תקציר: התפתחות המציאות איננה קבועה בתהליך סיבתי דטרמיניסטי. בכל זאת במבט מקצועי צבאי, ניתן לתאר כיצד מהלך ההתנתקות מרצועת עזה שבוצע בקיץ 2005,  יצר את התנאים  למתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023. לממשלת ישראל ולצה"ל היו 18 שנים לסכל ולמנוע את התפתחות האיום, אלא שבכל השנים האלה הצבא וממשלות ישראל העדיפו להסתפק במבצעי הרתעה בלבד מול חמאס

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 27 ביולי 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

התפתחות המציאות איננה קבועה בתהליך סיבתי דטרמיניסטי. בכל זאת במבט מקצועי צבאי, ניתן לתאר כיצד מהלך ההתנתקות מרצועת עזה שבוצע בקיץ 2005,  יצר את התנאים  למתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023.

מרגע הכרזת ראש הממשלה אריאל שרון על כוונתו להתנתק מרצועת עזה במהלך נסיגה חד צדדית הכרוך בעקירת כל ההתיישבות הישראלית, השיג חמאס ניצחון מורלי חסר תקדים.

בניגוד למערב - שבו נתפסת המלחמה כסוג של הפרעה - באיסלאם זוהי דרך חיים. המוסלמי אמור להימצא, כל העת, או בעיצומה של מלחמת קודש - ג'יהאד - או בהכנות לקראתו. אבל איך ידע המאמין שהגיע הרגע לפעול? פה הגענו לחשיבותם של האפקטים והאירועים המכוננים, שמניעים מלחמה באמונה האיסלאמית. לאורך ההיסטוריה, הכרנו מספר אירועים שנתפסו כסימנים אלוהיים או כאותות משמים והובילו לפעולות משמעותיות מצד מאמינים מוסלמים. ההתנתקות הייתה אחת מאלה. הרמטכ"ל באותם ימים, רא"ל משה יעלון, תרגם זאת להליך החשיבה הישראלי באומרו אז, שנטישת יישוב בגלל איומי טרור  מעניקה  "רוח גבית לטרור" [ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'יד האלוהים'. אירועים מכוננים כציווי דתי] באסלאם..

מחיר הדם

עד להכרזת שרון על כוונתו לסגת מיישובי רצועת עזה, ההתיישבות שם זכתה לתמיכה רחבה בחברה הישראלית. ראוי להדגיש: השליטה הישראלית על כל הפלסטינים ברצועת עזה, הסתיימה כבר בידי יצחק רבין במאי 1994, אז נסוגו כוחות צה"ל מכל האזורים המאוכלסים בפלסטינים ברצועת עזה והתושבים בהם הועברו לשליטת הרשות הפלסטינית. כאשר נימק אריאל שרון את ההתנתקות בצורך לשפר את היחס הדמוגרפי בין יהודים לערבים, זו הייתה תרמית כיוון שבגוש קטיף והיישובים ברצועת עזה לא התגורר פלסטיני אחד.

בהתאם לכך, בנאומו האחרון בכנסת בדיון על אוסלו ב' 5.10.1995, הציג  ראש הממשלה יצחק רבין את גוש קטיף כמודל רצוי בהשראתו  "להקים גושי יישובים והלוואי שהיו כמו גוש קטיף גם ביהודה ושומרון".

מה שהוביל לתפנית בדעת הציבור ביחס לגוש קטיף היה תוצאת מחיר הדמים הישראלי מהתקפות הטרור של חמאס כנגד חיילים ואזרחים. כך ניתנה לטרור תקווה גדולה שיש למאמציו תוחלת.

במחלוקת שהתנהלה מאז הסכמי אוסלו בין הנהגת חמאס להנהגת הרשות הפלסטינית, על הדרך הנכונה לסיום הכיבוש הישראלי, הנהגת חמאס נצמדה והתמסרה לדרך המאבק המזוין. הרשות הפלסטינית לעומתה הטיפה לדרך המדינית. בציבור הפלסטיני נתפסה ההחלטה הישראלית לנסיגה כהישג ישיר של ההתמדה של חמאס במאבק המזוין וכהוכחה לתועלת דרך המאבק. בבחירות שנערכו ברשות הפלסטינית למועצה המחוקקת, בינואר 2006,  בהשראת תהילת ניצחונו, זכה חמאס ברוב מובהק גם ביו"ש. בהמשך, ביוני 2007  בעימות אלים בין אנשי חמאס לאנשי פת"ח ברצועת עזה, תפס חמאס את השלטון, אנשי הממשל והמנגנונים של  הרשות הפלסטינית ברצועת עזה סולקו בתבוסה. מאותה שעה , נוצרה ברצועת עזה מדינה דה-פאקטו, מדינת חמאס בעלת מרחב מוגדר, אוכלוסייה אזרחית, צבא וממשלה.

מי שהיה באותה תקופה מפקד אוגדת עזה בצה"ל, תא"ל צ'יקו תמיר  זיהה דפוס התארגנות חדש בכוח הצבאי של חמאס:  תמורה מארגון טרור לארגון צבאי בנוי כהלכה בפלוגות, גדודים, חטיבות ומפקדה עליונה. בכך הוקם למעשה ארגון צבאי סדור שהלך והציב מול ישראל איום אסטרטגי, עם תוכניות רכש ואימונים, מפעלים לייצור אמצעי לחימה וחפירה שיטתית של מערכת מנהרות ומתקני פיקוד ושליטה מוגנים, קשה לתאר את היכולת להיווצרות התהליך הזה בכל ממדיו, ללא התנאים שחוללה ההתנתקות הישראלית מרצועת עזה.

בתוך כך, ההחלטה של ראש הממשלה שרון לנסיגה מלאה מכל רצועת עזה, כולל מציר פילדלפי בגבול מצרים, פתחה את שערי מדינת חמאס להברחת אמצעי לחימה תקניים מאיראן ומלוב בהיקף כמותי חסר תקדים. כך נבנה ברצועת עזה מערך אש רקטי בעוצמה מערכתית ביכולת לאיים על עומק מדינת ישראל בטווח ירושלים ותל אביב. בהיבט הזה, ההתעצמות הצבאית המהירה והעוצמתית של חמאס,  לא הייתה מתאפשרת ללא ההתנתקות.

במבט מרחבי, ההיפרדות הישראלית המוחלטת, במימוש הרעיון "הם שם ואנחנו כאן" במשטר גבול קשיח מוגדר על ידי מערכת גדרות, נתן לחמאס הגנה שאפשרה לו את השקידה על תהליכי בניין הכוח וההתבצרות במרחבי שליטתו.  בשונה מהסידור המרחבי ביהודה ושומרון, ששימר מארג יישובים ישראליים בשטחי C, וכתוצאה מכך לא נפגעה הנגישות המבצעית של צה"ל לסיכול התארגנויות טרור, ברצועת עזה עם מימוש ההתנתקות, כל חציית גדר על ידי כוחות צה"ל הפכה לסוג של הכרזת מלחמה המלווה באיום רקטות על תל אביב. במהלך השנים, התהוות זו של משוואת הרתעה הדדית, פגעה קשות בחופש הפעולה הישראלי ברצועת עזה.

בנוסף, מרחב היישובים הישראלים שהוחרבו בהתנתקות, הפך לשטח צבאי סגור של חמאס בו נערכו אימונים באש חיה בו תורגלו יחידות הנוחבא באימון מודל  לכיבוש היישובים הישראליים ומוצבי צה"ל. גם פעילות זו בשטחי האימונים, לא הייתה מתאפשרת ללא עקירת היישובים הישראליים.

בתהליך שיטתי לבניין הכוח הצבאי ובהתנסות אקטיבית בלחימה עם ישראל בסדרת מבצעים, אימצו בחמאס את רעיון המלחמה שפותח על ידי חיזבאללה בלבנון.  הרעיון הוכוון למלחמה נגד ישראל באמצעות שלושה רכיבים מערכתיים: הראשון מערכי האש רחבי היקף  לאיום על העורף הישראלי, הרכיב השני, מערכי הגנה בתוך ריכוזי האוכלוסייה בערים ובמחנות הפליטים, בגיבוי רשת מנהרות מסועפת שלא הייתה כמוה בתולדות המלחמות. והרכיב השלישי כוחות קומנדו בהיקף רחב למתקפה אל השטח הישראלי. בהיבט זה מדובר לא רק בהתעצמות ובניין כוח למלחמה נגד ישראל, אלא גם באימוץ רעיון מלחמה התקפי שללא התנאים שחוללה ההתנתקות לא היה ניתן לממשו.

כאמור לעיל, המציאות איננה דטרמיניסטית. במהלך שמונה עשר השנים מההתנתקות ועד לשבעה באוקטובר 2023, היו לצה"ל ולמדינת ישראל הזדמנויות לסכל ולמנוע את התפתחות האיום. אלא שבכל שנים אלה, צה"ל וממשלות ישראל העדיפו להסתפק מול חמאס במבצעי הרתעה בלבד. בנסיבות אלה, מתגלה קו סיבתי ישיר שמוביל  מרגע סיום ההתנתקות ועד לבוקר שמחת תורה שבעה באוקטובר.

[לאוסף המאמרים על ההתנתקות ותוצאותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על ההתנתקות ותוצאותיה.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'יד האלוהים'. אירועים מכוננים כציווי דתי באיסלאם
• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים אודות 'הרתעה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), ההתנתקות והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2024), 'יד האלוהים'. אירועים מכוננים כציווי דתי באיסלאם, ייצור ידע, 19/7/24.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.