

מנגנונים חברתיים־פסיכולוגיים המייצרים הקצנה בקרב קשישים:

1. פער ציפיות וקונפליקט בין זיכרון למציאות: דורות שנטלו חלק בבניין המדינה מרגישים איך קבוצות אחרות הופכות דומיננטיות, וחשים ש'מדינתם בגדה בהם'. תחושת בגידה יכולה לעורר תגובות חריפות, כולל נכונות לפעולה קיצונית.
2. שובע חומרי, מול רעב תרבותי: אצל חלק מבני הגיל השלישי יש שובע חומרי - פנסיה, דירה, מעמד - אך הוא איננו מסתדר עם תחושות של ניכור ערכי. אנשים "שבעים" יכולים דווקא להתחיל לחפש משמעות, אחריות היסטורית או "תיקון" לחברה שמשתנה (לרוב לכיוון הנגדי). זהו מנגנון שונה מאוד מהדחק הכלכלי, שמניע צעירים. מכאן גם המניע לחוסר פשרות.
3. תחושת קורבנות קולטיבית והפיכה ל"רדיקלים מוסריים": אנשים שנחשבים עד לא מזמן כ"ממלכתיים" עשויים להפוך ל"רדיקלים מוסריים" כשהם תופסים את המצב כניצול ערכי־מוסדי. כלומר, יש להם רגש של שליחות מחד גיסא, ותחושת קרבנות מידך גיסא, שמעניקים להם לגיטימציה פנימית לפעול באופן קיצוני.
4. חיבור לרשתות אליטת ההון ולרשתות של גמלאים מובילים: רבים מהקשישים מחוברים לאנשי חברה מובילים, בני גילם, 'לשעברים' בכירים בצבא, באקדמיה ובתעשייה, שיש להם רשתות, משאבים וקפדנות רטורית, שמקנה למחאה "פני מבוגרים" ותדמית של לגיטימציה ציבורית.

חרדת התחלפות של האליטות היא הגורם המרכזי לרדיקליזציה של בני הגיל השלישי

אחת המסגרות הסוציולוגיות המרכזיות להבנת התופעה של יציאת הקשישים לרחובות היא תיאורית מחזור האליטות (elite circulation) ותחושת האיום הנלוות אליה, אותה ניתן לכנות "חרדת ההתחלפות" (replacement anxiety).

כבר בסוף המאה ה־19 הדגישו גאטנו מוסקה ו־וילפרדו פארטו כי ההיסטוריה הפוליטית מתאפיינת ב"מחזור אליטות": כל אליטה שלטת נוטה עם הזמן להסתאב ולהיות מוחלפת באליטה חדשה, נמרצת ואידאולוגית (Mosca, 1939; Pareto, 1968). צ'רלס רייט מילס, בספרו The Power Elite (1956), הראה כיצד אליטות כלכליות, פוליטיות וצבאיות מחזיקות בהגמוניה לאורך זמן, אך גם הן חשופות לאתגר מצד קבוצות חדשות.

בורדייה (1986) הרחיב את הדיון למונח "הון סימבולי": אליטה שולטת אינה נמדדת רק במשאבים חומריים אלא גם בזכות להגדיר מהו מוסרי, נאור או "ישראלי אמיתי". כאשר אליטה מאבדת את השליטה בהון הסימבולי, היא עשויה להגיב בהקצנה כדי להגן על מעמדה.

בישראל, ההקצנה בקרב בני הגיל השלישי קשורה ישירות לשינויי ההגמוניה:

• האליטה האשכנזית־חילונית־ממלכתית שאפיינה את המערכת מאז 1948 חשה כי כוחה נשחק מול עליית אליטות חדשות – דתיות, מזרחיות, פריפריאליות וצעירות.
• עבור בני הדור המייסד, מדובר לא רק באבדן כוח פוליטי אלא ב"גניבה היסטורית": המדינה שהם בנו עוברת לידי אחרים. מכאן נובעת תחושת בגידה המיתרגמת לעתים למחאה קיצונית ואף לנכונות לאלימות.

תופעה מקבילה ניכרת במערב:

• בבריטניה, תמיכת בני 60+ בברקזיט שיקפה חרדה מפני אובדן "בריטניה הישנה" מול צעירים וקהילות מהגרים (Inglehart & Norris, 2016).
• בארה״ב, חלק ניכר מתומכי תנועות ימין פופוליסטי הם לבנים מבוגרים החשים איום מהשינויים הדמוגרפיים ומהאפשרות שאליטות חדשות - קהילות מיעוטים וצעירים ליברליים - יירשו את מקומם (Gest, 2016).

במונחים סוציולוגיים, גם כאן מדובר בחרדת התחלפות: תחושת אבדן זהות, מורשת ושליטה סימבולית.

[לאוסף המאמרים על חרדת ההתחלפות / חרדת ההדחקה של אליטות, לחצו כאן]

מקרים בולטים שבהם קשישים חשודים בתכנון או בניסיון לפגיעה פוליטית

בשנים האחרונות, דווח על מספר מקרים בולטים שבהם בני גיל מבוגר נעצרו בחשד לתכנון פיגוע, או ניסיון להסתייע באלמנטים אלימים נגד אישיות פוליטית:

ספטמבר 2025: אנרכיזם בשכונת רחביה בירושלים

זהו מקרה של הצתות במספר מוקדים בשכונת רחביה בירושלים, שהביא לשרפת רכבו של מילואימניק, ולפינוי בהול של בניין שלם מדייריו שני חשודים בשנות ה-60 ו-80 לחייהם, נעצרו בחשד שהציתו פחים וגרמו נזק לרכב, ובכך סיכנו את תושבי השכונה. באירוע אחר, התרחשו הצתות ליד משרד ראש הממשלה בגבעת רם בירושלים:

יולי 2025: פרשת תמר גרשוני:

נגד אישה בשנות ה־70 לחייה, תמר גרשוני, פעילה נגד הממשלה, הוגש כתב אישום על ניסיון לקשירת קשר לביצוע מעשה טרור (רצח בנסיבות מחמירות), בטענה שתכננה להתנקש בחייו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. על פי פרטי כתב האישום והדיווחים שפורסמו לאחר הסרת צו איסור הפרסום, נטען כי לאחר שגרשוני גילתה שהיא חולה במחלה סופנית, היא החליטה שאם היא עומדת למות, היא "תיקח איתה את ביבי לקבר". על פי האישום, גרשוני ניסתה להשיג טיל RPG במטרה לפגוע באמצעותו בראש הממשלה. נטען כי היא נפגשה פעמיים עם פעיל מחאה אחר וביקשה את עזרתו בהשגת הטיל. בנוסף, היא ניסתה לאסוף מידע על סידורי האבטחה של ראש הממשלה. הפעיל שאיתו נפגשה זיהה כי כוונותיה רציניות. הוא דיווח על כך לפעיל המחאה הבולט גונן בן יצחק, וזה העביר את המידע באופן מיידי לשב"כ, מה שהוביל למעצרה ולסיכול התוכנית. גרשוני, מצידה, מכחישה את המיוחס לה.

נובמבר 2024: פרשת ירי הזיקוקים על בית ראש הממשלה בקיסריה:

תא"ל במיל' עופר דורון, גמלאי מחיל הים, השיג שני נורי מצוקה ימיים פגי תוקף, המכילים חומר בעירה ואבקת שריפה. מדובר בנורים שבעת שיגורם משוגר גוף תבערה הפולט אש ועשן אדום לגובה של כ-300 מטר, למשך זמן בעירה של כ-40 שניות ובעוצמה של 30,000 נרות דולקים. בכוחו של הנור להזיק לאדם בעת פעולתו, ובמידה שנור פוגע באדם באופן ישיר הוא עלול לגרום לו לפגיעה חמורה. אציין שנורים כאלה שימשו להטבעת ספינות מצריות ע"י חיל הים במלחמת יום הכיפורים.

ע"פ כתב האישום, באותו יום הגיעו הארבעה לנקודת המפגש שקבעו, סרקו את הרחובות הסמוכים לבית ראש הממשלה ובדקו את מצב פריסת כוחות המשטרה באזור, על מנת לוודא שיוכלו לחמוק מהם. כן בדקו את מצב נוכחות אנשי האבטחה סביב הבית. לאחר מכן, הם הלכו ברגל כרבע שעה דרך שבילים חוליים שבחלקם מוקפים בצמחייה, על מנת שלא להיתקל במחסומי משטרה, וכדי שלא יתועדו במצלמת אבטחה הממוקמת במקום. חלקם כיבו את הטלפונים הסלולריים שלהם, וחלקם העבירו אותם ל"מצב טיסה". בנקודה המרוחקת כ-270 מטרים מבית רה"מ, שיגרו גל דורון ואיתי יפה את הנורים, כשהם עוטים כפפות, בהדרכתו של עופר דורון, וכאשר הוא מתעד את מעשיהם בסלולרי שלו, במטרה להפיץ את הסרטון ברשתות החברתיות. "כל זאת עשו הנאשמים ביודעם כי הבית ממוקם בשכונת מגורים, בה מצויים בתים נוספים וגן שעשועים לילדים, וביודעם כי במתחם בית ראש הממשלה נמצאים אנשי אבטחה", נכתב באישום. באירוע כמעט נשרפה חיים מאבטחת בבית ראש הממשלה:

התופעה הזו קיימת גם בחו"ל, בעיקר בהפגנות של ארגון 'פעולה פלסטין' (Palestine Action) באירופה

השתתפות גמלאים במחאות איננה פרט ישראלי בלבד. ראינו למשל, עצירות המוניות של בני 60+ במצעדי מחאה בבריטניה (ראו הכתבה למטה). אבל, מה שמייחד את הקשישים הישראלים הוא מעורבותם במעשים פליליים־אלימים.

הממד הפוליטי־מוסדי: שלוש סיבות לכך, שהופעה של 'קשיש רדיקלי' משנה את המשוואה

1. לגיטימציה ציבורית ותדמיתית: קשישים - במיוחד כאלה ששרתו בעברם בתפקידים ציבוריים או צבאיים - מעניקים לרטוריקה המחאתית תווית של "ממלכתיות" ואמינות. זה מקשה על הפחתת הלגיטימציה שלהם בעיני חלקים מהציבור.

2. אי־שוויון בסיבולת המערכתית: כאשר חברי האליטה הקשישה מפעילים רשתות ושיטות לחץ, הם יכולים להביא להחרפה פוליטית מהירה יותר מאשר קבוצות שוליים שאין להן גישה כזו.

3. אתגר לאכיפה ולמנגנוני ביטחון: הופעה של חשדות לתכנון אלים מצד אנשים קשישים יוצר דילמות אתיות ומשפטיות (כיצד להתייחס לחולה סופני שמאיים בהתנקש? כיצד לאזן בין חופש ביטוי לבין מניעת אלימות?). פרשת תמר גרשוני למשל (ראו למעלה) הדגישה מאוד את המתח הזה מול מערכת המשפט והשב״כ.

לסיכום

הרדיקליזציה של הדור המבוגר בישראל היא תופעה רב־ממדית: היא אינה נובעת מקשיים כלכליים, אלא מאינטראקציה בין זיכרון תרבותי, תחושת בגידה מוסדית, שובע חומרי המחפש משמעות, ורשתות אליטה שמאפשרות הבלטה ציבורית. המקרים האחרונים שבהם קשישים נעצרו בחשד לתכנון פגיעה בראש הממשלה הם תמרור אזהרה: המחאה משתנה ולא ניתן לפרש אותה לפי קטגוריות חברתיות־כלכליות קלאסיות בלבד.

בין אם בישראל או במערב, רדיקליזציה של בני הגיל השלישי קשורה לאובדן הגמוניה ולאיומים על זהות קולקטיבית. חרדת ההתערערות של האליטה הישנה - יותר משהיא קשורה לכיס - קשורה לניסיון נואש לשמר את "הון המורשת" והזכות להגדיר את דמות החברה.

[לאוסף המאמרים על חרדת ההתחלפות / חרדת ההדחקה של אליטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על חרדת ההתחלפות / חרדת ההדחקה של אליטות.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבה על על אמון ולגיטימציה.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• אוסף מאמרים על חרדת ההתחלפות / חרדת ההדחקה של אליטות.
• הרחבת המושגים: רשת ורשת מורכבת: הדרך להסביר ולפשט מערכות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על חרדת ההתחלפות / חרדת ההדחקה של אליטות, ייצור ידע, 17/9/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/25.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2025), חרדת ההתחלפות / חרדת ההדחקה של אליטות, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 17/9/25.
• יחזקאלי ואונגר-משיח (2014), רשת ורשת מורכבת: הדרך להסביר ולפשט מערכות, ייצור ידע, 12/4/14.

• Atchley, R. C. (1999). Continuity and adaptation in aging: Creating positive experiences. Johns Hopkins University Press.
• Bourdieu, P. (1986). The forms of capital. In J. Richardson (Ed.), Handbook of Theory and Research for the Sociology of Education (pp. 241–258). Greenwood.
• della Porta, D., & Diani, M. (2020). Social movements: An introduction (3rd ed.). Wiley-Blackwell.
• Euronews. (2025, July 23). Israeli woman arrested on suspicion of plot to kill PM Netanyahu. euronews
• Gest, J. (2016). The new minority: White working class politics in an age of immigration and inequality. Oxford University Press.
• Haaretz. (2025, July 23). Anti-government protester suspected of planning to assassinate the prime minister. הארץ
• Inglehart, R., & Norris, P. (2016). Cultural backlash: Trump, Brexit, and authoritarian populism. Cambridge University Press.
• Mannheim, K. (1952). Essays on the Sociology of Knowledge. Routledge.
• Mills, C. W. (1956). The power elite. Oxford University Press.
• Mosca, G. (1939). The ruling class. McGraw-Hill.
• Reuters. (2025, July 23). Israeli police investigate woman over suspected plot to kill Netanyahu. Reuters
• The Guardian. (2025, Aug). 'I'm proud to have made this stand': over-60s arrested at Palestine Action. (להשוואה בינלאומית על השתתפות קשישים במחאות). The Guardian
• Times of Israel. (2025, July). Suspect in alleged plot to assassinate Netanyahu identified as Tamar Gershuni. Times of Israel
• Pareto, V. (1968). The rise and fall of the elites: An application of theoretical sociology. Bedminster Press.