תקציר: סיפור הדחתו של יצחק זמיר מתפקיד היועמ"ש, היה במשך ארבעים שנה מיתוס מכונן ממש בהיסטוריה של מוסד היועץ המשפטי לממשלה. דוגמה ומופת ליועץ משפטי אמיץ שעמד על שלו - ושילם את המחיר. עתה, אחרי שנחשפו ניסיונות השכתוב של הפרשה, לא השכתובים של זמיר, לא ה"סדר" החדש בוויקיפדיה, ולא כל מהדהדי הגרסה המסולפת, יצליחו לשנות אותה. אבל הם כן ישנו, למרבה הצער, את האופן בו נזכור את השופט זמיר.

.

ד״ר יעקב בן-שמש הוא מומחה למשפט ציבורי, הקריה האקדמית אונו.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

המאמר מבוסס על שני פוסטים שכתב ד"ר בן שמש, ב- 10 באוגוסט 2025.

*  *  *

ביולי 2023, פרסם שופט בית המשפט העליון לשעבר יצחק זמיר, מאמר בעיתון "הארץ", ובו הוא טען שאם תצומצם עילת הסבירות יוכל כל שר בממשלה לפטר את כל העובדים הערבים או הלהט"בים אצלו במשרד.

בפרסומי מאותה עת הסברתי שמדובר בטענה שקרית בעליל, כפי שזמיר - מומחה עצום במשפט מינהלי - יודע. זאת משום שהחלטת פיטורין כזאת תבוטל לאלתר, משום שהיא סותרת חזיתית הן את לשון החוק (חוק שוויון הזדמנויות בעבודה), והן את עקרון השוויון, וזאת בלי שום קשר לעילת הסבירות.

בינתיים, התברר לי שאין זאת הפעם היחידה שהשופט זמיר לא דייק בדבריו. בחודש מרץ 2025, במסגרת מאבקה של "הקהילה המשפטית" הישראלית בפיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה, פרסם זמיר מאמר, גם הפעם בעיתון הארץ, ובו הוא מעלה טענות שונות ומשונות נגד הליך ההדחה.

במסגרת זו, מתייחס זמיר לטענה שאין זו הפעם הראשונה שהממשלה מדיחה יועץ משפטי, משום שכידוע לכל, זמיר עצמו הודח מתפקידו כיועץ משפטי בשנת 1986, בעקבות פרשת קו 300. וכך כותב זמיר: "גורמים פוליטיים אומרים שפיטורי היועמ"שית לא יהיו תקדים, שכן אני פוטרתי ממשרת היועץ המשפטי לממשלה בשנת 1986. האמת היא, שאני הודעתי בפומבי באותה שנה שבכוונתי להתפטר, אך אמשיך למלא את תפקידי עד שימונה יועץ משפטי חדש - וכך היה".

השופט זמיר, אם להתנסח בעדינות, מביא בפנינו חצי אמת. אכן, חצי אמת היא שבתחילת שנת 1986 הודיע זמיר על פרישתו מתפקידו, אך ממש בסמוך לכך הובאה לידיעתו מסכת ההסתרה ובידוי הראיות הידועה בשם "פרשת קו 300". בעקבות כך, החליט זמיר לדחות את מועד פרישתו עד לאחר סיום הטיפול בפרשה. אך לממשלה היו, כידוע, תכניות אחרות, ובהמשך השנה, כשהתעקשותו של זמיר על חקירת הפרשה עמדה בניגוד מוחלט לעמדתם של פרס ושמיר (מדובר היה בממשלת האחדות שמיר/פרס), החליטה הממשלה - בהליך מפתיע וחפוז, מהיום להיום - להדיח את זמיר ולמנות במקומו את יוסף חריש.

וכך מתאר זאת זמיר עצמו: "הייתה זאת הפעם הראשונה (ובינתיים גם האחרונה) שהיועץ המשפטי לממשלה מסולק מתפקידו על ידי הממשלה בשל עמדה מקצועית שנקט". אז בניגוד לדבריו של זמיר - וכל אלה שמהדהדים את גרסתו - לא רק שכבר הודח יועץ משפטי בעבר, אלא שההדחה הראשונה הייתה חמורה בהרבה מההדחה הנוכחית, שכן היא הגיעה בעקבות התעקשותו של היועץ לשמור על שלטון החוק ולבצע את תפקידו - בעוד שכיום ההדחה מוצדקת משום שהיועמ"שית הנוכחית, גלי בהרב מיארה מועלת בתפקידה ומעוותת את שלטון החוק.

"וכדאי להזכיר", מוסיף זמיר: "ראוי שנבחרי הציבור יאמרו לציבור את האמת". ראוי עוד יותר ששופטים של בית המשפט העליון לא ישכתבו את ההיסטוריה למען צורכיהם הפוליטיים העכשוויים.

העלילה מסתבכת

מסתבר שהניסיון המגושם של השופט זמיר לשכתב את ההיסטוריה של סיפור הדחתו עוד יותר מעניין - ויותר מטריד ממה שתיארתי - לעצמי ולכם. הסכיתו ושמעו:

רוצים לדעת מה עוד קרה במרץ השנה? נכון... התעדכן ערך הוויקיפדיה של יצחק זמיר! ובמקום מה שהיה כתוב שם במשך שנים - שהממשלה החליטה לפטר את זמיר - הוכנס עדכון, והיום כתוב: "בחודש מאי 1986 החליטו שמיר ופרס להוציא לפועל את הודעתו של זמיר על סיום כהונתו, ובתחילת יוני 1986, מינתה את יוסף חריש כמחליפו". שינוי העריכה הוצדק בצורך "לעשות סדר" בנסיבות פרישתו של זמיר.

האמת שזה קצת מזכיר לי את מה שהיו אומרים על רוסיה הקומוניסטית - שהדבר היחיד שמשתנה בה זה העבר. כך או כך, שום "סידור מחדש" של העובדות לצרכים פוליטיים עכשוויים לא יטשטש את האמת: הממשלה החליטה לסלק את זמיר לאור סירובו ליישר קו עם רצונם של פרס ושמיר להשתיק את פרשת קו 300, ולהביא יועץ משפטי אחר, שיהיה יותר נוח לממשלה. זה, ולא שום דבר אחר, הייתה העילה לפיטוריו הבהולים של זמיר. כפי שזמיר עצמו אמר וכתב בכל מקום במשך עשרות שנים.

התכנית הזו, לא מיותר להזכיר, הצליחה. בסופו של דבר, ולאחר התפתחויות נוספות, הסכים היועץ החדש חריש בניגוד לעמדת קודמו, להגן על עמדת הממשלה בנוגע לחוקיות החנינה שקיבלו אנשי השב"כ שהיו מעורבים בפרשה. עמדה זו התקבלה בסוף גם בבית המשפט העליון, ושמה קץ לפרשה.

מה שמלמדנו, על הדרך, שזמיר לא רק היה היועץ המשפטי הראשון שהודח, אלא אולי גם היועץ הראשון שעמדתו הלעומתית לממשלה נדחתה בבג"ץ. אבל זו כבר אופרה אחרת, ודבר אחד צריך שיהיה ברור: נסיבות פיטוריו של זמיר אינן איזה פרט טריוויה היסטורי חסר חשיבות. הו לא. עבור משפטנים בני גילי - ובעצם גם עבור מי שאינם משפטנים, ואפילו מי שאינם בני גילי - סיפור הדחתו של זמיר היה במשך ארבעים שנה מיתוס מכונן ממש בהיסטוריה של מוסד היועץ המשפטי לממשלה. דוגמה ומופת ליועץ משפטי אמיץ שעמד על שלו - ושילם את המחיר.

והנה, כעבור ארבעים שנה, כאשר הצורך הפוליטי העכשווי זה לספר לכולם ש"בפעם הראשונה בתולדות המדינה הודח יועץ!!" - פוף! נעלם כלא היה כל הסיפור המיתולוגי. לא אומץ ולא מחיר ולא הדחה ולא נעליים. רק "מימוש הודעת הפיטורין". אבל ההיסטוריה ידועה לנו. ולא השכתובים של זמיר, ולא ה"סדר" החדש בוויקיפדיה, ולא כל מהדהדי הגרסה המסולפת - יצליחו לשנות אותה. אבל הם כן ישנו, למרבה הצער, את האופן בו נזכור את השופט זמיר.

ועוד 'דובדבן' קטן...

הסיפור הזה - שמנסים לבטל לנו את פיטוריו של זמיר אחרי ארבעים שנה, כדי שיוכלו לומר שפיטורי יועץ זה דבר חסר תקדים - הוא סיפור כל כך מדהים ומופרך, וסמל לכל כך הרבה דברים, שבאמת צריך לכתוב על זה משהו. אבל אני אסתפק בעוד 'דובדבן' אחד קטן:

ראו איך דינה זילבר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מתארת את האירוע, בספרה ״בשם החוק״: ״שלף הדרג הפוליטי את ציפורניו…אקט ברוטלי חפוז… כלי אין חפץ בו… אקט פיטורין אלים ובלתי תרבותי״... כדאי שמישהו יעדכן את דינה, שזמיר לא פוטר אלא התפטר. שתוכל להכניס את התיקון למהדורה הבאה.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על בגידת האינטלקטואלים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שקרים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו'.
• אוסף המאמרים על בגידת האינטלקטואלים.
• אוסף המאמרים על שקרים.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף המאמרים על בגידת האינטלקטואלים, ייצור ידע, 12/4/24.
• פנחס יחזקאלי (2015), שקרים ושקרנים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 14/10/15.