תקציר: השימוש בתביעות השתקה ככלי, טומנת בחובה סכנות לא מעטות עבור התובע. אחת מהן היא הדרישה לגילוי מסמכים. זהו הליך פרוצדורלי שגרתי בכל תביעה אזרחית, ולא רק בתביעות לשון הרע, אבל דווקא בתחום זה, עצם הסכנה שהתובע יעמוד מול צו לגילוי מסמכים, מהווה גורם מרתיע בפני הגשת תביעה בפועל.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

ביולי 2025 הגישה עמותת "עתיד כחול לבן" תביעת השתקה כנגד פרופ' משה כהן אליה, בעקבות חשיפת פרטים על חקירות הקונגרס כנגד העמותה. אך, נראה כי פרופ' כהן אליה לא נבהל:

"כמו במקרה המפורסם של קסטנר" - כתב - גם כאן, המשפט יתהפך. הדיפ סטייט עשה כאן טעות חמורה. המשפט כנגדי יהפוך כמובן למשפט כנגדם. וזו תהיה הזדמנות לכתוב יומן מסע בין הערכאות בישראל בעברית, וכמובן גם באנגלית, עם העתק ליו"ר ועדת המשנה של הקונגרס, למזכיר המדינה, וכמובן לנשיא ארצות הברית. כדאי שיראו איך עובדת היוריסטוקרטיה הישראלית בתיאום עם מנגנוני הדיפ סטייט" [למאמרו של פרופ' משה כהן אליה: תביעת ההשתקה תתהפך עליהם!, לחצו כאן].

פרופ' משה כהן אליה כותב, כי הוא מתכוון בין היתר לנצל את זכותו כנתבע לדרוש גילוי מסמכים ולחקור עליהם את תובעיו. הוא כותב עוד: "אני רוצה לנהל את המשפט הזה. אוכל להצעיד את כל מי שקיבל כספים ולהעיד אותם על מקורות הכסף, לברר האם הועבר תגמול לכל מיני מפגינים... זו יכולה להיות חגיגה. אני רואה את זה לא כגלעד שר נגד משה כהן-אליה, אלא כ'עם ישראל נגד הדיפ סטייט' אנחנו נקרע להם את הצורה. אני מחכה לרגע הזה - תכינו את הפופקורן" (ציוץ של גלי ישראל בטוויטר מה- 22/7/25).

תביעות השתקה כבומרנג

תביעות השתקה (SLAPP – Strategic Lawsuits Against Public Participation) הן כלי הרתעתי אפקטיבי, שהפך בשנים האחרונות לכלי מועדף על גורמים המבקשים להרתיע מתנגדים פוליטיים, עיתונאים או פעילים חברתיים. הן מוגשת לרוב, לא כדי לנצח בהליך, אלא כדי ליצור אפקט מצנן על חופש הביטוי. בישראל, נעשה בה שימוש גובר בשיח הפוליטי, לעתים על ידי גופים בעלי משאבים משמעותיים כנגד בודדים או משפיעני רשת מהצד היריב אידאולוגית (Harvard Law Review, 2021). כולנו מודעים גם לקמפיין תביעות ההשתקה שפתחו בו אנשי המחאה נגד מובילי דעה בימין.

אולם, האסטרטגיה טומנת בחובה גם סכנות לא מעטות עבור התובע. אחת הסכנות המובנות הללו היא שלב גילוי המסמכים. גילוי מסמכים הוא הליך פרוצדורלי שגרתי בכל תביעה אזרחית, ולא רק בתביעות לשון הרע, אבל דווקא בתחום זה עצם הסכנה שהתובע יעמוד מול צו לגילוי מסמכים, מהווה גורם מרתיע בפני הגשת תביעה בפועל. ההליך האזרחי בישראל מעניק לשני הצדדים זכות לדרוש גילוי מסמכים רלוונטיים, גם מהתובע. מצב זה עלול להפוך את "ההתקפה" להגנה מאולצת.

בשלב זה, התובע, ולא רק הנתבע, עלול להידרש לחשוף מידע רגיש, ולעתים אף מזיק למטרתו המקורית. מאמר זה יבחן כיצד חובת הגילוי, המעוגנת בתקנות סדר הדין האזרחי ובפסיקת בתי המשפט, עשויה להפוך את התביעה לחרב פיפיות, במיוחד בתביעות לשון הרע בעלות ממד פוליטי (Harvard Law Review, 2021; פרידמן, 2010).

גילוי מסמכים, מה זה ואיך זה עובד?

תקנות סדר הדין האזרחי (תקנות 112–114 לתקנות תשע"ט–2018) מחייבות כל צד בהליך לגלות מסמכים רלוונטיים שברשותו או בשליטתו, ולהעמידם לעיון הצד שכנגד. גילוי זה נועד להבטיח הליך הוגן, למנוע הפתעות ולסייע בגילוי האמת (ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ).

בתביעת לשון הרע, אף שהנטל להוכיח "אמת דיברתי" (סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965) מוטל על הנתבע, הוא רשאי לבקש גילוי מסמכים מהתובע אם המסמכים עשויים להוכיח את אמיתות טענותיו או לסתור את גרסת התובע (ברק, 1992). כך, כאשר תובע מגיש תביעת דיבה, הוא חושף את עצמו לדרישות גילוי שעשויות לחשוף:

1. מידע הסותר את גרסתו: לדוגמה, תובע שטוען כי מעולם לא היה מעורב בפעילות מסוימת, עלול להידרש למסור מסמכים עסקיים או תכתובות שמוכיחות אחרת.
2. חומר מביך או רגיש: מידע שאינו בהכרח מכריע משפטית, אך עלול לפגוע במוניטין התובע בציבור.
3. מסמכים המגלים מניעים אסטרטגיים: התכתבויות פנימיות או מסמכי תכנון שיחשפו כי המהלך המשפטי נועד מלכתחילה להרתעה פוליטית ולא לשיקום שם טוב (Harvard Law Review, 2021).

גם בפסיקה נקבע כי חובת הגילוי חלה גם על התובע, וכי הימנעות מגילוי עשויה להביא להסקת מסקנות לרעתו (ע"א 407/89; תקנה 59 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט–2018). בתי המשפט אף הדגישו כי כאשר מדובר בדיון ציבורי, יש לגלות גמישות מסוימת כלפי הגנת "אמת דיברתי" (ע”א 10520/03 בן-צבי נ' משרד ראש הממשלה), מה שמגדיל את היקף המסמכים שהתובע עלול להידרש להציג.

במקרים אלו, התובע עלול למצוא עצמו במצב שבו המשך ההליך פוגע בו יותר משהוא מועיל. זו גם הסיבה שתביעות השתקה רבות מסתיימות עוד לפני שהגיעו לבית המשפט, או כבר בישיבה הראשונה.

נתבעים מיומנים יכולים להפוך את שלב גילוי המסמכים לכלי הגנה התקפי:

• בקשות גילוי ממוקדות: דרישת מסמכים ספציפיים שיכולים לאשש את הטענות שפורסמו.
• הרחבת החזית: שימוש במידע שנחשף כדי להעלות טענות נוספות או להוכיח דפוסי פעולה של התובע.
• השפעה ציבורית: עצם גילוי המסמכים, גם אם לא יוגשו לבית המשפט, עשוי להגיע לתקשורת ולהשפיע על דעת הקהל.

בתביעות השתקה פוליטיות, גילוי המסמכים עלול לחשוף את התובעים לא רק לעובדות מביכות אלא גם לחשיפת רשתות מימון, קשרים עם גורמים חיצוניים ומניעים לא-משפטיים. חשיפות כאלה יכולות לפגוע באמינות התובע ובמטרת התביעה עצמה, ולעיתים אף להביא לנסיגה מההליך כדי למנוע נזק תדמיתי (פרידמן, 2010).

לסיכום

גילוי המסמכים, שנועד להבטיח הליך הוגן, עשוי להפוך לכלי הגנתי יעיל נגד תביעות השתקה. בתביעות לשון הרע פוליטיות, במיוחד כאשר התובע פועל ממניעים אסטרטגיים, הסיכון לחשיפת מידע מזיק גבוה. עובדה זו מחייבת את מי שבוחר להשתמש בכלי ה-SLAPP לשקול היטב את המחיר האפשרי של התביעה, מעבר לשאלת הזכייה בבית המשפט (ברק, 1992).

[לאוסף המאמרים על השתקה ותביעות השתקה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על השתקה ותביעות השתקה.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים אודות 'הרתעה'.
• מאמרו של פרופ' משה כהן אליה: תביעת ההשתקה תתהפך עליהם!
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), על השתקה ותביעות השתקה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 30/8/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• משה כהן אליה (2025), תביעת ההשתקה תתהפך עליהם! ייצור ידע, 31/7/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), גמישות, ייצור ידע, 12/4/14.

• ברק, א' (1992). שופט בחברה דמוקרטית. ירושלים: נבו.
• בג"ץ 6226/01 אינדור נ' פרקליטות המדינה.
• בן-צבי נ' משרד ראש הממשלה, ע”א 10520/03.
• פרידמן, ד' (2010). המשפט, השופט והחברה. תל אביב: עם עובד.
• חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965.
• צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, ע"א 407/89.
• תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט–2018.
• SLAPP: Strategic Lawsuits Against Public Participation. (2021). Harvard Law Review, 134(5), 1245–1267.