תקציר: אחת התופעות המעניינות שראינו בשנים האחרונות בעולם המערבי הינו ההתחברות של תנועות אנרכיסטיות לתנועות פרוגרסיביות לפעולות מחאה משותפות. מה מחבר ביניהן? איפה השוני?

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר שלישי מתוך שלושה העוסקים באנרכיזם. למאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: מיהו באמת אנרכיסט ומהו אנרכיזם?
• פנחס יחזקאלי: תופעת המפגעים הבודדים, והדוקטרינה האנרכיסטית של "תעמולה באמצעות פעולה".

זהו מאמר שלישי מתוך שלושה בסדרת המאמרים 'מה בין...'. למאמרים הקודמים:

• פנחס יחזקאלי: מה בין דמוקרטיה לליברליזם?
• פנחס יחזקאלי: מה בין פרוגרסיביות לליברליזם?

*  *  *

אחת התופעות המעניינות שראינו בשנים האחרונות בעולם המערבי הינו ההתחברות של תנועות אנרכיסטיות לתנועות פרוגרסיביות לפעולות מחאה משותפות. מה מחבר ביניהן? איפה השוני?

בישראל, ראינו למשל את שיתוף הפעולה הזה בפעולות המחאה הגדולות נגד הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית (תבחרו...) בשנת 2023, ולפני כן בחבירת האנרכיסטים להפגנות בבלפור.

בארצות הברית החל שיתוף הפעולה הזה לקרום עור וגידים בסדרת הפגנות ופעולות המחאה, בעיקר בניו יורק, שהחלו ב-17 בספטמבר 2011 ונמשכו עד שנת 2012, תחת השם "כיבוש וול סטריט" (Occupy Wall Street - OWS). מחאה זו החלה כפעולה נגד אי-שוויון כלכלי, חמדנות תאגידית והשפעת הכסף בפוליטיקה. סיסמת התנועה, "אנחנו ה-99%", הדגישה את הפער העצום בין האחוז הבודד של עשירים מאוד, לשאר האוכלוסייה. היא החלה בפארק זוקוטי בניו יורק, והתפשט במהירות לערים אחרות ברחבי ארצות הברית וברחבי העולם. הפעולות הללו הלחיצו מאוד את הממסד. ה-FBI למשל, הגדיר אותה כאיום טרור, והמשטרה הפעילה נגדה אלימות קשה.

האירוע הזה המחיש לפרוגרסיביים החדשים ולאנרכיסטים כאחד, כי הם יוצאים נשכרים משיתוף הפעולה ביניהם על ידי שילוב נקודות החוזק של שתי האידיאולוגיות - תמיכה במדיניות מצד פרוגרסיביים חדשים, ופעולה ישירה וארגון רוחבי של אנרכיסטים.

פרוגרסיביות חדשה ואנרכיזם: המשגה

פרוגרסיזם חדש (new progressivism) ואנרכיזם (anarchism) הן שתי אידיאולוגיות שונות, אך חולקות בסיס משותף בביקורתן על מבני הכוח הקיימים ועל החזון שלהן לחברה צודקת ושוויונית יותר. לכן, יש המכלילים את הקבוצות האנרכיסטיות בתוך הפרוגרס.

הפרוגרסיביזם החדש (להבדיל מהתנועה הפרוגרסיבית המסורתית - שהופיעה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 כתגובה לתיעוש המהיר ולשינויים החברתיים של אותה תקופה - וביקשה לטפל בנושאים כמו אי שוויון כלכלי, זכויות עובדים ושחיתות פוליטית) הוא אידיאולוגיה פוליטית עכשווית, הדוגלת ברפורמות חברתיות, כלכליות וסביבתיות מקיפות, שמטרתן האסטרטגית היא להשיג יותר שוויון לכאורה, צדק וקיימות.

הוא מתמקד בנושאים כמו הרס המבנה החברתי-מדיני-בינלאומי הקיים (משפחה, דת, מדינה) והקמת מסגרת חלופית, טובה יותר; חלוקה מחודשת של העוצמה  בחברה, ועברת הכוח מ'המעמדות הפריבילגיים המדכאים' ל'מעמדות מוחלשים'; עיסוק בשינויי אקלים; באי שוויון כלכלי, בשירותי בריאות, ובצדק חברתי [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן].

לעומת זאת, אנרכיזם הוא פילוסופיה פוליטית, השואפת לבטל את כל צורות הסמכות ההיררכית, כולל המדינה, ודוגלת בחברה בניהול עצמי, חסרת מדינה, המבוססת על מוסדות וולונטאריים ושיתופיים. האנרכיזם שם דגש על פעולה ישירה, עזרה הדדית ויצירת מבנים אופקיים של כוח [להרחבה בנושא 'אנרכיזם', לחצו כאן].

נקודות שוני

ההבדל המשמעותי ביותר בין שתי התנועות טמון בגישתם למדינה:

• הפרוגרסיביות החדשה שואפת לפעול בתוך מבנים ממשלתיים קיימים ולתקן אותם - באמצעות חקיקה ורפורמה במדיניות - כדי להשיג שינוי שיגשים את מטרותיה, תוך תמיכה במדיניות ובתקנות המיושמות על ידי המדינה.
• אנרכיזם, לעומת זאת, דוחה את המדינה לחלוטין, רואה אותה כמדכאת מטבעה, ותומך בביטולה לטובת חברות נטולות מדינה בניהול עצמי. הם מתמקדים לעתים קרובות בבניית מוסדות חלופיים, כגון קואופרטיבים, גינות קהילתיות ובתי ספר חינם, הפועלים מחוץ למבנים מדינתיים וקפיטליסטיים מסורתיים.

הם נבדלים ביניהם גם בשוני בגישה למערכות כלכליות:

בעוד פרוגרסיזם חדש תומך לעתים קרובות בקפיטליזם מוסדר עם רשתות ביטחון חברתיות משמעותיות ושירותים ציבוריים, האנרכיזם דוגל בביטול מוחלט של הקפיטליזם, ובמקום זאת מקדם הסדרים כלכליים שיתופיים, קהילתיים או קולקטיביסטיים.

מכך נובע גם השוני באמצעים להשגת יעדים:

פרוגרסיביות חדשה מסתמכת על תהליכי חקיקה, רפורמות מדיניות ופוליטיקה אלקטורלית כדי ליצור שינוי. אנרכיזם, לעומת זאת, מדגיש פעולה ישירה, כמו מחאות, שביתות ויצירת מוסדות חלופיים, תוך עקיפת מנגנונים פוליטיים מסורתיים.

ולבסוף, גם תמונת 'היום שאחרי' שונה מאוד:

פרוגרסיביות חדשה חוזה מדינה מתוקנת, שוויונית יותר, הפועלת באופן פעיל לטיפול בסוגיות חברתיות וכלכליות. אנרכיזם רואה בעיני רוחו חברה ללא מבני ממשל היררכיים, שבה קבלת ההחלטות היא מבוזרת ומבוססת על שיתוף פעולה מרצון ועזרה הדדית.

נקודות חיבור

שניהם שמים דגש על 'צדק חברתי', שמשמעותו חיסול מבני הכוח הקיימים בחברה: הפרוגרסיזם חדש דוגל בחלוקה מחדש של העוצמה ובקידום רווחה חברתית ל'שכבות המקופחות', והאנרכיזם שואף לחסל מבני כוח היררכיים המנציחים דיכוי ואי שוויון. הם מדגישים נושאים כמו אי שוויון מערכתי, ניצול והידרדרות סביבתית, וקוראים לשינויים טרנספורמטיביים כדי לטפל בבעיות אלו.

שניהם רואים בתנועות עממיות את הכלי להניע שינוי. פרוגרסיביים חדשים עוסקים לעתים קרובות בארגון ובאקטיביזם קהילתי, ואנרכיסטים מדגישים פעולה ישירה וניהול עצמי קהילתי כאסטרטגיות מפתח לשינוי חברתי.

שניהם מתעדפים אקטיביזם וקיימות סביבתית, אם כי הם ניגשים אליה אחרת. פרוגרסיביות חדשה מקדמת מדיניות למלחמה בשינויי אקלים, ובהגנה על משאבי טבע, ואנרכיזם דוגל בדרכי חיים ידידותיות לסביבה, מבוזרות ובעלות קיימא. אנרכיסטים עשויים להתמקד ביצירת קהילות המקיימות את עצמן וידידותיות לסביבה ולעסוק בפעולות ישירות כמו הפגנות נגד הרס סביבתי.

שניהם חולקים נטיות אנטי קפיטליסטיות, וביקורת על הקפיטליזם, במיוחד בצורתו הניאו-ליברלית, ושניהם דוגלים במערכות כלכליות שמתעדפות רווחה אנושית וסביבתית על פני רווח.

שניהם מקדמים ביזור: פרוגרסיביות חדשה תומכת ביוזמות מקומיות וקהילתיות כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר, והאנרכיזם שואף לבזר את כל צורות הכוח ולקדם אוטונומיות מקומיות.

שניהם פתוחים להתנסות בצורות חדשות של ארגון וממשל חברתי. לעתים קרובות הם תומכים ביוזמות קהילתיות ובמדיניות ניסויית, כדי לבדוק רעיונות חדשים לשיפור חברתי.

שניהם מחשיבים עזרה הדדית ותמיכה קהילתית: אנרכיסטים מארגנים לעתים קרובות רשתות עזרה הדדית, כדי לספק תמיכה ישירה לקהילות תוך עקיפת מערכות מדינה.

למטרות המשותפות ולאסטרטגיות המשלימות הללו, יש פוטנציאל גדול לשיתוף פעולה

על ידי עבודה משותפת על גיוס עממי, עזרה הדדית, אקטיביזם סביבתי, תמיכה במדיניות ויצירת מוסדות אלטרנטיביים, תנועות אלו יכולות לחזק זו את זו ולהניע שינוי חברתי אפקטיבי יותר בעיניהן, כמפורט:

תמיכה פרוגרסיבית בייזום ובהקמת מבנים חברתיים אלטרנטיביים ע"י האנרכיסטים: העובדה שאנרכיסטים מתנסים בהקמת מבנים חברתיים אלטרנטיביים, ובתהליכי קבלת החלטות לא היררכיים, מבוססי קונצנזוס, יכולים להציע תובנות חשובות עבור פרוגרסיביים חדשים, המבקשים להפוך את המוסדות הדמוקרטיים ליותר משתפים ומכילים. פעילים וקובעי מדיניות מתקדמים יכולים ללמוד מהניסויים הללו ולהתאים אלמנטים מוצלחים לרפורמות ממשל רחבות יותר, ולקדם מוסדות דמוקרטיים ומגיבים יותר. פרוגרסיביים חדשים יכולים לתמוך ביוזמות האנרכיסטיות על ידי תמיכה במדיניות המספקת מימון, הכרה משפטית ומשאבים אחרים למוסדות חלופיים אלה. שיתוף פעולה זה יכול לעזור להגדיל מודלים מוצלחים של יוזמות בניהול עצמי, מבוסס קהילה.

שיתוף פעולה באתגור ובשיבוש 'מערכות לא צודקות' בעיניהם: גישות אלו של הפרוגרסיביים והאנרכיסטים יכולות להיות משלימות. למשל, בעוד הפרוגרסיביים עוסקים בחקיקת אקלים, אנרכיסטים יכולים למשוך תשומת לב ציבורית לנושאים סביבתיים באמצעות מחאות ופעולות ישירות, תוך יצירת תחושת דחיפות שתומכת בדחיפה לשינויי מדיניות.

העניין המשותף בשימוש בתנועות עממיות יכול להיות משלים: למשל, אנרכיסטים יכולים לתמוך בקמפיינים עממיים פרוגרסיביים, על ידי מתן מיומנויות ארגוניות וניסיון בפעולה ישירה, בעוד שהפרוגרסיביים יכולים להשתמש בקשרים שלהם כדי לתמוך בשינויי מדיניות המתיישרים עם עקרונות אנרכיסטיים של צדק חברתי ושוויון.

שיתוף פעולה בנושא אקטיביזם וקיימות סביבתית: פרוגרסיביים חדשים יכולים לתמוך ביוזמות אלה באמצעות תמיכה במדיניות, ושינויי חקיקה המקדמים הגנה על הסביבה וקיימות. יחד עם האנרכיסטים, הם יכולים ליצור ברית רבת עוצמה המטפלת בסוגיות סביבתיות הן מרמת הבסיס והן מרמת המדיניות.

שיתוף פעולה בנושא שינויים תרבותיים: ההתמקדות של האנרכיזם בשינוי תרבותי קיצוני ופיתוח אורח חיים אלטרנטיבי יכולים להשלים את הגישה המכוונת-מדיניות של הפרוגרסיביות החדשה. על ידי תמיכה ביוזמות תרבותיות המקדמות ערכים של שיתוף פעולה, שוויון וקיימות, פרוגרסיבים חדשים יכולים לסייע בטיפוח סביבה תרבותית הפתוחה יותר למדיניות ורפורמות מתקדמות.

שתי הקבוצות יכולות לצאת נשכרות מחלוקת עבודה נגד ההשפעה התאגידית בפוליטיקה ובחברה: אנרכיסטים עשויים לעסוק בפעולות המאתגרות ישירות את כוח התאגיד, כגון חרמות, כיבושים וחבלה. פרוגרסיבים חדשים יכולים לפעול להעברת חקיקה שמרסנת את ההשפעה של תאגידים, כגון רפורמה במימון קמפיינים, חוקי הגבלים עסקיים ותקנות המחייבות תאגידים לנזק סביבתי וחברתי. על ידי תקיפת הבעיה משני הצדדים, הם יכולים להפחית בצורה אפקטיבית יותר את הדומיננטיות הארגונית.

פרוגרסיביים חדשים יכולים לשתף פעולה עם רשתות העזרה ההדדית של האנרכיסטים, כדי לחזק את החוסן הקהילתי ולספק סיוע מידי תוך כדי עבודה לקראת שינויים מערכתיים ארוכי טווח באמצעות רפורמות מדיניות. שיתוף פעולה זה יכול ליצור מערכת תמיכה קהילתית חזקה ומגובשת יותר.

סיכום

פרוגרסיביות ואנרכיזם נבדלים בגישותיהם ובמטרות העל שלהם. ההבדלים ביניהם נעוצים בעיקר ביחסם למדינה, ובשיטות הנקוטות על ידם להשגת שינוי. הבנת הקשרים וההבחנות הללו חיונית להערכת המחשבה הפוליטית בת זמננו.

אבל למרות ההבדלים הללו, במטרות הטווח הקצר שלהם רב המשותף על הנפרד. הם חולקים בסיס משותף בביקורתם על מערכות קיימות ובמחויבותם ליצירת חברה שוויונית לכאורה, וצודקת יותר. בסיס זה מהווה פוטנציאל רב ערך לשיתוף פעולה ביניהם.

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• הרחבת המושג: 'מטרה אסטרטגית'.
• הרחבת המושג: 'שיתוף פעולה';
• הרחבת המושגים: אנרכיסט ואנרכיזם.
• אוסף המאמרים אודות  שינוי ארגוני והשלכותיו.
• אוסף המאמרים על 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה אסטרטגית: התוצאה הסופית שאליה אנו שואפים, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), מיהו באמת אנרכיסט ומהו אנרכיזם? ייצור ידע, 15/7/20.
• יחזקאלי פנחס (2019), שינוי ארגוני ושינוי בכלל באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.