תקציר: ישראל חייבת לגבש היום אסטרטגיה כוללת בכל הקשור לנעשה בסוריה. יש לה שני אינטרסים מובהקים במרחב הסורי: הכרה סורית בריבונותה בגולן והבטחת ביטחונם ושלומם של המיעוטים ובראשם הדרוזים. אסור שישראל תאפשר יצירת תנאים לאיחודה מחדש של סוריה ללא הבטחת אינטרס כפול זה.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

צבי האוזר היה סגן יו״ר הכנסת בכנסת ה-24, יושב ראש ועדת החוץ והביטחון בכנסת ה-23. מזכיר הממשלה ה-16.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 8 באוגוסט 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

נפילת משטר אסד יצרה בסוריה מציאות חדשה. במקום משטר עוין אך יציב שמגובה בידי הרוסים ואח"כ האיראנים, נמצאת סוריה בחוסר יציבות מובנית, המזמנת לישראל סכנות חדשות אך גם הזדמנויות, שראוי להתמודד עימן.

ישראל חייבת לגבש היום אסטרטגיה כוללת בכל הקשור לנעשה בסוריה. לישראל שני אינטרסים מובהקים במרחב הסורי: הכרה בריבונותה בגולן והבטחת ביטחונם ושלומם של המיעוטים ובראשם הדרוזים. אסור שישראל תאפשר יצירת תנאים לאיחודה מחדש של סוריה ללא הבטחת אינטרס כפול זה. שכן, איחוד סוריה תחת שלטון מרכזי אחד ללא הכרה מראש בריבונות הישראלית בגולן, יאפשר למדינה הסורית, לאחר ייצובה, לדרוש, תוך הפעלת לחץ בינ"ל, נסיגה ישראלית מרמת הגולן.

אם לא תהיה הכרה סורית בריבונות הישראלית בגולן, על ישראל להבטיח, לכל הפחות, קיומה של אוטונומיה דרוזית בהר הדרוזים. ויתור על הכרה וויתור על הבטחת אוטונומיה דרוזית משמעותו אחת: הפסד ישראלי בחזית זו, שיעלה בעתיד במחיר אסטרטגי רב.

אוטונומיה דרוזית שוב על הפרק

המרחב הסורי הוא תצרף של עדות, דתות ושבטים, שמתקשים למצוא דרך לחיים יחד לאחר עידן הדיכוי של אסד. המיעוטים המשמעותיים ביותר בסוריה הם הכורדים בצפון מזרח המדינה, העלווים במערב על רצועת החוף, והדרוזים בדרום – קבוצה שיש לנו עניין מיוחד בה, הן בשל קשרים היסטוריים והן בשל החשיבות האסטרטגית של אזור דרום סוריה הגובל בישראל.

בסוריה, חיים למעלה מ-700,000 דרוזים (יש המעריכים כי מספרם מגיע עד לכמיליון). חלקם במורדות החרמון הסורי, אך רובם הגדול באזור הר החורן, המכונה גם הר הדרוזים (ג׳בל דרוז), מרחב גיאוגרפי מבודד השוכן כ-70 ק"מ מגבול ישראל. בשטח זה, התקיימה במשך 15 שנים, בין השנים 1921 ל-1936 מדינה דרוזית אוטונומית תחת המנדט הצרפתי.

מאז עצמאות סוריה בשנת 1946 ועד נפילת משטרו של בשאר אל אסד, בדצמבר 2024 לא היה תוחלת לרעיון עצמאות דרוזית בסוריה. ואולם, מלחמת האזרחים העקובה מדם, תנודות האוכלוסייה במרחב הסורי ב-13 השנים האחרונות, התפוררות השלטון המרכזי ומעשי הזוועה שנעשו לאחרונה באזור הר הדרוזים, ממחישים את הצורך בחזרה לרעיון אוטונומיה דרוזית. אוטונומיה במסגרתה יוכלו הדרוזים להגן על עצמם בכוחות עצמם או בסיוע גורמים נוספים במרחב.

אוטונומיה דרוזית נוגדת במובהק את האינטרס הטורקי-קטארי ואת האינטרס של שלוחיהם הסונים בסוריה (המהווים כ-60% מהאוכלוסיה)

אלה, מנסים בכל כוחם לקדם את רעיון "שלמותה של סוריה" תחת שלטון מרכזי סוני-איסלמיסטי, תוך כדי דיכוי שאיפות אוטונומיות של הכורדים, העאלווים והדרוזים.

האירועים שהתרחשו בסוריה בעשור האחרון, מטילים ספק ברעיון שלמותה ואחדותה של סוריה ומחדדים את הצורך בהסדר עתידי שיבטיח הגנה ובטחון לכל מגוון האוכלוסיות בסוריה, גם ברגעי משבר. הסדר כזה, אליו שואפים המיעוטים בסוריה, יכול שיהיה במסגרת ניהול עצמי, משטר פדרלי ואם אלה ייכשלו – היפרדות גמורה מסוריה.

שלמותה הטריטוריאלית של סוריה אינה פוגעת רק באינטרס המיעוטים בסוריה, ובראשם האינטרס הדרוזי, אלא, היא גם נוגדת מהותית ובמישרין את האינטרס הישראלי, וזאת מעבר להעמדה מחודשת של סימן שאלה סביב ריבונות ישראל בגולן.

ישראל היא מעצמה אזורית והיא בעלת אינטרס כפול במעורבות פעילה בהר הדרוזים:

• במישור המוסרי, מדובר בחובה ערכית כלפי קהילת מיעוטים באזורנו אשר חלקה קשרה את גורלה עם מדינת ישראל במסגרת ברית אחים.
• במישור האסטרטגי: ביסוס מרחב השפעה ישראלי בהר הדרוזים יבטיח יציבות ובטחון לתושבי האזור, וישמש משקל נגד למוקדי ההשפעה המתהווים של טורקיה, קטר וסעודיה.

למעורבות ישראלית ישירה - המבוססת על שליטה פיזית בשטח - יש אילוצים מבצעיים, ובראשם המחסור בכוחות קרקעיים זמינים להקצאה בגזרה הסורית וההבנה כי הדרך הקרקעית, המחברת בין מרחב השליטה הישראלי בחרמון אל הר הדרוזים, חוצה את מרחבי החורן המאוכלסים בשבטים בדואיים עוינים, ואוכלוסייה סונית רבה, והחיכוך הצפוי בהם גבוה.

משכך, נראה יש להעדיף מתווה פעולה מדורג ועקיף, המושתת על ביסוס אינטרס ישראלי-דרוזי משותף באזור ותמיכה בהקמת כוח מקומי שמקבל תמיכה ומעטפת מלאה מישראל.

האינטרס הישראלי מחייב מענה במבנה ייחודי מחוץ למערכות הביטחון השגרתיות של ישראל

ראשית, יש לאתר, לאמן ולחמש כוחות דרוזיים מקומיים עצמאיים, שיפעלו תחת פיקודו של מטה מקומי, במתכונת דומה למודל הכוחות הכורדיים בצפון סוריה. ישראל תסייע לכח זה במודיעין ובאמל"ח. הכוח יוכל להתמודד עצמאית מול ניסיונות חדירה, טבח או הפחדה מצד כוחות עוינים – לרבות גורמי ג'יהאד סוני או מיליציות שיעיות פרו-איראניות. במקביל, יהיה עליו לעגן את נוכחותו בזירה המקומית כאורגן עצמאי בעל יכולת הרתעה בסיסית. אין בדבר חריגה בוטה בנוף המזרח תיכוני שכן מעצמות מסייעות לגורמים באזור במתכונות כאלה או אחרות.

לצד בניין הכוח הצבאי, יש להפעיל ערוץ סיוע הומניטרי מתואם שיכלול ציוד רפואי, אספקת דלק, תרופות, חשמל, גנרטורים, מזון בסיסי וציוד חורף. סיוע זה יינתן גם על ידי גורמים אזרחיים ובינלאומיים – לרבות גופים לא ממשלתיים בהתאם לצרכים ולאילוצים בזמן ובמרחב.

ישראל כבר מעורבת כיום באופן טקטי ונקודתי במרחב הדרוזי. אולם מדובר במעורבות ללא מבנה, נטולת יד מכוונת מדינית וללא תכלול מערכתי. המשך פעולה כזו עלול להביא לשחיקת היכולת להשפיע על עיצוב גבולה הצפון־מזרחי של ישראל ולהשמיט מידינו, הלכה למעשה, מנוף חיוני לעיצוב המציאות במרחב.

האינטרס הישראלי מחייב מענה במבנה ייחודי מחוץ למערכות הביטחון השגרתיות של ישראל. זוהי פעילות הדורשת היכרות מעמיקה עם המערכת הישראלית כולה כמו גם הבנת מנגנונים בין לאומיים. לשם כך, נדרש להקים גוף ייעודי שיפעל תחת משרד ראש הממשלה ויהיה מופקד על תכלול הפעילות הישראלית ביחס למיעוטים אזוריים, עם התמקדות בדרוזים. בראש הגוף יעמוד נציג בכיר בעל הבנה עמוקה של המבנה החברתי-שבטי-דתי במרחב הסורי ויכולת מוכחת בתיאום בין-ארגוני ובינלאומי. הגוף ירכז את הפעילות הישראלית של משרדי הממשלה השונים לרבות משרד החוץ, משרד הבריאות, משרד הביטחון וצה"ל ויידרש גם ביצירת ערוצים מסודרים מול גורמים בינ"ל וביניהם גורמים בממלכה הירדנית, כוחות זרים ברחב, ארגונים בין לאומיים (כדוגמת הצלב האדום) כוחות אמריקאים ועוד. העומד בראש גוף זה גם יתכלל את מדיניות ישראל הכוללת באשר לסוריה, בדומה לפעילותו של אורי לוברני, ששימש כמתאם פעולות הממשלה בלבנון וזאת מעבר לאינטרסים הבטחוניים הצרים אותם מעמיד צה"ל היום במרכז הליך קבלת ההחלטות.

זוהי עת אסטרטגית ייחודית המתרחשת אחת לעשורים רבים, שבה פעולה מדינית-מבצעית סדורה יכולה לייצר השפעה ישירה על המרחב שיתגבש סביבנו בעשורים הקרובים. אסור לישראל למצמץ ברגע היסטורי זה.

[לאוסף המאמרים על יחסי דרוזים יהודים בישראל, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על יחסי דרוזים יהודים בישראל.
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
• אוסף המאמרים על 'ריבונות'.
• אוסף המאמרים על 'קבוצות'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על יחסי דרוזים יהודים בישראל, ייצור ידע, 3/5/25.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.