תקציר: 'מקצועיות' מוגדרת כרמת השליטה שלנו בידע המקצועי; ו'מקצוענות' מבטאת את התרבות המקצועית שלנו. מצב המקצועיות של ארגוני הביטחון והשירות הציבורי שלנו מביך בלשון המעטה... בדף זה מרוכזות כרזות מחאה הנובעות מהמחאה הזו. אתם מוזמנים לתרום עוד!

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

עודכן ב- 7 בנובמבר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

'מקצועיות' מוגדרת כרמת השליטה שלנו בידע המקצועי; ו'מקצוענות' מבטאת את התרבות המקצועית שלנו. מצב המקצועיות של ארגוני הביטחון והשירות הציבורי שלנו מביך בלשון המעטה...

בדף זה מרוכזות תמונות וכרזות מחאה הנובעות מהמצב הבעייתי הזה ומהשלכותיו. אתם מוזמנים לתרום עוד!

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

אתם מוזמנים לתרום עוד...

[כרזות, תמונות וסרטונים שבעל הזכויות שבהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com] 

*  *  *

כרזה ראשונה בראש הדף, בדף הטוויטר של Judeoespañol: כשלא מקצועיים - מברברים!

אחת המחלות הקשות של צה"ל (כמו משטרת ישראל) היא היעדר מקצועיות צבאית, למעט ברמה הטקטית והמיקרו טקטית. כך נוצרים לאורך השנים שדרות פיקוד שבינן לבין המקצוע הצבאי אין מאומה.

וכשלא מבינים את המקצוע, ממציאים ומברברים, ואם המברבר בדרגה מספיק גבוהה, הדברים נכתבים ומועברים הלאה. הנה למשל הרמטכ"ל בני גנץ בעקבות מבצע 'צוק איתן': "מעזה יש איום התקפי, אבל הוא לא מתקפתי"...

אתם הבנתם?

כרזה שנייה: (חוסר) מקצועיות הצבא: מפקדי הצבא הצליחו שוב להמציא את הגלגל...

אפשר להשתגע כל פעם מחדש מגודל הכישרון והיצירתיות הצה"לי ברמות הטקטית והמיקרו טקטית, מול אפסותם האסטרטגית של מצביאיו... לפני מלחמת יום כיפור הם הוציאו את המגננה מהדוקטרינה הצבאית, והתוצאות היו בהתאמה. במלחמת לבנון השנייה, כיאה לפרוגרסיביים אמיתיים, הם המציאו את 'התמרון ללא הכיבוש': מתמרנים, כובשים והולכים, ואם צריך מתמרנים וכובשים שוב את אותו מקום. וכיוון שזו הייתה מלחמה מוצלחת כל כך, העתירו את השיטה גם למלחמת חרבות ברזל.

כך, נשכחו כל העקרונות הבסיסיים של צבאיות ותפקידה. נשכחה ההבנה שתפקיד הצבא לכבוש ולהחזיק בשטח שהופך נכס לדרג המדיני, לכל שימוש שיחפוץ. כך התבזבזה המערכה בעזה בלי שתושג ולו אחת ממטרות המלחמה.

והגרוע מכל, אף אחד לא למד כלום, ואין גם שכל להצטער...

כרזה שלישית: יו"ר הכוחות המשולבים האמריקנים קוטל את חוסר המקצועיות של מצביאי צה"ל

אפשר להגיד הרבה על הצבא האמריקני, אבל בניגוד אלינו, מקצועיות היא אצלם ערך חיוני. זאת, בניגוד משווע למתרחש אצלנו, כשקציני צבא מגיעים לבכירות עם הכשרה ניהולית, בלי להכיר את המקצוע הצבאי, וממציאים את הגלגל.

אחרי הטיהורים בצה"ל לאחר אוסלו, ובעיקר לאחר ההתנתקות, הפכה המילה 'כיבוש' למילה גסה. לכן, שכחו אצלנו שתפקידו של צבא לכבוש שטח ולהחזיק בו, כדי שהדרג המדיני יוכל לממש את ההישג הצבאי להישג מדיני. אז מה עושים? מתמרנים בלי לכבוש. את התוצאה ראינו במלחמת לבנון השנייה, וכיוון שלא מפיקים אצלנו לקחים (חוסר מקצועיות כבר אמרנו?) אנחנו רואים את זה ביתר שאת במלחמה הנוכחית: מתמרנים, כובשים והולכים, ואם צריך מתמרנים וכובשים שוב את אותו מקום.

אז הנה מה שחושב על כך יו"ר הכוחות המשולבים האמריקני, גנרל צ'רלס בראון, בנימוס אמריקני אופייני, אבל בחדות: "... (אחרי הכיבוש), צריך גם לשמור על השטח ולייצב אותו. הישראלים לא רוצים להישאר, אז זה מאפשר ל... (חמאס) לחזור, אם אתם לא שם. לכן, זה הופך את זה למאתגר יותר עבורם, בכל הנוגע ליכולת להגיע למטרותיהם ולהשמיד ולהביס את חמאס צבאית". במילים פחות יפות, לכן צה"ל נכשל עד כה, בהשגת מטרות המלחמה.

אתם הבנתם את זה? בכירי צה"ל לא ולא!

כרזה רביעית בדף הטוויטר של חיים רמון: מקצוען צבאי אמריקני נוסף מספר מה הוא חושב על ביצועי מצביאי צה"ל בעזה

אחרי הביקורת הקטלנית שהעביר לפני חודש, הרמטכ"ל האמריקאי גנרל צ'רלס בראון על האסטרטגיה של המטכ"ל וקבינט המלחמה ("לא רק שאתה צריך באמת להיכנס ולחסל את היריב שמולו אתה עומד, אתה צריך להחזיק את השטח – ואז אתה צריך לייצב אותו"), הגיע תורו של אחד המקצוענים הצבאיים בעשרות השנים האחרונות, גנרל דייוויד פטראוס.

פטראוס קבע כי "הריגת מחבלים ולוחמי גרילה ולכידתם היא בלתי מספיקה; המפתח לקיבוע ההישגים הביטחוניים ולעצירת הגיוס של לוחמי אויב חדשים הוא להחזיק בשטח, להגן על האוכלוסייה האזרחית ולספק להם ממשל ושירותים".

גם בראון וגם פטראוס מסרו בעבר מסרים אלו באופן דיסקרטי לגלנט ולהלוי, תוך שהם מדגישים שאם לא נכבוש את הרצועה כולה ונקים בה ממשל צבאי זמני, לא נצליח להכריע את החמאס הצבאי ולא נצליח למוטט את חמאס האזרחי.

מה השתנה בעצם? בעיית המקצועיות הצבאית הייתה תמיד אחת הבעיות הקשות של צה"ל, והיא הוחמרה מאז שנות ה- 90 של המאה הקודמת בשל הפוליטיזציה שעברה הקצונה הבכירה.

• המאמר הרלוונטי: דף הטוויטר של חיים רמון, 21/6/24.

כרזה חמישית: מה חושב דונלד טראמפ על מקצועיותו של יואב גלנט?

בשנה האחרונה לעגו שני גנרלים אמריקנים להיעדר המקצועיות של ההנהגה הצבאית הישראלית: יו"ר הכוחות המשולבים האמריקני, גנרל צ'רלס בראון ("לא רק שאתה צריך באמת להיכנס ולחסל את היריב שמולו אתה עומד, אתה צריך להחזיק את השטח – ואז אתה צריך לייצב אותו") וגנרל דייוויד פטראוס ("הריגת מחבלים ולוחמי גרילה ולכידתם היא בלתי מספיקה; המפתח לקיבוע ההישגים הביטחוניים ולעצירת הגיוס של לוחמי אויב חדשים הוא להחזיק בשטח, להגן על האוכלוסייה האזרחית ולספק להם ממשל ושירותים").

לשניהם הצטרף גם דונלד טראמפ שהלעיג ב- 12 באוקטובר 2023 על שר הביטחון יואב גלנט: "יש להם שר ביטחון שאומר "אני מקווה שחיזבאללה לא יתקוף אותנו מצפון, אז למחרת בבוקר הם תקפו... אולי הם לא היו עושים את זה אם לא היו מקשיבים לאידיוט (jerk) הזה, שהסביר להם שזו נקודת התורפה שלו. מי שמע על איש ציבור שאומר בשידור שהוא מקווה שהאויב לא יתקוף באזור מסוים?"

כרזה שישית: מביך!

היעדר המקצועיות הצבאית הוא אחד המאפיינים המביכים ביותר של צה"ל בעשורים האחרונים (ולא רק בהם), וכיוון שצה"ל עבר פוליטיזציה מואצת מאז אוסלו, שהתחזקה לקראת ההתנתקות, בהיעדר מקצועיות, נותרה רק פוליטיקה קטנה ומביכה.

לדעתי, במקרה של שמני, המבוכה הזו בולטת היום לעין, כש'הלבין' את דוח הגנרל אלן בדוח דומה מאוד משלו, שבו הוכיח לכאורה שניתן להסתדר בלי צה"ל בבקעת הירדן (https://tinyurl.com/yff42b9c). רק לאחרונה, מתחו שניים מהמקצועיים בקציני הצבא האמריקני בעשורים האחרונים, הרמטכ"ל האמריקאי גנרל צ'רלס בראון גנרל דייוויד פטראוס, ביקורת הקטלנית על האסטרטגיה הצה"לית שעליה שמני מגן בערוצי התקשורת.

במקרה שלפנינו, תורם לטעמי האלוף שמני לקמפיין שנאת המתנחלים, וקובע שכי בלי ההתנחלויות צה"ל היה יכול לצמצם את כוחו ביו"ש בשני שלישים. מביך. כדאי ששמני יבדוק שוב איך מכילים הרוסים והסינים ריבונות, יום יום, בעזרת האוכלוסייה האזרחית. כדי שיבין מה קורה בלעדיה, מומלץ לו לשאול את עצמו, למה ברצועת הביטחון המדממת של פעם, הוטסו חיילים למוצבים במסוקים והצירים נשלטו ע"י חיזבאללה.

מה לעשות, מבחינה צבאית אין מחיר לישיבה אזרחית בתוך אוכלוסייה עוינת, וליצירת גב אוהד המכיר את השטח, נוסע בציריו, יוצר מגע עם האוכלוסייה העוינת ומאפשר לצבא להפתיע את האויב. עד שהתלהטה הגזרה בשנתיים האחרונות הצליח צה"ל, דווקא בזכות המתנחלים, לשלוט בשטח בצורה טובה, בעזרת 9000 חיילים בלבד.

אבל יחי הנרטיב. האמת טובה למחאה רק כשהיא תומכת בה! אחרת...

המאמרים הרלוונטיים:

• פנחס יחזקאלי: מקצועיות ומקצוענות באתר ייצור ידע.
• אלעד רזניק: האלוף שמני והמכונית המשומשת של גנרל ג'ון אלן.

כרזה שביעית: (חוסר) מקצועיות המשטרה: חקירת זדורוב כסימפטום...

כרזות שמינית - עשירית: הגנרלים שלנו על הכניסה לרפיח

הנה למשל האלוף, ישראל זיו ב- 30 באפריל 2024

ישראל זיו הוא אלוף במיל' ופרשן הבית של ערוץ 12, אבל בנוסף, הוא גם אקטיביסט פוליטי, המשקף את עמדות ממשל ביידן. איזה כובע הוא חבש כשהזהיר מפני הכניסה לרפיח?(ראו הכתבה למטה):

"כעת, כשרפיח נעשה במבצע בפני עצמו ונעשים לו אישורי תוכניות ויש מודעות מלאה, כולל בין־לאומית לכך שבעצם יש שם הרבה מאוד עקורים וצה"ל אפילו מכין מקומות לעקורים האלה לצאת אליהם, אז דין מאה הרוגים בלתי מעורבים יכול להיות כדין אלף או 10,000 מבחינת החומרה שלו... גם האמריקנים אומרים, 'תחליטו, רפיח או ריאד', וזה כבר לא רק עניין של לתת גיבוי או לגיטימציה, יש פה תשלום מאוד מאוד משמעותי, דרמטי, אסטרטגי עבור מדינת ישראל בעבור סיכונים שבקצה שלהם, אין בכלל למדינת ישראל פתרון. נניח שהתגברנו על כל הדברים האלה, ומה? אתה הרי לא יכול להישאר שם כי אז אתה כובש בגלל שזה המעבר היחידי הבין־לאומי שלהם ואז אתה יוצא כמו בח'אן יונס ומוסר את המפתחות לחמאס, אז מה עשית בזה? הרגת עוד 400 מחבלים? אין לזה שום משמעות, אין לזה שום יתרון אסטרטגי. זה הכול אולי יכול להתחבר לאיזה מילים פוליטיות שאנשים מסוימים מדברים לבייס, אבל מעשית אין בזה שום חשיבות ביטחונית, כלום".

ואיך זה נגמר?

קיבל עצה חכמה שתמיד עובדת מיועץ תקשורת: קח אחריות, תשתיק אותם ותמשיך כרגיל!

הנה מאמר נוסף של האלוף במיל' ישראל זיו במאמר ב- N12, המזהיר מפני הכניסה לרפיח:

"רפיח אינה חשובה במיוחד מבחינת מיטוט חמאס, והמארב האסטרטגי שמחכה לנו שם עלול להוביל לתוצאות קשות. התמונה ברורה, אך נתניהו מתברבר בניווט - ולא רואה את הבור שאליו הוא וישראל עלולים ליפול בקרוב":

הנה סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף במיל' יאיר גולן, ב- 21 במרץ 2024: רפיח? מה פתאום!

והנה הרמטכ"ל לשעבר, גדי אייזנקוט ב- 25 במאי 2024:

"מה שנכון ברצועה זה להגיע לקווי סיום לחימה ברפיח, ובמקביל להתקדם בעסקת חטופים ולעצור את האש לכמה זמן שידרש. נוכל לחזור ככל שיידרש... ההישגים הטקטיים של צה״ל מרשימים, ההישג המצרפי האסטרטגי, טרם הושג ואין ואקום - חמאס מחדש את כוחו. הלחימה בחמאס תימשך עוד שנים ארוכות, לכן לא נכון לדבר במונחים של שחרור חטופים או סיום המלחמה... יוזמה לעסקה מתוך עוצמה - חובה ערכית ומוסרית כלפי מי שהופקרו לגורלם, וצורך אסטרטגי של מדינת ישראל.

כרזה אחת עשרה: האם ארגונים יכולים להישאר ממוקדים במשימתם המקצועית גם כאשר הם הופכים לחלק ממאבק פוליטי?

התשובה, על פי ניסיונם של ארגונים רבים ברחבי העולם, היא שלילית. הפוליטיקה הופכת ארגונים לרעילים... ארגון מקצועי שנכנע לפוליטיקה מאבד את זהותו, את אמון הציבור ואת יכולתו לתפקד! מקרה הבוחן שעל הפרק הוא ערוץ 13, שמשלם את המחיר אחרי צה"ל, שב"כ, הפרקליטות ובתי המשפט:

והמסקנה ברורה: פוליטיקה ומקצוענות אינן מתערבבות. רק על ידי שמירה על הפרדה בין השתיים, יכולים ארגונים להמשיך למלא את ייעודם בצורה מיטבית. לכן, הנה לכם כלל האצבע פשוט: אל תתעסקו בפוליטיקה – כי ברגע שתתחילו, תאבדו את זה!

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: קחו כלל אצבע, ארגון מקצועי שמתחיל להתעסק בפוליטיקה, תמיד מאבד את זה!

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על מקצועיות ומקצוענות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), אוסף המאמרים על מקצועיות ומקצוענות, ייצור ידע, 24/8/20.