תקציר: חופש הביטוי איננו רישיון להפקרות. מאז מחאת קפלן וכיום גם סביב החטופים, חסימות כבישים מתבצעות כעניין שבשגרה, בלי היתר ובלי שליטה. זו לא דמוקרטיה, זו הפקרות. מה שמתרחש בכבישי ישראל בשנים האחרונות, בחסות היועצת המשפטית לממשלה, חורג מזכות ההפגנה והופך לאנרכיה.

פרופ' משה כהן אליה הוא פרופסור מן המניין למשפט חוקתי, אשר כיהן בין השנים 2015–2022 כנשיא המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

המאמר מבוסס על פוסט שפרסם פרופ' משה כהן אליה בטוויטר, ב- 26 באוגוסט 2025.

* * *

אני תומך נלהב בחופש הביטוי כמעט מוחלט. אני מתנגד לצנזורה, מאמין ביכולת של אנשים להבחין בין אמת לשקר, וסבור שגם ביטוי שקרי תורם לשיח, כי הוא מחדד ומדייק את עמדותינו בדרך אל האמת.

אבל חופש הביטוי איננו רישיון להפקרות. מה שמתרחש בכבישי ישראל בשנים האחרונות – בחסות היועצת המשפטית לממשלה – חורג מזכות ההפגנה והופך לאנרכיה.

החוק במדינת ישראל קובע מסגרות ברורות להפגנות, כולל האפשרות לחסום צירים בהיתר ובתיאום עם המשטרה. אלא שבפועל, מאז מחאת קפלן וכיום גם סביב החטופים, חסימות כבישים מתבצעות כעניין שבשגרה, בלי היתר ובלי שליטה. זו לא דמוקרטיה, זו הפקרות.

הסרטון למטה מתוך דף הטוויטר של YairTLV: לא חייבים לפספס טיסות בגלל כוח קפלן והיועמ"שית:

היועצת המשפטית לממשלה הפקיעה מנבחרי הציבור את הסמכות להבטיח תנועה חופשית ובטוחה

היא אסרה על השר לביטחון לאומי להורות למפכ"ל לאכוף את החוק. היא נשענת על פסיקת בג"ץ בפרשת "חוק בן גביר" (וגם בפרשת נציב שירות המדינה ורונן בר), שם ניתנה עדיפות ל"שבעת המופלאים" - למפכ"ל, לראש השב"כ ולשאר בכירים - להפעיל "שיקול דעת מקצועי".

אבל זה איננו שיקול דעת מקצועי. זה שיקול דעת פוליטי במסווה. עמי אשד הודה בעצמו שפעל מתוך הזדהות עם קפלן. הדרג המכונה "מקצועי" כפוף בפועל ליוריסטוקרטיה – לא לדרג הנבחר. ויש לו פוליטיקה - הפוליטיקה של היוריסטוקרטיה. וכאן טמונה הבעיה: גם אם הכנסת תחוקק חוק ברור שיאסור חסימות כבישים, בג"ץ יפסול אותו.

ומי יישא באחריות אם חסימות יגרמו לתאונות מוות, או ימנעו מאמבולנס להגיע בזמן לבית החולים? לא היועצת, לא בג"ץ, לא ה"דרג המקצועי". הם הרי לא "מחליטים" – הם רק "אוכפים את הדין" שהם עצמם המציאו. ולכן, הם מדברים של שלטון הדין ולא שלטון החוק. הדין הוא ממש דני דין. חוק נעלם שרק מי שהמציא אותו יודע על קיומו.

במילים אחרות: הזכות להפגין היא זכות יסוד. אבל חופש התנועה והזכות לנוע בביטחון בדרכים הן לא פחות יסודיות. מי שהפך את הסדר – ונתן דריסת רגל לאנרכיה, זו היוריסטוקרטיה, שהפקיעה מידי העם את היכולת לשמור על החוק והסדר במדינת ישראל.

נספח 1 מדף הטוויטר של אור רייכרט: 19 אנשים חוסמים לכם את החיים...

הערכים שלהם חשובים יותר מהערכים שלכם.

הם מבינים יותר טוב מכם מה טוב ומה לא.

נספח 2 מדף הטוויטר של Idan Segal: "אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר"? באמת?

אפשר ללמוד על מידת ההיגיון, לפיו יכול קומץ אנשים לחסום עורק תנועה ראשי בישראל לפי הסרטון הבא, המלמד כיצד מתנהגים הריינג'רים האמריקנים עם חסימות כביש: החוסמים מרימים ידיים, נאזקים, מושלכים לאחורי הטנדר, ומובלים בשמש הקופחת למעצר ואח"כ לבית המשפט. גם אנחנו היינו פעם כאלה, בהתנתקות וגם בהפגנות החרדים.

צודק ד"ר אבישי בן חיים: "כשההגמוניה היא לא חלק מהשלטון, היא לא נותנת למדינה לתפקד"! וצריך לתהות: האם הפרקליטות דוחפת במתכוון את ישראל לכאוס?

נספח 3 מדף הטוויטר של אור רייכרט: "ככה נראים 700 ליטר דלק?"

ואני שואל: עד מתי נאפשר להם לזרוע כאוס במקומותינו?

נספח 4: פרדוקס חסימות הכבישים

למה לחסום כבישים? כדי לדרדר מדינה לכאוס ולהרוס את הסדר הישן.

אבל למה להרוס? כדי שמתוך הכאוס יצמח סדר חדש, שמתאים למחאה.

למה זה בעייתי? כי בעולם מורכב אפשר בקלות להרוס סדר קיים, אבל אין שום יכולת לשלוט על איך יראה הסדר החדש. ואם אני צריך להמר, הוא יראה הרבה יותר גרוע, עבור חברי המחאה, מהסדר הקיים שהם עמלים כבר שלוש שנים להרוס.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תופעת חילופי האליטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים על תופעת חילופי האליטות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2025) הכל על תופעת חילופי האליטות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/1/25.