תקציר: באמצע ספטמבר 2025 הכריז המועמד הדמוקרטי לראשות עיריית ניו יורק, האקטיביסט זוהראן ממדני - רדיקל אנטישמי ופרו איסלאמי, כי יבטל את השימוש במושג אנטישמיות... זהו ניסיון של הווק לעצב מחדש את המציאות בדרך של ביטול מושגים, שהיו חלק מהשיח הציבורי והאקדמי או הגדרתם מחדש (בנוסף לביטול אנשים והשתקתם). זאת, מתוך תפיסה שהם מייצגים כוח, דיכוי או "נרטיב לא לגיטימי".

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

תרבות ה"ווק" (woke), שצמחה מתוך תנועות צדק חברתי בארצות הברית, מזוהה בדרך כלל עם "תרבות הביטול" – תופעה שבה קהילות או קבוצות אידאולוגיות מפעילות לחץ חברתי כדי לבטל, להחרים או להוקיע אנשים שנתפסים כחורגים מנורמותיהן (Ng, 2020). אולם לצד ביטול אנשים, מתפתחת מגמה נוספת ומטרידה לא פחות: ביטול מושגים. מדובר בניסיון שיטתי להגדיר מחדש או למחוק לחלוטין מונחים שהיו חלק מהשיח הציבורי והאקדמי, מתוך תפיסה שהם מייצגים כוח, דיכוי או "נרטיב לא לגיטימי".

דוגמה עדכנית היא הכרזתו של מועמד המפלגה הדמוקרטית לראשות עיריית ניו יורק, זהרני, כי יבטל את השימוש במושג אנטישמיות – מהלך המעיד לא רק על מאבק פוליטי, אלא על מגמה רחבה יותר של עיצוב המציאות דרך שליטה בשפה.

הרקע התאורטי: שפה כזירת כוח

הוגים פוסט־מודרניים כמו מישל פוקו (ראו תמונה למטה) טענו כי שפה אינה רק אמצעי תקשורת, אלא גם מנגנון של כוח ושליטה (Foucault, 1972). כאשר תרבות הווק בוחרת "לבטל" מושג מסוים, היא אינה עוסקת רק בטרמינולוגיה, אלא מבצעת פעולה פוליטית שמעצבת את גבולות הלגיטימיות החברתית.

הסוציולוג פייר בורדייה הוסיף את המושג הון סימבולי: כוח הנובע מהיכולת להגדיר ולהעניק משמעות. ביטול מושג שולל מהקבוצה המתנגדת את ההון הסימבולי שלה, ובכך מצמצם את אפשרותה להיאבק על עמדתה בשיח הציבורי (Bourdieu, 1991).

מהו ביטול מושגים?

בניגוד לביטול אנשים, המתמקד בהוקעת דמויות, ביטול מושגים הוא פעולה רחבה יותר:

1. מחיקה: הכרזה שמושג מסוים אינו קיים עוד או שאין לו תוקף (למשל, מחיקת המושג אנטישמיות).
2. רפריימינג: הגדרה מחדש של המושג באופן שמרוקן אותו ממשמעותו המקורית, כגון הפיכת גזענות ל"מבנה כוח מערכתי" בלבד, ולא יחסי שנאה בין יחידים.
3. החלפה: יצירת מונח חלופי שמתיימר להיות "נכון פוליטית", כמו המרת "אמא" ו"אבא" ל"הורה 1" ו"הורה 2".

הדוגמאות הללו ממחישות כי ביטול מושגים אינו רק שינוי סמנטי, אלא מהלך חברתי־פוליטי רחב:

• הוא מתרחש בזירות שונות – חינוך, רפואה, דת, מגדר ופוליטיקה.
• הוא משנה את האופן שבו קבוצות זוכרות את עברן ומעצבות את עתידן.
• הוא מהווה איום על היכולת לקיים שיח ציבורי משותף, משום שכל מושג נעשה זמני, שנוי במחלוקת ותלוי אידיאולוגיה.

מנגנוני הפעולה של ביטול מושגים

תרבות הווק פועלת באמצעות מנגנונים חברתיים, מוסדיים וטכנולוגיים:

• חינוך: הכנסת טרמינולוגיה חדשה למערכת החינוך והוצאה של מונחים אחרים.
• טכנולוגיה: פלטפורמות מדיה חברתית משנות אלגוריתמים ומדיניות תוכן כדי לקדם מושגים "נכונים" ולצנזר אחרים (Nagle, 2017).
• חוק ומדיניות: יוזמות פוליטיות להגבלת שימוש במונחים מסוימים, למשל במסגרת חקיקה עירונית או אוניברסיטאית.
• 'שיימינג' חברתי: הפעלת לחץ על יחידים שממשיכים להשתמש במונחים "אסורים".

דוגמאות למחיקת מושגים

1. מגדר ומשפחה

• "אמא" ו"אבא" הפך ל: "הורה 1" ו"הורה 2": במדינות שונות באירופה ובחלק ממדינות ארה״ב, הוחלפה הטרמינולוגיה המשפחתית הטבעית במונחים טכניים, לכאורה נייטרליים, כדי לא לפגוע במשפחות חד־מיניות (Kollman, 2013). בפועל, נוצר טשטוש של הזהות ההורית, ומושגים עתיקים בעלי מטען רגשי ותרבותי נעלמים.
• "אישה" הפכה ל"בעל רחם" / ל"אנשים בהריון": בניסיון לכלול נשים טרנסג׳נדריות, חלק ממוסדות הבריאות והחינוך החלו להחליף את המילה "אישה" במונחים ביולוגיים־טכניים. כך נוצר מצב שבו הזהות הנשית נמחקת משפה ציבורית, והמאבק הפמיניסטי מאבד את נקודת ההתייחסות ההיסטורית שלו (Joyce, 2021).

2. גזע וזהות אתנית

• מחיקת "עיוורון הצבעים" (Color-blindness): בעבר נחשב "חינוך עיוור צבעים" כבסיס לשוויון – חינוך ללא הבחנה גזעית. כיום, בתרבות הווק, המונח נחשב "גזעני" בעצמו, בטענה שהוא מוחק חוויות מיעוטים. כך נשללת האפשרות להיאבק בגזענות דרך האידאל של שוויון אוניברסלי (Plaut, 2010).
• "כור ההיתוך הפך ל"רב־תרבותיות": בארה"ב נעלם בהדרגה המושג 'כור ההיתוך' ('melting pot'), שסימל השתלבות של מהגרים לתרבות אחת משותפת. תחתיו הוחדר המונח "רב־תרבותיות", המדגיש הפרדה וזהות קבוצתית נפרדת. מדובר בשינוי מושגי שמחליף אתוס לאומי של אחדות באתוס של שוני (Glazer, 1997) [לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן].

3. דת ורוחניות

• מחיקת מושג "חטא": בחלק מהחוגים האקדמיים והחינוכיים בארה"ב, המונח "חטא" נחשב מיושן ו"פוגעני". הוא הוחלף במונחים פסיכולוגיים כמו "בחירה לא מיטיבה" או "התנהגות מזיקה". מחיקה זו מנתקת קהילות מהשפה הדתית שהיוותה בסיס זהותן הרוחנית במשך דורות.
• החלפת "חגים דתיים" ב"חופשות חורף/אביב": בתי ספר ומוסדות ציבוריים בארה"ב ובאירופה משנים שמות חגים מסורתיים כמו Christmas ל-"Winter Break", כדי להימנע מהעדפה דתית. בכך, נעלם הקשר ההיסטורי־דתי של החגים (Schmidt, 1995).

4. זיכרון היסטורי ופוליטי

• המושג "שואה" הופך ל"ג'נוסיידים כלליים": יש מגמה מסוימת באקדמיה האמריקאית להימנע מהייחודיות של השואה ולהתייחס אליה רק כאל "עוד ג'נוסייד". בכך נמחק הייחוד ההיסטורי של רדיפת היהודים והלקח המוסרי שהשואה מייצגת (Bauer, 2001).
• החלפת "גיבורים לאומיים": פסלים של מנהיגים כמו תומס ג'פרסון או וינסטון צ'רצ'יל הוסרו בערים מערביות, תוך מחיקה מושגית של "אבי האומה" או "גיבור מלחמה". תחת זאת, מתעצבים מושגים חדשים של "דמויות בעייתיות", שמוחקים את תפקידם ההיסטורי המכריע (Samuel, 2020).
• מחיקת "נשים" מן הפמיניזם: ארגוני נשים מסוימים במערב החליפו את המונח "נשים" במונחים ניטרליים מגדרית, כדי לכלול זהויות טרנסג׳נדריות. בכך, נוצרה מחיקה של השיח ההיסטורי סביב זכויות נשים, שהפך לקטגוריה רחבה יותר – לעתים על חשבון נשים עצמן (Sullivan, 2017).

5. רפואה ובריאות

• במקום "השמנה", אמרו: "גוף גדול": בתרבות הווק קיימת מגמה להימנע מהמונח "השמנה" (obesity) ולהחליפו במונח "גוף גדול". המטרה היא הפחתת סטיגמה, אך המשמעות היא מחיקה של מונח רפואי בעל משמעות קלינית ברורה, המונעת טיפול ודיון מדעי תקין (Tomiyama, 2014).

6. אנטישמיות: ההחלטה של מועמד דמוקרטי לבטל את המושג אנטישמיות אינה אירוע מבודד, אלא חלק ממגמה רחבה. מחיקת המונח מאפשרת לטשטש את ייחודה של השנאה ליהודים, ולמסגר אותה כחלק מ"בעיה כללית" של גזענות: מהלך שמרוקן את המושג מהמשמעות ההיסטורית והפוליטית שלו. בכך, הוא מעניק לגיטימציה להמשך האנטישמיות תחת שמות אחרים, ומעביר את מרכז הכובד של הדיון.

ההשלכות החברתיות של ביטול המושגים

1. אבדן שפה להתמודדות: לדוגמה, אם אין מונח "אנטישמיות", קשה לזהות או להיאבק בה.
2. ערעור על זיכרון היסטורי: מחיקה של מושגים מוחקת גם את הקשרם ההיסטורי (Halbwachs, 1992).
3. פוליטיזציה של השפה: כל מושג הופך לזירה של מאבק, ולא לכלי לתיאור מציאות.
4. שיבוש דיאלוג דמוקרטי: כאשר מונחים אינם מוסכמים, קשה לקיים שיח ציבורי משותף.

בין ביטול מושגים לביטול אנשים

ביטול מושגים הוא שלב מתקדם יותר מביטול אנשים. אם ביטול אדם מסוים נוגע לפרט, הרי שביטול מושג נוגע לכלל התרבות. זהו ניסיון לעצב מחדש את מסגרת החשיבה של החברה כולה – לא רק את זהותו של אדם בודד.

לסיכום

ביטול מושגים בתרבות הווק הוא תהליך שמערער על יסודות הדמוקרטיה והחיים החברתיים. אם השפה היא הכלי המרכזי שבו אנו מבינים ומתווכחים על מציאותנו, הרי שמחיקת מושגים או ריקונם מתוכן מהווה איום על עצם היכולת של חברה לשמר זיכרון, להתמודד עם עבר, ולפתח שיח ביקורתי.

הקרב על המושגים - "אנטישמיות", "משפחה", "אישה" או "חירות" - הוא למעשה קרב על המציאות עצמה.

[לאוסף המאמרים על השתקה ותביעות השתקה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על השתקה ותביעות השתקה.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו';
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה;
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• תופעת הביטול של אומנים, הנוקטים צד פוליטי במאמר: 'הרומן המרתק של אומנים עם הפוליטיקה'.
• אוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), על השתקה ותביעות השתקה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 30/8/25.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), הרומן המרתק של אומנים עם הפוליטיקה, ייצור ידע, 2/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2020), רב תרבותיות ותקינות פוליטית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 16/1/20.

• Bourdieu, P. (1991). Language and Symbolic Power. Harvard University Press.
• Foucault, M. (1972). The Archaeology of Knowledge. Pantheon Books.
• Halbwachs, M. (1992). On Collective Memory. University of Chicago Press.
• Nagle, A. (2017). Kill All Normies: Online Culture Wars from 4chan and Tumblr to Trump and the Alt-Right. Zero Books.
• Ng, E. (2020). No Grand Pronouncements Here...: Reflections on Cancel Culture and Digital Media Participation. Television & New Media, 21(6), 621–627.