תקציר: בריטניה מתפרקת, בשל פשיעה חסרת רסן, כאוס בשל ההגירה המואצת וריקבון תרבותי, אבל סטארמר בחר להתמקד דווקא בהכרה בפלסטינים כמדינה. גם מדינות אחרות שמצטרפות לתעלול התאטרלי הזה צריכות להתבייש. הן לא עוזרות לשלום, הן עוזרות לחמאס, וההיסטוריה לא תסלח להם. כי כשהאבק ישקע, אמת אחת תישאר: לא עושים שלום על ידי העצמת טרוריסטים רצחניים, אלא ע"י ניצחון עליהם.

הכותב המכנה את עצמו facts about הוא ציוני, פרשן פוליטי, מומחה ביטחון וחוקר מזרח תיכון. המאמר מבוסס על פוסט שלו בטוויטר, מיום ה- 21 ביולי 2025.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

הביטוי, 'מבחן האמת של הפחדן' מתאר מצב שבו אדם, שנחשב עד כה לפחדן ו/או לחסר אומץ, נאלץ להתמודד עם נסיבות מאתגרות במיוחד, שבהן מתברר לכל אם פחדנותו היא רק מראית עין, או שהיא אמיתית.

ה'הכרה' של ראש ממשלתה הפרוגרסיבי של בריטניה, קיר סטארמר (Keir Starmer), ב'פלסטין' - כחלק מהברית הבלתי קדושה, שבין ה- WOKE המערבי לאיסלאם הקיצוני - היא מבחן האמת של הפחדן, וסטארמר נחשף לעיני כל ככזה.

התבוננו על המם שבראש המאמר. זוהי סאטירה פוליטית שמבקרת את ראש ממשלת בריטניה הפרוגרסיבי, קיר סטארמר, מנהיג מפלגת הלייבור הבריטית, בעקבות קריאתו להכרה במדינה פלסטינית. במם הולבש סטארמר כפרש מהתקופה הצלבנית, שמניף חרב וצועק: "מכריז על הכרה בפלסטין!" ("I DECLARE RECOGNITION!"). מאחוריו עומדים שני יועצים מודאגים בלבוש מודרני, ואחד מהם אומר: "אדוני, כך לא מתנהלות מלחמות או דיפלומטיה ("Sir, that's not how wars or diplomacy work."). בתחתית המם נכתב: "תוכנית הקרב של אדם שמעולם לא ניצח בקרב אמיתי" ("The battle plan of a man who’s never won a real fight.").

ההסבר ברור: סטארמר - כמו רבים ממנהיגי הווק - מתנהל כמו לוחם תיאטרלי חסר ניסיון, המכריז הכרזות סמליות, שאינן תואמות את המציאות המורכבת של סכסוך, דיפלומטיה או מלחמה. הקריאה של סטארמר "I declare recognition!" נתפסת כילדותית, כאילו עצם ההכרזה תפתור סכסוך רב-שנים. יש כאן גם לעג כלפי תפיסות שמאל-פרוגרסיביות, המאמינות שניתן "לפתור" בעיות גאופוליטיות חמורות דרך מחוות מוסריות סמליות. והמסר: סטארמר מנותק מהבנת אופי הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שבו "הכרזה על הכרה" איננה מהלך מעשי אלא אקט אידאולוגי תעמולתי.

צעדיהם של סטארמר וחבריו להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית הם:

• לא חוקי על פי המשפט הבינלאומי
• חסר משמעות בפועל הפרה של הסכמי אוסלו, המחייבים במפורש משא ומתן דו-צדדי, ולא הכרה חד-צדדית
• פרס על טרור
• מכה לשלום
• ואיום על הריבונות הישראלית.

אין גבול פלסטיני מוגדר, אין ממשלה מאוחדת מתפקדת, חצי מהמדינה כביכול נשלטת על ידי חמאס - קבוצת טרור רצחנית שהחלה במלחמה הזו, ואין בחירות כבר כמעט שני עשורים, כי אם היו, היה חמאס משתלט גם על יהודה ושומרון.

הכרה ב"מדינה" זו ללא גבולות, אינה צעד דיפלומטי. זוהי הכרזת מלחמה נגד אדמתה הריבונית של ישראל. זה לא יביא שלום. זה יאריך את המלחמה על ידי חיזוק חמאס, יטע בלב הפלסטינים תקוות שווא, שאלימות אכן משתלמת, ויפר את הסכמי אוסלו. יתרה מכך, זה גם יעודד טרור מקומי בבריטניה, ילבה אנטישמיות ויעמיק את ההידרדרות המוסרית של המערב.

בינתיים, בריטניה עצמה מתפרקת, בשל פשיעה חסרת רסן, כאוס בשל ההגירה המואצת וריקבון תרבותי - ובזה סטארמר בחר להתמקד? זו אינה מנהיגות אמיצה ובעלת עקרונות. אם צ'רצ'יל היה מתנהג כך ב-1939, אירופה הייתה היום כולה מדברת גרמנית.

אם סטארמר באמת חפץ לסיים את המלחמה בעזה, הוא יכול היה לדרוש את כניעת חמאס ושחרור בני הערובה, כפי שעשו מדינות ערב. אבל במקום זאת, הוא משחק את תפקיד 'האידיוט המועיל' למכונת התעמולה של קטאר.

לבריטניה יש היסטוריה ארוכה ואסון במזרח התיכון. בואו לא נשכח: ראש המודיעין הבריטי סיווג לאחרונה באופן שגוי את הדרוזים כמוסלמים, מה שמראה עד כמה הממסד נותר חסר הבנה במתרחש באזור. גם מדינות אחרות שמצטרפות לתעלול התאטרלי הזה צריכות להתבייש. הן לא עוזרות לשלום, הן עוזרות לחמאס, וההיסטוריה לא תסלח להם. כי כשהאבק ישקע, אמת אחת תישאר: לא עושים שלום על ידי העצמת טרוריסטים רצחניים, אלחא ע"י ניצחון עליהם.

[לאוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האיסלאם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הברית הבלתי קדושה, שבין ה- WOKE המערבי לאיסלאם הקיצוני, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אידיוטים שימושיים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו'/
• הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם.
• הרחבה על 'אידיוטים שימושיים' בכלל.
• אוסף המאמרים על הברית הבלתי קדושה, שבין ה- WOKE המערבי לאיסלאם הקיצוני.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: אכיפה בררנית גם בבריטניה. שערוריית כנופיות האונס והפדופיליה האסלאמיות (Grooming Gangs).
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: משטרות השריעה באירופה: התפתחותן, השפעתן, ואתגרי ההתמודדות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (224), אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, ייצור ידע, 17/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2029), 'אידיוטים שימושיים' והנזק שהם גורמים, ייצור ידע, 9/3/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2025), אכיפה בררנית גם בבריטניה. שערוריית כנופיות האונס והפדופיליה האסלאמיות (Grooming Gangs), ייצור ידע, 3/1/25.
• פנחס יחזקאלי (2025), משטרות השריעה באירופה: התפתחותן, השפעתן, ואתגרי ההתמודדות, ייצור ידע, 15/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על הברית הבלתי קדושה, שבין ה- WOKE המערבי לאיסלאם הקיצוני, ייצור ידע, 30/7/25.