תקציר: את דפוס ההיגיון ההגנתי שהפעילה מדינת ישראל להגנת יישובי עוטף עזה ולהגנת יישובי הצפון יש להחיל גם על ריכוזי הטרור שהתהוו בצפון השומרון. כפי שלא ניתן להגן על מטולה, כאשר כוחות חיזבאללה נערכים בכפר כילא הסמוך, כך לא ניתן להגן על כפר סבא, כביש 6 ויישובי עמק חפר, ללא דיכוי התארגנות הטרור במחנה פליטים נור א-שאמס בטול כרם או במחנה פליטים ג'נין. במוקדם או במאוחר מערכת הביטחון בהנחיית דרג מדיני תידרש לחיסול איום הטרור שהולך ונבנה בערי צפון השומרון.
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות.
בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 6 בינואר 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.
* * *
ב- 6 בינואר 2025, היום (שני) סמוך לשעה 09:00 בבוקר, ירו שלושה מחבלים ירו לעבר כמה כלי רכב ישראליים, ביניהם אוטובוס. הם רצחו שתי ישראליות ושוטר מקדומים ופצעו עוד כמה אזרחים באורחים שונים. למערכת הביטחון וגם למתיישבי יהודה ושומרון, הפיגוע הזה היה צפוי. לא שהיה מידע על הפיגוע שלא קיבל מענה, אילו היה מידע מדויק הפיגוע היה בוודאי מסוכל, כמו עשרות פיגועים שסוכלו בהצלחה בדרך זו. אלא שהיכולת לפיגוע הייתה ידועה, והייתה זו רק שאלה של עיתוי להתרחשות פיגוע שלא תהייה עליו ידיעה מודיעינית מדויקת.
למערכת הביטחון ידוע היטב עוד מימי הכרזת מבצע "שובר גלים" במרץ 2022, כי בצפון השומרון במרחב הערים: שכם, טול כרם, ג'נין, מתארגנות קבוצות טרור שהופכות לאיום על מדינת ישראל. מדובר בהתארגנות גלויה של קבוצות חמושות שבאופן חסר תקדים יצרו איחוד ושיתוף פעולה בין ארגונים שבעבר היו רחוקים משיתוף פעולה. בהתארגנות שיטתית של חמ"לים משותפים ומערכי הגנה והתבצרות במחנות הפליטים, התאחדו חברי "שוהאדא אל אקצה"המשויכים לפתח, פעילי חמאס ופעילי ג'יהאד איסלמי. כדאי להדגיש שארגון 'שוהאדא אל אקצה', לפחות פורמלית, מצוי תחת שליטה ארגונית של אבו מאזן הנושא גם בתפקיד ראש הפתח.
השטח ביהודה ושומרון ובמיוחד בצפון השומרון רווי נשק מתקדם, הכולל מטענים תקניים ואמצעים שמעבר לנשק קל. הנשק הזה הוברח באורח יזום מגבול ירדן בהכוונת משמרות המהפיכה האיראניים. במהלך הדרגתי שנבנה בשנים האחרונות, הפך אזור צפון השומרון לאיום אסטרטגי על מדינת ישראל. שלושת הרוצחים שפגעו הבוקר באוטובוס על ציר ראשי בשומרון יכלו בקלות לבחור מטרה אחרת מעבר לגבול הקו הירוק. היישוב בת חפר - שהפך להיות יישוב ספר קרוב גדר, בסמיכות לטול כרם - מצוי כבר חודשים בתודעת איום ירי וחרדת פלישה לתוך היישוב. גם התנועה בכביש 6, בסמוך לגדר ההפרדה יכולה הייתה להיות יעד לפיגוע. המרחק מטול כרם לנתניה אינו עולה על 15 ק"מ, מרחק קצר לרכב מחבלים חמוש שיחצה בהפתעה את הגדר.
איום דומה מתקיים מג'נין לעבר יישובי התענך והעיר עפולה, וגם מרכז תל אביב ורחובה הראשי של יפו הפכו לזירת פעולה של מחבלים חמושים פעילי הקבוצות החמושות במרחב יו"ש.
במבט הזה, את דפוס ההיגיון ההגנתי שהפעילה מדינת ישראל להגנת יישובי עוטף עזה ולהגנת יישובי הצפון יש להחיל גם על ריכוזי הטרור שהתהוו בצפון השומרון. כפי שלא ניתן להגן על מטולה כאשר כוחות חיזבאללה נערכים בכפר כילא הסמוך, כך לא ניתן להגן על כפר סבא, כביש 6 ויישובי עמק חפר, ללא דיכוי התארגנות הטרור במחנה פליטים נור א-שאמס בטול כרם או במחנה פליטים ג'נין. במוקדם או במאוחר מערכת הביטחון בהנחיית דרג מדיני תידרש לחיסול איום הטרור שהולך ונבנה בערי צפון השומרון. הודעת ראש הממשלה לאחר הפיגוע הייתה הודעה לאקונית: "ידינו תשיג את הרוצחים". זו אינה בשעה זו התגובה הנכונה. כאן לא מדובר בחוליה סוררת שבתפיסתה או חיסולה העניין ימוצה. כאן מדובר בהתמודדות עם מערכת טרור מאורגנת שהפכה לאיום אסטרטגי על מדינת ישראל. למול אתגר זה נדרשת מערכה מקיפה אף יותר מחומת מגן.
[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
