תקציר: עצוב לראות את שב"כ ערב היום. ארגון שאיבד את דרכו, את האמון בו ואת הלגיטימציה שלו, ששקע בפוליטיקה עד צוואר ושהפך את חצרותיו לקן של מרי נגד ממשלה נבחרת... סוציולוגיה משמעה איסוף תיעוד ובחינה של משמעויות ומסקנות, והמדיה מלאה בחומר. ליקטנו פה עבורכם אוסף שני של ממים אינטרנטיים על הסטגנציה הקשה שפשתה בשב"כ ועל השלכותיה. אתם מוזמנים להוסיף עוד.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר רביעיי מתוך ארבעה על הפוליטיזציה של שב"כ. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: הפוליטיזציה של שב"כ הרסה אותו מבפנים.
• פנחס יחזקאלי: פרשת נדב ארגמן, 'ההיגיון הפרדוקסלי של השפע' וחטא עשיית היתר.
• פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על הפוליטיזציה של שב"כ והשלכותיה - אוסף ראשון.

*  *  *

בליל ה- 13 במרץ 2025 נפל דבר בישראל. ראש שירות חשאי בישראל התראיין ואיים במילותיו על ראש ממשלה נבחר, שיפרסם מידע שהגיע עליו בתוקף תפקידו, ושעל שמירתו הוא אמון לעד (ראו הסרטון למטה).

בעולם נורמאלי הוא היה נעצר באותו ערב ע"י שירות הביטחון הכללי, ומועמד לדין תוך כדי תקופת מעצרו. רק שהעולם אינו נורמאלי ושב"כ הוא אחד ממוביליו של מרד גלוי, פרוגרסיבי, נגד השלטון הנבחר.

למרד הזה יש שם: 'מהפכת צבע' (Color Revolutions). כינוי זה נטבע בתחילת שנות ה-2000, בעיקר בעקבות סדרת מהפכות בלתי-אלימות, שהתרחשו במדינות פוסט-סובייטיות. עם הזמן, נכנס המושג לשיח תנועת הווק (WOKE) הפרוגרסיבית, ועבר מניפולציה סמנטית (שימוש במושג מוכר במשמעות שונה): לא מהפכה דמוקרטית במדינות טוטליטריות, אלא מהפכה בדמוקרטיות לא פרוגרסיביות, כדי ש'תחזורנה לתלם'.

סוציולוגיה משמעה איסוף תיעוד ובחינה של משמעויות ומסקנות, והמדיה מלאה בחומר. ליקטנו פה עבורכם אוסף שני של ממים אינטרנטיים על הסטגנציה הקשה שפשתה בשב"כ ועל השלכותיה. אתם מוזמנים להוסיף עוד.

מם ראשון בראש העמוד: 'חכמי השמאל' כבר הבינו, ששחררו בטעות שד נורא מהבקבוק

אלה בשמאל, שמוחם לא נסתם עדיין ב'תרבות ההשתקה והביטול' - שמוציאה מחוץ למחנה כל מי שמבקש לתת משוב - מבקרים בחריפות את השימוש שעושים המחאה ושלוחיה בשב"כ, להשגת מטרות פוליטיות. מדוע?

• ראשית, מערכות מורכבות תמיד מתהפכות, זוכרים? וזה רק עניין של זמן עד שהנרדף יהפוך לרודף, וזה כמעט אף פעם לא נעצר, עד שזה מגיע לקיצוניות האחרת.
• שנית, תחשבו עכשיו על המחלקה היהודית בשב"כ: לאן היא תפנה כשהמערכת תתהפך? אין זה סוד שבישראל מתבצע ניסיון ל'מהפכת צבע' (Color Revolutions): ניסיון להפלת שלטון באמצעים לא-צבאיים, על ידי האופוזיציה הפוליטית והמינהלית, בגיבוי פוליטי וכספי בינלאומי, ובסיוע ארגוני זכויות. אילולא האכיפה הבררנית המגובה בתקשורת הליבה, מעשים רבים מידי של אנשי המחאה ושלוחיה היו מתוייגים כחתרנות ובגידה ממש.
• שלישית: גם מערכת הביטחון האמריקנית של ממשל טראמפ תופסת כך את הנעשה בישראל. קחו למשל את דברי סגן ראש ה- FBI, דן בונגינו: "כסף בינלאומי זורם לישראל מליברלים בכל העולם, כדי לוודא שישראל - אחת הדמוקרטיות העוצמתיות ביותר - לא תאבד את האחיזה הליברלית על מערכת המשפט". העבודה הצמודה של ארגוני הביטחון הישראליים עם האמריקנים היא הרי 'האורים והתומים' של המערכת הישראלית. מה יהיה כשהיא תתחיל להאיץ בשב"כ להתחיל ולפעול למנוע 'חתרנות אמיתית'?

לכן, אחרי ששחררו את המפלצת לאוויר, נזעקים אנשי שמאל לעצור את השימוש הפוליטי בשב"כ, אבל דומה שמאוחר מידי. השד השתחרר כבר מהבקבוק ורק אירוע יוצא דופן, מהסיבות הלא נכונות, ישיבו לשם.

מם שני מדף הטוויטר של 'עובדה': נבצרות שוב על הפרק?

למי שלא שם לב, לבכירי השב"כ תפקיד מפתח ב'מהפכה המשטרית' שכופה עלינו המחאה, ומי שחושב שהם מלהגים את עצמם לדעת באולפנים טועה ומטעה. כל מילה נשקלת שקול היטב. לא סתם מעלה שוב יורם כהן את בעיית הכשירות של ראש הממשלה. ההוצאה לנבצרות ומלחת האחים שתתלקח בעקבותיה אמורים להיות שיאו של המאבק שכפתה המחאה על עם ישראל, ומי שסומך על דונלד טראמפ שיושיע את נתניהו, צפוי לדעתי להתאכזב.

האם לימין יש אסטרטגיה ב'משחק' הזה? האם מישהו שם מבצע 'משחקי מלחמה', ומסמן את נקודות התורפה שלו ושל יריביו? לדעתי לא וחבל. במאבקים כאלה מנצחים אלה שטועים פחות!

מם שלישי: קלמן ליבסקינד: הגיע הזמן לדבר ברצינות על מה שמתרחש בשירות הביטחון הכללי בשנים האחרונות

"מסמך 'עיקרי תחקיר 7/10 של שירות הביטחון הכללי' (מסמך מהונדס. המקורי שונה לחלוטין, פ"י) - לבד מהודאה באשמה, שאיש לא היה זקוק לנייר הרשמי הזה כדי לקבוע שהיא קיימת, היה עמוס בשרשרת מחמאות מביכות שהרעיף הארגון על עצמו ("חזק", "יציב", "צנוע", "ערכי", "מקצועי"), על הערכים שלו ("ממלכתיות", אמת", "רעות", "יושרה", "שקיפות"), ועל התחקיר הנפלא שביצעו אנשיו ("נוקב", "יסודי", "אחראי", "שקול", "ממלכתי", "עצמאי", "בלתי תלוי", "מקיף")... מחבריו התאמצו מאוד שלא להשאיר את האחריות לכישלון בגזרתם, ולפזר אותה ככל האפשר גם על צה"ל וגם על הדרג המדיני.

אבל על שורה אחת ראוי להתעכב במיוחד: זו שקבעה שאחת הסיבות המרכזיות לבניית כוחו של חמאס, סיבות שאפשרו את יציאתו למתקפה, היא מדיניות החתירה ל"שקט". זו כמובן אבחנה מדויקת מאוד. אלא מה? שהגוף האחרון בישראל שיכול להאשים מישהו בהתמכרות ל"שקט" הוא שירות הביטחון הכללי, ארגון שהחתירה לשקט הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהדנ"א שלו...".

למאמר לחצו כאן: https://tinyurl.com/mryrete5

מם רביעי: רונן בר הולך לגלות את התוצאות הבלתי צפויות של ניצחונו בבג"ץ

ממשלי ביידן ואובמה לפניו, נהגו לשלוט במינויים במערכת הביטחון הישראלית בעזרת המשפט: "זכותכם למנות את מי שאתם רוצים, אבל איתו אנחנו לא נעבוד!". כזכור, כל מערכת מורכבת מתהפכת וכל מה שמתהווה בצד אחד שלה, יתהווה גם בצידה השני. ממשל טראמפ אלרגי לסוכני 'דיפ סטייט', שהתעללו בדונלד טראמפ בקדנציה הראשונה שלו. הוא רואה ב'דיפ סטייט' שלנו את משרתי ממשל ביידן.

הרצי הלוי הצליח לברוח בכבוד בדקה האחרונה ממש של חילופי הממשל, ואף קיבל מדליה מהרמטכ"ל האמריקני של ממשל ביידן, ביומו האחרון בתפקיד. היום לא נותרו בוושינגטון כאלה, שיאירו פנים לאנשי ה'דיפ סטייט' הישראלי, ורונן בר הרי הציב עצמו בחוד המאבק להקרסת הממשלה, מטרה אליה חתר הממשל הקודם.

רונן בר הולך לגלות בדרך הקשה, את משמעותה של 'כתף קרה' אמריקנית, לא רק בזמן המועט שיישאר בתפקיד, אלא גם בג'ובים הבאים שהוא עתיד לבקש לעצמו. עתה יודע כל מעסיק פוטנציאלי שהאיש הזה הוא 'פרסונה נון גראטה' עבור מקבלי ההחלטות העכשוויים בוושינגטון.

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: הפוליטיזציה של שב"כ הרסה אותו מבפנים.

מם חמישי: יותר משבג"ץ העניש בהחלטתו את הממשלה, הוא העניש את רונן בר...

רונן בר יכול היה עדיין לפרוש כמו הרצי הלוי בדקה ה- 90, כשהוא חבוט אך שלם. אבל הוא בחר בסכלותו למלא את התפקיד שבחרו עבורו מורדי 'מהפכת הצבע', כדי להקריס את ממשלת נתניהו. התוצאה היא שמי שקורס הוא דווקא השב"כ, ובר משול לצפרדע בסיר רותח ומבעבע - שלא השכילה לקפוץ בזמן . הוא איבד שליטה על ארגונו, ומתבשל בתוכו, בלי דרך לברוח.

לטעמי, אין עונש גדול מזה לראש ארגון שצריך לעבור במסדרון ולראות את המבטים שצועקים: "לך כבר, לך!".

מם שישי: "שומר סף?" אחד הממים הטובים...

יום אחד נתעורר ונבין את עומק הטרלול שאליו נפלו אלה המכנים ראש ארגון חמוש במדינה דמוקרטית, שמורד בממשלתו, בשם 'שומר סף'... ואגב, הכרזה המעולה הזו גם ממחישה את מחירו של העיסוק בפוליטיקה בארגוני ביטחון!

מם שביעי: אז למי להאמין? לפוליטיקאי או ליוצא השירות החשאי?

בעיה. גם אלה וגם אלה הם שקרנים מקצועיים. השקר עבורם הוא כלי עבודה (בפוליטיקה ובוודאי בארגונים חשאיים), וגם קשה לתפוס אותם בשקר. מדוע? כי שקר מקצועי מורכב מ- 99% אמת וטוויסט קטן, שמשנה את התמונה וההקשר. מרחב ההתחמקות של השקרן בשקרים כאלה עצום.

צריך לזכור שגם 'שחקנים' בארגונים ביורוקרטיים עושים פוליטיקה (הפוליטיקה הארגונית יצרית לא פחות והפוליטיקה ה'רגילה'), וללא עורמה ותחבולה - שהשקר ממלא בהם תפקיד מפתח - אין להם סיכוי לטפס לפסגה. לכן, המיומנות הזו אצל בכירים בארגונים צבאיים שהולכים לפוליטיקה גבוהה.

אז למי להאמין? לזה שהסיפור שלו מסתדר לכם מבחינה פוליטית. ממילא הפוליטיקה העכשווית עוסקת רק בנרטיבים, והאמת רלוונטית בה רק כשהיא תומכת בנרטיב.

הדף הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: שקרים ושקרנים באתר ייצור ידע.

מם שמיני: אז יורם כהן הימרה את פי ה'דיקטטור', נשאר בתפקידו בכיף, ונתניהו 'גמל' לו במינוי יורש-ממשיך מהקליקה שלו? נשמע לכם הגיוני?

מעבר לקושי להאמין לאדם שנוצר עבירה פלילית בלבו עד שיהפוך פוליטיקאי ויזדקק לה (מה שהופך אותו לשותף לעבירה), כל מי שמבין משהו בארגונים הללו מבין שיש פה חלקי פאזל שלא מסתדרים...

הכלל החשוב ביותר בשירות הוא, שמה שהיה בשירות נשאר בשירות. מי שמוציא דברים החוצה, גורם נזק עצום לארגון שעליו הופקד, ושעל כבודו הוא אמור לשמור כל חייו. אם הדברים היו נכונים היה צריך כהן לפחות, לתעד אותם בזיכרון דברים בזמן אמת, ולהפקיד אותם אצל עו"ד ליום פקודה.

כך או כך, הנזק שעשה יורם כהן לשירות משתווה לדעתי, רק לזה שגרם יורשו וחבר הקליקה שלו, נדב ארגמן. וזה, עוד לפני הדיון, כמה הדברים הללו משקפים את שהתרחש באמת (זכרו: שקר טוב מורכב מ- 99% אמת וטוויסט קטן, שמשנה את התמונה וההקשר, שמאפשר מרחב ההתחמקות עצום).

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: תרבות של שקר. ארגונים ביורוקרטיים משקרים!.

מם תשיעי: השב"כ רואה את הישגי המוסד ועיניו כלות

שני ארגונים. עבור האחד, אפילו השמים אינם הגבול, והוא מחולל נפלאות בארצות אויב, קרובות ורחוקות. השני, נכשל בשטחים קרובים לנו, איבד את אמונו של יותר מחצי העם ואת הלגיטימציה לפעול בקרבו. למה?

משתי סיבות עיקריות:

1. הבנת המטרה היא 90% מההצלחה. כשהמטרה הולכת לאיבוד, אובדת גם ההצלחה.
2. השנייה היא ההתבוססות בביצה הפוליטית: קחו ארגון מקצועי, ערבו בו פוליטיקה, והוא מתקלקל ברגע.

מם עשירי מדף הטוויטר של עמליה עוזר: "תודה רונן"... מספרים לנו שהחכמה מצויה בשמאל. אבל, מסתבר שהמצב שם לא משהו, אחרי שנתיים של 'השתקה' ו'ביטול'. למה?

תישארו לשכב שנתיים ולא יישאר לכם שריר אחד עובד ברגליים. אל תפעילו את המוח שנתיים וייתנוון גם הוא לכם, עד כדי כך שלא תוכלו להבדיל בין ארגון הנמצא בשיאו (המוסד) לארגון העצוב בסטגנציה קשה, שהביא עלינו את ה- 7/10, ושראשו הטביע אותו עד צוואר בביצה הפוליטית...

מם אחד עשר: למה השב"כ לא התריע שמתבצע ניסיון הפיכה בישראל במימון גורמים זרים?

פשוט כי הוא היה, ועדיין הינו, שחקן מרכזי בניסיון ההפיכה הזה. וזו גם הסיבה שלא מנע את טבח ה- 7/10. הוא פשוט היה עסוק מידי בהפלת ממשלתו שלו!

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: פוליטיזציה בארגונים ומחירה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים: פוליטיזציה בארגונים ומחירה.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה.

מקורות והעשרה

• אבי בראלי (2025), שב"כ במשבר, ישראל היום, 24/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), פוליטיזציה בארגונים ומחירה, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/25.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2024), היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה, ייצור ידע, 17/6/24.