תקציר: מה שגורם למלחמה להתארך הוא רעיון המלחמה בצורתה החדשה, כפי שפותח ואומץ בחמאס ובחיזבאללה, בהכוונה איראנית. הוא מושתת על הניסיון האיראני ממלחמת עיראק איראן שפרצה בספטמבר 1980 במתקפת פתע עיראקית לכיבוש שדות הנפט במחוז חוזיסטאן, בתכנון לסיימה תוך כשבועיים. התארכות המלחמה לשמונה שנים, נתפסה על ידי ההנהגה האיראנית כהישג והפכה למקור השראה לתורת לחימה - הדוקטרינה של חמאס וחיזבאללה.
[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
מעל שמונים ימים עברו מפרוץ המלחמה ועדין סופה אינו קרוב. לא חולשת צה"ל גורמת למלחמה להיות הארוכה במלחמות ישראל מאז תש"ח. דווקא להיפך, לוחמי צה"ל ומפקדיו מגלים נחישות ויעילות מעוררי הערכה.
ובכל זאת, מה שגורם למלחמה להתארך הוא רעיון המלחמה בצורתה החדשה, כפי שפותח ואומץ בחמאס ובחיזבאללה, בהכוונה איראנית.
התלות הישראלית במלחמה קצרה ובניצחון מהיר, כפי שגובשה בתפיסת הביטחון של בן גוריון, הובנה לעומק בתפיסת המלחמה - דוקטרינהשהתפתחה בארגוני חיזבאללה וחמאס בהכוונת איראן. בהתאם, כיוונו את מאמציהם לשלילת יכולת צה"ל לסיום מלחמה בזמן קצר. לשם כך, נבנתה מערכת איומים הסובבת את ישראל מכל עבריה עד לים האדום, בחתירה להשליך את מדינת ישראל למלחמה מתמשכת כמצב כרוני שיכרסם בה עד קריסתה.
רעיון המלחמה הזה, מושתת על הניסיון האיראני ממלחמת עיראק איראן שפרצה בספטמבר 1980
מלחמת עיראק איראן החלה במתקפת פתע עיראקית לכיבוש שדות הנפט במחוז חוזיסטאן, בתכנון לסיימה תוך כשבועיים. מפקדי צבא איראן, שהכירו בפתיחת המלחמה בנחיתות צבאם, הציעו לסגת אל ההרים. נשיא איראן חומייני סרב לכל נסיגה ותבע הגנה עיקשת. צבא איראן שאמנם לא ניצח, הצליח בלחימת הקרבה, בהובלת משמרות המהפכה, לשלול מצבא עיראק את היכולת להביא את המלחמה לסיום בזמן המבוקש.
התארכות המלחמה לשמונה שנים, נתפסה על ידי ההנהגה האיראנית כהישג והפכה למקור השראה לתורת המלחמה - דוקטרינה של חמאס וחיזבאללה. לא במקרה, קאסם סולמאני שהיה מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה האיראניים - השתתף במלחמת עיראק איראן כמפקד דביזייה - היה האדריכל לבניית מערכת האיומים האזורית של שלוחי איראן, סביב מדינת ישראל.
כך גובשה תורת המלחמה של חמאס וחיזבאללה, על בסיס שני רכיבים מערכתיים:
- הראשון, מערך רקטות הפרוס במלוא עומק המרחב בכמות גדולה ומאפשר המשך ירי יעיל אל העורף הישראלי, לזמן ממושך, גם לאחר חדירת צה"ל לחלקים נרחבים בשטח האויב.
- השני, מבוסס על הגנה צפופה רווית מכשולים ומטענים, מעל ומתחת לפני הקרקע, בלב המרחב הבנוי בערים ובכפרים.
בתנאים אלה העברת המלחמה של צה"ל במהירות לשטח האויב הפכה למשימה מורכבת, קשה במהותה מכל מה שהכיר צה"ל במלחמות התנועה במדבר, כמו במלחמת ששת הימים.
גם ההכרעה המהירה שהושגה ביוני 1967 בירושלים וביו"ש, ביטאה צורת מלחמה השייכת למאה הקודמת
הלגיון הירדני היה ערוך בהגנה מול ההתקפה של צה"ל, ככוח משלוח צבאי שאינו מעורב באוכלוסייה המקומית. מרגע שזיהה המלך חוסיין את הצלחת תנופת ההתקפה של צה"ל, נתן לכוחותיו פקודת נסיגה לגדה המזרחית של הירדן. השטח כולו נפל בידי צה"ל כפרי בשל, ללא כל יכולת התנגדות מצד האוכלוסייה. בשונה מכך, בשיטת התארגנות חמאס וחיזבאללה למלחמה, הכוחות שלהם בנויים בנקודת המוצא על בני המקום. גדוד סג'עייה בעזה לדוגמה מבוסס על בני סג'עייה. כך חטיבת חאן יונס וכל השאר.
בהיגיון דומה מאורגן להגנה גם מערך הכוחות של חיזבאללה הפרוס בקדמת הגבול. בכפר עייתא א-שעב לדוגמה הסמוך לגבול מול אדמית-שומרה, ערוכים כמה מאות פעילי חיזבאללה מבני הכפר. רצוי לבחון בהיבט זה את היתכנות הציפייה להרחקתם מצפון לליטאני, מתוקף החלטת מועצת הביטחון 1701.
בהבנת המלחמה המתמשכת כנובעת בקצב התפתחותה משיטת מלחמה חדשה, בהכוונה והשראה איראנית, מתחיל הסיפור שצריכה ההנהגה והחברה הישראלית לספר לעצמה על הדרך הארוכה לניצחון, כאתגר מורכב שהולך ונעשה בשעה זו להכרח קיומי.
[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
- אוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון.
- אוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים.
- הרחבת המושג: 'מורכבות'.
- הרחבת המושג: תורת / תפיסת לחימה - דוקטרינה.
- אוסף המאמרים על 'הכרעה'.
- הרחבת המושג 'ניצחון'.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
- פנחס יחזקאלי (2018), תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/12/18.
- פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2015), תורת לחימה - דוקטרינה, ייצור ידע, 25/7/15.
- פנחס יחזקאלי (2014), הכרעה: לנטרל את האויב, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
לא קניתי.
שנים רבות היתה לנו תפישת הבטחון של בן גוריון – הרתעה, התרעה והכרעה (מהירה, בשטח האוייב). בן גוריון הסתמך על נפילים קודמים.
אח"כ באה אוסלו ותפישת ההתגוננות שהוביל דן מרידור.
תפישת האיראנים זה להתיש אותנו במלחמה של שנים מול זרועות התמנון. אנחנו צריכים לשחק לידיהם? באמת אין לנו ברירה אלא לנטוש את תורת הבטחון הוותיקה שלנו ולזרום עם כללי המשחק והמיגרש שמכתיבים האיראנים?
אולי פשוט צריך לשנות את אופן היישום של תפישת הבטחון של בן גוריון אבל כן להמשיך עם זה?
ב- 7/10 לא יישמנו דבר מתפישת בן גוריון. לא באמת היתה לנו הרתעה (רק בדיבורים. בחוץ כולם הבינו כמה סכסוכים פנימיים וקונספציות מעוותות יש לנו, החולשה הורגשה למרחוק). לא היתה התרעה ובוודאי שהמלחמה לא מתנהלת במגמה של הכרעה בזמן קצר יחסית. שיקולים זרים מעורבים, מענה על דרישות בלתי אפשריות של ארה"ב, מכיוון שאנחנו (מרגישים?) תלויים בה ב- 100%.
זה לא אומר שתפישת בן גוריון איננה רלבנטית.
אני מאתגר את גרשון הכהן לחשוב האם יש דרכים להיצמד לתפישה הישנה והטובה, בהתאמה לתקופתנו ביישום. יתכן שהיישום יבוא על חשבון אלמנטים מסויימים של חשיבה מערבית…