תקציר: הדיפ סטייט עשה טעות חמורה בהנעת תביעות השתקה. המשפט כנגדי יהפוך כמובן למשפט כנגדם. וזו תהיה הזדמנות לכתוב יומן מסע בין הערכאות בישראל בעברית, וכמובן גם באנגלית, עם העתק ליו"ר ועדת המשנה של הקונגרס, למזכיר המדינה, וכמובן לנשיא ארצות הברית. כדאי שיראו איך עובדת היוריסטוקרטיה הישראלית בתיאום עם מנגנוני הדיפ סטייט.

פרופ' משה כהן אליה הוא פרופסור מן המניין למשפט חוקתי, אשר כיהן בין השנים 2015–2022 כנשיא המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

המאמר מבוסס על פוסט שפרסם פרופ' משה כהן אליה בפייסבוק, ב- 31 ביולי 2025.

* * *

עמותת "עתיד כחול לבן" (עמותת המחאה המרכזית, בהובלת איל ההון אורני פטרקושקה ובאמצעות עו"ד גלעד שר, היועץ המשפטי שלהם, מי שכיהן בעבר כראש לשכתו של אהוד ברק) היא היום הגוף שמרכז תחתיו את כל עמותות המחאה בישראל: עשרות גופים במימון זר ובקשרים הדוקים עם מנגנוני תקשורת, אקדמיה ומשפט.

לאחרונה היא הגישה תביעת השתקה כנגדי בעקבות חשיפת פרטים על חקירות הקונגרס כנגד העמותה. אבל כמו במקרה המפורסם של קסטנר – גם כאן, המשפט יתהפך. הדיפ סטייט עשה כאן טעות חמורה. המשפט כנגדי יהפוך כמובן למשפט כנגדם. וזו תהיה הזדמנות לכתוב יומן מסע בין הערכאות בישראל בעברית, וכמובן גם באנגלית, עם העתק ליו"ר ועדת המשנה של הקונגרס, למזכיר המדינה, וכמובן לנשיא ארצות הברית. כדאי שיראו איך עובדת היוריסטוקרטיה הישראלית בתיאום עם מנגנוני הדיפ סטייט.

פרופ' רון שפירא על תביעת ההשתקה נגדי

פרופסור רון שפירא נבחר על ידי כלל דיקני הפקולטות למשפטים בישראל לשמש כנציג הפקולטות למשפטים בוועדת גרוניס. ראו מה יש לפרופסור המכובד הזה לומר על תביעת ההשתקה הזו:

בין היתר כותב פרופ' שפירא: "בבית־משפט השלום בתל־אביב צפוי להתברר משפט מסקרן: עמותת עתיד־כחול־לבן הגישה תביעת דיבה נגד פרופ' משה כהן־אליה, מפני ששיתף בטוויטר כתבה התומכת בחשדות שהועלו נגדה. העמותה, שתקציבה השנתי 155 מיליון שקל, מייחדת את עיקר פעולתה, לדבריה, ל"סיוע למחאה פעילה נגד הרפורמה המשפטית", והצליחה לקיים "אלפי אירועי מחאה בכל רחבי הארץ".

קבוצת חברי קונגרס בארה"ב דורשת לחקור האם סכום זה מומן בחלקו מכספי הממשל הפדרלי בתקופת ביידן: במישרין, בעקיפין או באמצעות מתן פטורי מס בלתי חוקיים. אני עצמי לא יודע האם הטענות נכונות, משום שהעמותה לא חושפת את זהות התורמים שלה. על פי דו"ח רשם העמותות בשנת 2023 היא קיבלה 78 מיליון שקל משני תאגידים זרים ששמותיהם חסויים.

הדבר המעניין, בעיני, הוא תוכן כתב התביעה. מאופן ניסוחו נובע שעתיד־כחול־לבן לא מאמינה בהליכים שיפוטיים נטולי משוא פנים. מרבית המסמך אינה עוסקת בשאלה המשפטית הרלבנטית: האם דין שיתוף כתבה כדין הצטרפות לטענות הכלולות בה. גם הכחשת החשדות שהעלו חברי הקונגרס היא לקונית וסתמית. עיקר המאמץ של התובעת מוקדש לדבר אחר: ניסיון להוכיח לשופטת שתקרא את התביעה שהנתבע הוא אויב מערכת המשפט. התביעה נפתחת במילים "הנתבע מרבה להשתלח בבוטות בפרסומיו בבית המשפט העליון... כחלק מתמיכתו במה שמכונה 'הרפורמה המשפטית'". לאחר מכן, מוצגת במשך עמודים רבים שורת ציטוטים של הנתבע, שאינם קשורים לתביעה, שמוכיחים את הטיעון העיקרי - שהנתבע תומך ברפורמה המשפטית."

ובכן, אשר יגורנו בא לנו. כאשר קבוצת מלומדי משפט יזמו בשנות ה-90 (של המאה הקודמת) מה שהם כינו "מהפיכה משפטית", הזהירו אותם משפטנים בלתי רדיקליים - נשיא העליון משה לנדוי, פרופ' דניאל פרידמן ואחרים - כי יומרתם של שופטים לפסוק בעניינים השנויים במחלוקת פוליטית, על סמך עקרונות כלליים שהם עצמם מנסחים, תביא לפוליטיזציה של מערכת המשפט ולערעור האמון בה. ימים הגידו שהם צדקו:

לעתיד-כחול-לבן, לפחות, אין אמון רב במערכת המשפט. מי שרואה בבתי משפט גורם ענייני, ולא קבוצת אינטרס, לא היה מקדיש את חלק הארי של כתב התביעה לציטוטים שאינם קשורים אליה.

אמון הציבור בשפיטה איננו רק תוספת קוסמטית נחמדה לפעילות שלה, אלא כלי עבודה הכרחי

פרופ' שפירא: המהפכנים המשפטיים העניקו לשופטים, שהתמנו כבעלי מקצוע על בסיס מיומנות ביישום כללי משפט בתיקים אזרחיים ופליליים, סמכות של בית משפט חוקתי המוסמך לבטל חוקים. אולם סמכות כזאת נתונה בכל הדמוקרטיות, ללא יוצאת מן הכלל, רק לשופטים המתמנים בשליטה מוחלטת של המערכת הפוליטית, עם איזונים שבתוכה: בין פוליטיקאים בבית עליון ובבית תחתון, בין קואליציה לאופוזיציה וכד'. לאחר מכן התרחקו המהפכנים עוד ועוד מכל עיקרון המקובל בדמוקרטיות בעולם המערבי. בשלב מסוים נקבע כי לא ניתן יהיה להצטרף לבית המשפט העליון אלא בהסכמת חבריו המכהנים, ובהמשך - שאותם שופטים, השולטים בהצטרפות לשורותיהם, יוכלו לבטל גם כל טקסט חוקתי, ולמעשה יכתבו חוקה מדעתם שלהם, ללא צורך בהסתמכות על שום מסמך החסין מיכולתם לבטל אותו. או אז דרשו השופטים ותומכיהם כי משהושלמה המהפכה, תכונה שיטת המשטר החריגה שיצרו "דמוקרטיה".

האתגר הגדול של מנגנון המדינה, הסביר הפילוסוף ה.ל.א. הארט, הוא להסביר את ההבדל בין השימוש שהוא עושה באלימות ובין זה שעושה שודד דרכים. והנה, עתיד-כחול-לבן מתייחסת לבית המשפט בתל-אביב כפי שמתייחסים לשודד או לבורר של העולם התחתון: היא מקדימה לפנייה אליו דברי חנופה, שבעקבותיהם שרשרת ראיות שנועדו להוכיח שהאיש, שכלפיו מופנות הטענות שלה, הוא חבר שפל בכנופיה היריבה.

אמון הציבור בשפיטה איננו רק תוספת קוסמטית נחמדה לפעילות שלה, אלא כלי עבודה הכרחי. המשפט הוא כלי לעיצוב התנהגויות של הכפופים לו, והוא איננו יכול להשפיע עליהם לפעול לפי הנחיותיו אם הם לא יאמינו שניתן להבין מראש את תוכן ההנחיות האלה, ושהסנקציות המשפטיות לא יופעלו באופן גחמתי. מי שחושב שתוצאת ההליך תלויה בשאלה לאיזו קבוצה משתייך הצד השני לא יציית למשפט אלא ייכנע באופן זמני לפחדיו מפני כוחם של השופטים.

והנה, לאסוננו עומד להתקיים בבית המשפט דיון בין שני מתדיינים, ששניהם נוטים לחשוב שתוצאות הדיון תלויות בשאלה לאיזה מחנה הם משתייכים.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2019), 'דיפ סטייט'. מדינת עומק באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 22/4/19.